אלעזר בירבי קליר – הבדלי גרסאות

 

==ביוגרפיה==

 

עם גילוי [[גניזת קהיר]], ובהּ אוסף גדול של פיוטיו, התאפשר [[תיארוך]] מבוסס יותר. ב[[מערבית]] ל[[ראש השנה]] שחל להיות ב[[שבת]] חתם ב[[ברכת גאולה]] כחתימה הבבלית 'גאל ישראל' (במקום [[נוסח ארץ ישראל]] לחתום 'צור ישראל וגואלו'), מה שמוכיח שזמנו מאוחר.{{הערה|ראו פליישר, 'פיוט על סדרי התקיעה', [[תרביץ]] שנה נ"ד חוברת א', הערה 14.}} במקומו של הקליר ייתכן שכבר נהגו בשני ימים של ראש השנה{{הערה|ראו: פליישר, תרביץ נב, עמ' 237 ואילך, ועמ' 258 ואילך. ה[[תוספות|תוס']] ב{{תלמוד בבלי|חגיגה|יג|א}} כתבו על הקליר: "ובימיו מקדשים ע"פ הראייה שמעולם לא יסד רק קרובץ מיום (אחד)", וייתכן שכוונתם על זה שלא חיבר לר"ה רק קרוב"ץ אחד, אך ניתן ליישב זאת בכך שדרכו לפייט על [[קריאת התורה]] של היום, וקריאת התורה (ב[[מפטיר]]) של שני הימים של ר"ה שווה. אבל עיין פיוטים לראש השנה בעריכת שולמית אליצור, ירושלים תשע"ד, עמ' 161, שטוענת שלא ברור אם הקלירי עשה יום אחד או יומיים ראש השנה.}} (במקום המנהג המוקדם יותר לחוג גם ר"ה רק ביום אחד{{הערה|ראו: מ"ד הר, 'על שני ימים של ראש השנה בארץ ישראל', תרביץ נ"ג (תשמ"ד), עמ' 124 ואילך; וראו גם פליישר, 'הערה להארה: בדבר שני ימים של ראש השנה בארץ ישראל', שם עמ' 293 ואילך.}}). וכבר נהגו לסיים מחזור קריאת התורה מדי שנה (במקום ה[[קריאת התורה#מחזור הקריאה|מחזור התלת שנתי]] הארץ ישראלי).{{הערה|ראו גם: חיים סיימונס, הבדלים בקריאת הפרשיות בין בני א"י ובין בני חו"ל, סיני ק"ו (1990), עמ' לד}}