המגזר השלישי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 38:
* תפיסה של [[דמוקרטיה השתתפותית]] גם היא חזיקה את יחסי הגומלין בין המגזרים. מאז אמצע המאה הקודמת, אזרחים דורשים מעורבות גדולה יותר בקבלת ההחלטות וכן דרישה לשקיפות מוגברת.
* תהליכי גלובליזציה האיצו את שילוב המגזר העסקי. התפחות תאגידים בינלאומיים וכוחם הבינלאומי הרב השפיעו על פעילותם בתוך מדינות ובניית יחסי גומלין עם שחקנים מקומיים וגלובליים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Partnerships for Development: Four Models of Business Involvement|קישור=https://www.researchgate.net/publication/225802515_Partnerships_for_Development_Four_Models_of_Business_Involvement|כתב עת=Journal of Business Ethics|שנת הוצאה=2008-09-10|עמ=3–37|כרך=90|doi=10.1007/s10551-008-9913-y|מחבר=Ananya Mukherjee Reed, Darryl Reed}}</ref>
*התמודדדות עם בעיות מורכבות כגון הזדקנות האוכלוסיה, זיהום מים וכו' דורשת פתרונות מורכבים והתגייסות של שלושת המגזרים. אלו סוגיות שארגון אחד או רשות אחת לא מסוגלים לפתור בעצמם. התמודדות תלת מגזרית עם בעיות מורכבות מאפשרת שינוי מערכתי רחב ובר קימא.<ref>{{צ-מאמר|שם=Capturing Collaborative Challenges: Designing Complexity-Sensitive Theories of Change for Cross-Sector Partnerships|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/s10551-018-3857-7|כתב עת=Journal of Business Ethics|שנת הוצאה=2018-04-09|עמ=315–332|כרך=150|doi=10.1007/s10551-018-3857-7|מחבר=Rob van Tulder, Nienke Keen}}</ref>
 
<br />
 
== התפתחות היסטורית ==