אשר ניסן לויטן – הבדלי גרסאות

למד ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]]. נישא ליוכבד הינדה בת הרב [[יעקב דוב רפופורט]] רבה של [[זיימלס|זיימל]] ולימים של רבה [[כפר סבא]], שהיה חתנו של הרב [[יוסף זכריה שטרן]] רבה של [[שאוול]]. לאחר נישואיו כיהן כרב בשאוול על מקום סב אשתו. כמו כן שימש כר"מ בישיבה המקומית שהוקמה בשנת [[תרס"ט]] ([[1909]]) ובראשה עמד הרב יהודה שפירא, חתנו של הרב [[מאיר אטלס]], רבה של שאוול. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עמד בראשות הישיבה במשך כעשר שנים. לאחר פטירתו של [[רב עיר|רב העיר]] [[מאיר אטלס|רבי מאיר אטלס]], ב[[י"ב בשבט|י"ב שבט]] [[ה'תרפ"ו|תרפ"ו]], שימש רבי אשר ניסן כממלא מקום הרב<ref>יהדות ליטא, שוולי, עמ' 365 </ref>.

בשנת [[תרפ"ח]] ([[1928]]) היגר לארצות הברית ושימש רב ואב"ד בברונקס, ניו יורק, במשך עשרים ושמונה שנים. היה מראשי "[[אגודת הרבנים]]" בארצות הברית. פרסם מאמרי השקפה וחידושי תורה ב[[כתב עת תורני|כתבי עת תורניים]], ובהם "[[הפרדס]]" ו"שערי ציון". לאורך השנים ניהל [[חליפת מכתבים]] עם אחיינו [[אלעזר מנחם מן שך|הרב שך]], ובביקוריו בישראל ביקר בביתו.

נפטר בערב שבת, בלכתו לבית הכנסת. במאמר הערכה עליו ב"הפרדס" נכתב בין השאר: "אחד מיחידי סגולה שבדור, אחד משיורי הרבנים שבדור הקודם, שבתורתם ובחוכמתם הטביעו חותם על מהלך החיים התורניים"{{הערה|"הפרדס" י, שנה ל.}}. הספרים שבעזבונו הובאו ארצה וחולקו בין שני אחייניו, [[הרב שך]] והרב [[משה טיקוצ'ינסקי]]. כתביו התורניים הועברו לידי אחיינו [[אלעזר מנחם מן שך|הרב שך]] שהורישם בצוואתו לחתנו הרב [[מאיר צבי ברגמן]].