נאות חובב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 63:
במשך שנים המפעלים לא השקיעו כסף רב בטיפול ב[[שפכים]] התעשייתיים. למעשה, היו [[בריכת אידוי|בריכות אידוי]] משותפות לכל 14 המפעלים, במקום בריכות שונות לכימיקלים שונים. כתוצאה מכך הכימיקלים לא טופלו כראוי, ונוצרו מטרדי [[ריח]] קשים. כתוצאה מלחץ מתמשך, הוקמו על ידי המועצה התעשייתית 10 בריכות אידוי אטומות לשפכי תעשייה וכעת השפכים מטופלים טוב יותר. בשנת 2002, לאחר מטרדי ריח קשים פעלה המועצה לפיזור 360 אלף טון [[מלח (כימיה)|מלח]] בבריכות, ומאז הבריכות אינן פולטות [[מימן גופרתי]].
תושבים [[בדואי]]ם המתגוררים במרחק 500 מטרים בלבד מגבולות אזור התעשייה (ביישוב הבלתי-מוכר [[ואדי אל-נעם]]), הם הנפגעים העיקריים מפליטות המפעלים. לאוכלוסייה זו אחוז חולי [[קצרת|אסתמה]] גבוה במיוחד. תושבי הכפר תבעו את חברת [[מכתשים אגן תעשיות|מכתשים]] בסכום של מיליארד שקלים בשל חריגות בפליטת מזהמים. בדיקות שנערכו במפעל "מכתשים" באוקטובר 2007 מצאו חריגות של עשרות-אלפי אחוזים מהתקן בפליטה של [[מתיל-איזובוטיל-קטון]], [[פחמן ארבע-כלורי]] ותרכובות אורגניות נדיפות{{מקור}}. בחודש ינואר 2013 דחתה השופטת שרה דברת, סגנית נשיא [[בית המשפט המחוזי]] בבאר שבע, את תביעתם של תושבי ואדי על נעם, וקבעה כי לא ניתן לקבוע כל קשר סיבתי בין התחלואה לבין פארק התעשייה נאות חובב.
מפעל [[תרכובות ברום]] מייצר תרכובות רעילות במיוחד, בהן [[מתיל ברומיד]], אשר נמצא תחת מגבלות ייצור נוקשות מתוקף [[פרוטוקול מונטריאול]], ומיוצר במספר מועט של מדינות ובכללן ישראל, [[ארצות הברית]], [[יפן]] ו[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. בדיקות פתע שערך [[המשרד לאיכות הסביבה]] במפעל תרכובות ברום בשנת [[2003]], העלו בין השאר חריגה של 420 אחוזים ב[[טולואן]], חומר העלול לפגוע ב[[מערכת העצבים המרכזית]] ולגרום להפרעות קצב [[לב]], ולנזק ב[[כבד]] וב[[כליות]]. כמו כן נרשמה באותה בדיקה חריגה של 1,170 אחוזים ב[[דיכלורומתאן]], חומר החשוד כמסרטן וגורם לגירוי העור{{הערה|{{nrg|ענת שיחור-אהרונסון|תביעה ייצוגית נגד מכתשים|643/114|7 באוקטובר 2007|16|1}}}}. בשנים האחרונות מבצעת המועצה התעשייתית סביבתית נאות חובב מעל 50 בדיקות פתע בארובות המפעלים, והממצאים משביעים רצון.
| |||