|
|
|
לאחר המשנה חובר [[תלמוד בבלי|התלמוד]]. שהוסיף על המשנה מישור אף יותר רחב ומקיף של פסיקות, דיונים והלכות, משולבים יחד עם [[אגדה (יהדות)|סיפורי אגדה]] ותכנים אחרים. היהדות שאחרי התלמוד למדה בעיקר בו, ופסקה הלכה ממנו. אבל אורכו של החיבור, שפתו הסבוכה והקצרנית, והארגון הלא-לינארי של הטקסט, הופכים אותו לקשה ביותר לשימוש כ[[ספר יעץ]].
בתקופתב[[גאונים|תקופת הגאונים]], ([[המאה ה-10]]) [[סעדיה גאון|רס"ג]] הוא הראשון שניסה למסד את ה[[הלכה]] בתקופתו בחיבור מסודר, אך [[ספר כלל המצוות]] שלו לא השתמר בקהילות ישראל. ממשיכו היה ה[[רמב"ם]], [[המאה ה-12|במאה ה-12]], שקיבץ בצורה מסודרת ותמציתית יחסית את כל ההלכה הרלוונטית לימיו, ואת זאת שאינה רלוונטית, בספר [[משנה תורה]]. הוא היה הכותב [[ספרות תורנית|הרבני]] הראשון שהקודקס שלו התקבל בצורה רחבה. אחריו ידוענודע בביצוע[[רבי קודיפיקציהיוסף יעילהקארו]] ומפורסמת הואשביצע [[רביהמאה יוסףה-16|במאה קארוה-16]] בכתיבתקודיפיקציה יעילה חיבורובחיבורו הבית יוסף, שליקט ותיאם את הגישות השונות בהלכה. חיבוראת זההחיבור הואהזה הבסיסקיצר לספר [[שולחן ערוך|השולחן ערוך]], שמהווה דפקטוהלכה למעשה מקור עיקרי לפסיקת הלכה בימינו.
==הקודיפיקציה בצרפת==
|
