חזק חזק ונתחזק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 7:
בהסתמך על [[ספר יהושע]]: {{הדגשה|לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ... הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ|יהושע א|א', ח-ט}}, כתבו כמה [[ראשונים]]{{הערה|1=המנהיג לב ע"א; ארחות חיים, הלכות שני וחמישי אות טו; הובאו ב[[בית יוסף]] [[אורח חיים]] קל"ט וב[[רמ"א]] שם סעיף יא}} "לומר למסיים לקרות בתורה בכל פעם חזק". בפשטות הכוונה היא לכל אחד מן העולים, וכך נהוג עד היום אצל [[נוסח איטליה|יהודי איטליה]]. אצל [[נוסח הספרדים|הספרדים]] נהוג נוסח דומה "חזק וברוך" הנאמר לכל עולה. רבי [[חיים פלאג'י]] כתב בספרו "יפה ללב": {{ציטוטון|ומזה נהגו לומר למסיים לקרות בתורה בכל פעם חזק, ומנהגינו לומר לכל קורא אחר שיקרא 'חזק וברוך' והקורא משיב 'חזקו ואמצו', כאשר העיד בנו האיש אדוני הארץ מורנו הרב כנסת הגדולה, ומנהג זה בינינו, לומר כן גם לכל מי שיעבור לפני התיבה להתפלל להוציא את הרבים ידי חובה ולומר קדיש על איזה לימוד שיהיה, אחר גומרם}}.
לעומת זאת, ה[[אבודרהם]] למד מכאן את הדברים שהובאו ב'[[ספר המנהיג]]' - שנוהגים לומר חזק רק כשמסיימים את כל הפרשה, וב[[ספרד]] החמירו עוד יותר שמנהג זה שייך רק למסיים אחד מחומשי התורה. מאוחר יותר נהגו לומר "חזק חזק חזק", ובדורות מאוחרים התגבש הנוסח "חזק חזק ונתחזק", על פי הפסוק {{ציטוטון|חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ}}{{הערה|שמואל ב', י', י"ב}} (מובא למשל ב[[ערוך השולחן]] [https://he.wikisource.org/wiki/ערוך_השולחן_אורח_חיים_קלט#סימן_קלט_סעיף_טו או"ח קלט טו]). במנהג אשכנז המערבי, אומרים '''"חֲזַק וְנִתְחַזַּק"'''.{{הערה|[https://www.moreshesashkenaz.org/mm/publications/Madrich.pdf מדריך למנהג אשכנז המובהק], עמ' 27.}}
== טעם המנהג ==
| |||