משתמש:Aumora/טיוטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 9:
 
=== נישואין ולימודים בברלין: 1836-1843 ===
מספר חודשים לפני שהחל ללמוד בברלין, בילה מרקס את הקיץ של 1836 בעיר ילדותו, ונישא לאהובתו [[ג'ני פון וסטפאלן]] {{אנג|Jenny von Westphalen}}, [[ברון|ברונית]] יפהפיה, משכילה וחריפה מן המעמד הפרוסי הגבוה. אביה, הברון לודוויג פון וסטפאלן, היה צאצא של שני בתי אצולה וכיהן כפקיד בכיר בממשל המלכותי הפרוסי. אביו, סבה של ג'ני, היה מפקד המטה הכללי בזמן מלחמת שבע השנים. אמו של לודוויג, אן וישארט, היה צאצאית של בית הרוזנים הסקוטי מארגיל. הוריה של ג'ני שאפו איפוא לחתנה עם אדם ממעמדה, וג'ני התארסה לסגן-משנה צעיר ממשפחה מכובדת. באותו קיץ החליטה ג'ני לזנוח את ארוסה לטובת מרקס, יהודי-בורגני הצעיר ממנה בארבע שנים. בשל פער הגילאים, והחשש מנישואין לאדם שלא נצפה לו עתיד כלכלי מזהיר, נשמר סוד נישואיהם בסוד מפני משפחת פון-וסטפאלן במשך שנה תמימה.<ref>ווין, שם, עמ' 34-35, 38</ref>
 
====== נישואין לג'ני ======
באוקטובר 1836 הגיע מרקס ללמוד משפטים באוניברסיטת פרדריך וילהלם (לימים: הומבולדט) בברלין, שהיתה מצויה אותה עת תחת השפעתו הרוחנית והתיאורטית העצומה של הפילוסוף גיאורג וילהלם פרידריך הגל, שנפטר חמש שנים קודם לכן ב-1831. הוא נקלע לעין הסערה בוויכוח בין ממשיכי דרכו האינטלקטואלית של הגל, שהתנצחו מרה על הפרשנות למורשתו. עד מהרה נסחף גם הוא במעמקי המחשבה ההגליאנית, וקרא את הגל מראשיתו ועד סופו. המחשבה הדיאלקטית כבשה את מוחו. אחרי שנה של לימודי משפטים, בה הקדיש את מרצו לכתיבת רומאנים הומוריסטיים ודרמות בחרוזים, ונטה פחות לעיסוק בדינים ומשפט, צורף ל'מועדון הדוקטורים', קבוצה של 'הגליאנים צעירים' שנפגשו בקפה למרתונים ליליים של דיונים פילוסופיים ושתייה. עם חברי המועדון נמנו התיאולוג ברונו באואר והפילוסוף הרדיקלי ארנולד רוגה - שייעשו שותפים לדרכו הרעיונית של מרקס, ומאוחר יותר ליריביו המושבעים.<ref>ווין, שם, עמ' 41-47</ref>
מספר חודשים לפני שהחל ללמוד בברלין, בילה מרקס את הקיץ של 1836 בעיר ילדותו, ונישא לאהובתו [[ג'ני פון וסטפאלן]] {{אנג|Jenny von Westphalen}}, [[ברון|ברונית]] יפהפיה, משכילה וחריפה מן המעמד הפרוסי הגבוה. אביה, הברון לודוויג פון וסטפאלן, היה צאצא של שני בתי אצולה וכיהן כפקיד בכיר בממשלב[[ממלכת פרוסיה|ממשל המלכותי הפרוסי.]] אביו, סבה של ג'ני, היה מפקד המטה הכללי בזמן [[מלחמת שבע השנים]]. אמו של לודוויג, אן וישארט, היה צאצאית של [[רוזן|בית הרוזנים]] [[סקוטלנד|הסקוטי]] מארגילמ[[ארגייל וביוט|ארגיל]]. הוריה של ג'ני שאפו איפוא לחתנה עם אדם ממעמדה, וג'ני התארסה לסגן-משנה צעיר ממשפחה מכובדת. באותו קיץ החליטה ג'ני לזנוח את ארוסה לטובת מרקס, יהודי-בורגני הצעיר ממנה בארבע שנים. בשל פער הגילאים, והחשש מנישואין לאדם שלא נצפה לו עתיד כלכלי מזהיר, נשמר סוד נישואיהם בסוד מפני משפחת פון-וסטפאלן במשך שנה תמימה.<ref>ווין, שם, עמ' 34-35, 38</ref>
 
====== לימודים בברלין ======
ולמרות שלמד משפטים, הוקסם מ[[פילוסופיה]] וחיפש אחר דרך לשלב בין שתיהן, מתוך אמונה עמוקה ש"ללא פילוסופיה דבר לא יוכל להתגשם". מרקס החל להתעניין במשנת הפילוסוף הגרמני שנפטר אך זמן קצר לפני כן, [[הגל]], שרעיונותיו היו שנויים במחלוקת עמוקה בקרב רבים מאנשי הרוח באירופה. ההתעניינות סחפה אותו, והוא הצטרף לקבוצה הנודעה בשם "ה[[הגליאניים הצעירים]]", אנשי רוח ומחשבה רדיקליים. שם פגש בצעירים נוספים שחלקו את השקפת עולמו. מרקס ושאר ההגלייאנים הצעירים דחו את טענות הגל בנוגע ל[[מטאפיזיקה]], אך אימצו את שיטת ה[[דיאלקטיקה]] ההגליאנית שלו, במטרה לבקר את סדרי החברה, הפוליטיקה והדת הקיימים, מתוך נקודת מבט הומנית. [[קובץ:Jenny-von-Westphalen.jpg|קישור=https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Jenny-von-Westphalen.jpg|ימין|ממוזער|229x229 פיקסלים|ג'ני פון וסטפהלן]]
באוקטובר 1836 הגיע מרקס ללמוד משפטים באוניברסיטת פרדריך וילהלם (לימים: הומבולדט) בברלין, שהיתה מצויה אותה עת תחת השפעתו הרוחנית והתיאורטית העצומה של הפילוסוף [[גאורג וילהלם פרידריך הגל|גיאורג וילהלם פרידריך הגל]], שנפטר חמש שנים קודם לכן ב-1831. הוא נקלע לעין הסערה בוויכוח בין ממשיכי דרכו האינטלקטואלית של הגל, שהתנצחו מרה על הפרשנות למורשתו. עד מהרה נסחף גם הוא במעמקי המחשבה ההגליאנית, וקרא את הגל מראשיתו ועד סופו. המחשבה הדיאלקטית כבשה את מוחו. אחרי שנה של לימודי משפטים, בה הקדיש את מרצו לכתיבת רומאנים הומוריסטיים ודרמות בחרוזים, ונטה פחות לעיסוק בדינים ומשפט, צורף ל'מועדון הדוקטורים', קבוצה של 'הגליאנים צעירים' שנפגשו בקפה למרתונים ליליים של דיונים פילוסופיים ושתייה. עם חברי המועדון נמנו התיאולוג ברונו באואר והפילוסוף הרדיקלי ארנולד רוגה - שייעשו שותפים לדרכו הרעיונית של מרקס, ומאוחר יותר ליריביו המושבעים.<ref>ווין, שם, עמ' 41-47</ref>
 
ולמרות שלמד משפטים, הוקסם מ[[פילוסופיה]] וחיפש אחר דרך לשלב בין שתיהן, מתוך אמונה עמוקה ש"ללא פילוסופיה דבר לא יוכל להתגשם". מרקס החל להתעניין במשנת הפילוסוף הגרמני שנפטר אך זמן קצר לפני כן, [[הגל]], שרעיונותיו היו שנויים במחלוקת עמוקה בקרב רבים מאנשי הרוח באירופה. ההתעניינות סחפה אותו, והוא הצטרף לקבוצה הנודעה בשם "ה[[הגליאניים הצעירים]]", אנשי רוח ומחשבה רדיקליים. שם פגש בצעירים נוספים שחלקו את השקפת עולמו. מרקס ושאר ההגלייאנים הצעירים דחו את טענות הגל בנוגע ל[[מטאפיזיקה]], אך אימצו את שיטת ה[[דיאלקטיקה]] ההגליאנית שלו, במטרה לבקר את סדרי החברה, הפוליטיקה והדת הקיימים, מתוך נקודת מבט הומניתהומניסטית. [[קובץ:Jenny-von-Westphalen.jpg|קישור=https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Jenny-von-Westphalen.jpg|ימין|ממוזער|229x229 פיקסלים|ג'ני פון וסטפהלן]]
מרקס היה סופר פורה, וכבר ב-1837 הוציא לאור מספר ספרים, ואף כתב מספר ספרי שירה לג'ני, שמעולם לא יצאו לאור. תחת הכותרת "שירי פרא", אותם הקדיש לארוסתו, כתב מרקס שירים מלאי זעם ומשיכה לאלימות, שכללו גם דברים אנטישמיים: "עלינו להבחין ביהודי האמיתי, לא ביהודי של השבת... את מה מקדש היהודי בעולם הזה? את הרוכלות... הכסף הוא אל הנקמות של עם ישראל, לצדו אין קיום לשום אל אחר... [[אמנציפציה ליהודים|האמנסיפציה של היהודים]] היא האמנסיפציה של האנושות מהיהדות"{{הערה|[[עמוס אילון]], '''[[רקוויאם גרמני (ספר)|רקוויאם גרמני - יהודים בגרמניה לפני היטלר - 1743 - 1933]]''', תרגם מאנגלית דני אורבך, הוצאת דביר, 2004; עמ' 158-157.}}.