אנוך אולינגה – הבדלי גרסאות

1952–1962|כתב עת=Journal of Religious History|כרך=Vol. 36, No. 4|עמ=580|שנת הוצאה=December 2012}}}} והפך לחלוץ הבהאא'י הראשון במדינה. בקמרון הבריטית ניתן לו התואר [[אביר בהאא' אללה]] ([[:en:Knights_of_Bahá'u'lláh|אנ']]) על ידי שוגי אפנדי, על שום כך שפתח טריטוריות חדשות להתרחבות הדת הבהאא'ית. כאשר מספר הבהאא'ים גדל בקמרון, בהאא'ים חדשים עזבו את האזור לשם "חלוציות" באזורים קרובים, כל אחד מהם הפך לאביר בהאא' אללה, גם בגאנה וטוגו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://news.bahai.org/story/249/|הכותב=|כותרת=Cameroon celebrates golden time|אתר=|תאריך=}}}}. בוויקטוריה שבקמרון הבריטית, אולינגה החל את הוראתו הבהאא'ית בזהירות, בעיקר הזמין אנשים למסיבות תה בחדרו בבית בו שהה. בזמנו, תה היה משויך לאדם הלבן והיה מוצר יקר. על כן, התמונה של אדם זר המבדר את אורחיו בנדיבות עם תה בחינם הוסיפה לתעלומה של אולינגה כאדם עשיר, אדיב ומתוחכם. מסיבות התה שלו היו פופולריות והגיעו אליהן גברים, נשים וילדים. במסיבות אלו הוא הציג את הדת הבהאא'ית והחל להרוויח מומרים בהאא'ים.

 

 

בנובמבר 1955, אולינגה, ששימש כמזכיר וועדת ההוראה של קמרון, שלח דו"ח של החברות הבהאא'ית לרשויות הבהאא'ים. הדו"ח בעל ארבע-עשר הדפים הכיל את השמות של כל הבהאא'ים באזור, הפקידים הבכירים של כל אספה מקומית וכתובות הדואר שלהם. אולינגה דיווח על 157 בהאא'ים בוגרים בקמרון הבריטית ו-23 בהאא'ים צעירים, כולם אפריקנים. חשוב להבין כי הקהילה הבהאא'ית בקמרון הבריטית הייתה היחידה במערב אפריקה שהייתה יכולה לטעון כי הייתה ללא כל השפעה זרה וכי השיגה צמיחה שאף קהילה בהאא'ית אחרת במערב אפריקה לא הייתה יכולה להתחרות בה. בו בזמן, הקהילה הבהאא'ית בקמרון הבריטית פיתחה צורות אפריקניות מובהקות של הדת. בשנת 1956 מספר הבהאא'ים בקמרון הבריטית עמד על 241 מאמינים{{הערה|שם=הערה מספר 20180816075832:2}}.