נעורים והשכלה: 1818-1836 עריכה

 
בית הולדתו של מרקס בטריר. בשנת 1928 נרכש המבנה על ידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה ומשמש כמוזיאון לזכרו.
 
פסל של מרקס (שמאל) ואנגלס בברלין

קרל היינריך מרקס נולד ב-5 במאי 1818 בטרייר, עיר בחבל הריין שבפרוסיה (כיום גרמניה), למשפחה ממוצא יהודי-אשכנזי רבני. במשפחת אמו הנרייטה פרסבורג(אנ'), שהיתה יהודיה-הולנדית, כיהנו הגברים כרבנים במשך מאות שנים. אביו, היינריך (הירשְל)(אנ'), היה בן למשפחת הלוי מטרייר, שאבותיה כיהנו כרבני העיר עוד מ-1723.[1] היינריך, עורך דין מן המעמד הבינוני המשכיל, החזיק בבעלותו כרמים באיזור. בזמן השלטון הנפוליאוני בחבל הריין החל לעסוק בעריכת דין, בעקבות האמנסיפציה החלקית לה זכו היהודים תחת השלטון הצרפתי. אולם עם חזרתה של טרייר לריבונות פרוסית, הוחל הצו מ-1812, שאסר על יהודי פרוסיה לכהן במשרות ציבוריות ולעסוק במקצועות חופשיים. מכיוון שיהדותו היתה עבורו מוצא נתון ולא אמונה עמוקה, בחר היינריך להיטבל לנצרות הפרוטסטנטית, עוד בטרם נולד בנו קרל[2]. הבחירה בפרוטסטנטיות לא היתה מקרית: למרות שפרוטסטנטיזם היתה דת מיעוט באיזור טרייר, לעומת הרוב הקתולי, האליטה העירונית הורכבה מפרוטסטנטים. מרקס האב, שלאחר התנצרותו היה להיינריך באופן רשמי, הושפע מרעיונות החירות הצרפתיים, אך נזהר שלא להביע דעות מהפכניות. אמו של מרקס, היתה נבערת מדעת, ובראש מעייניה עמד הטיפול בבני המשפחה. על פי הודאתה שלה, סבלה מ"אהבת אם מופרזת" לילדיה. הנרייטה ובנה ניהלו קשר רופף למדי לאחר שהלה עזב את טרייר. חרף זאת, הוסיף מרקס לנסות ולהתחנף אליה, על מנת שתשלח לו מעט כסף - דבר שלרוב העלה חרס בידו.[3]

על ילדותו של קרל מרקס ידוע מעט מאוד.[4] הוא נולד שלישי מבין תשעה ילדים, והיה לבן הבכור לאחר מות אחיו הגדול מוריץ ב-1819.[5] עד 1830 קיבל חינוך פרטי, ואז החל ללמוד בתיכון של טרייר, שמוריו היו ברובם הומניסטים ליברלים, ומנהלו הוגו ויטנבאך - ידידו של היינריך מרקס. כשהיה בן 17, באוקטובר 1835, נסע מרקס ללמוד באוניברסיטת בון. בריאותו הרופפת, שאפיינה אותו כבר בגיל הצעיר, הדאיגה את הוריו. במכתב שקיבל מהם בראשית לימודיו, הם הפצירו בו "להימנע מכל דבר שעלול להחמיר את המצב (...) שלא לשתות הרבה יין או קפה ושלא לאכול מאכלים חריפים (...)"[6]. אמו ביקשה שלא יעשן כלל, ושלא יאחר לישון או יקום בשעה מוקדמת מדי.

זמן קצר לאחר יום הולדתו ה-18 קיבל מרקס פטור משירות בצבא הפרוסי, בשל חולשת ליבו. לאחר מכן זכה ל"תעודת שחרור" רשמית מאוניברסיטת בון, ששיבחה את הישגיו האקדמיים, אך ציינה גם את העובדה שקיבל עונש ריתוק של יום אחד, בשל הפרעה לסדר: את העונש קיבל לאחר לילה של השתכרות והתנהגות פראית. מרקס אמנם התהולל במהלך לימודיו בבון, אך נטל במקביל חלק בחוג שנקרא 'מועדון המשוררים'. שם, במסווה של דיונים על שירה ורטוריקה, התנהלו שיחות חתרניות על פוליטיקה ומדינה. באחת הקטטות התכופות שפרצו בבתי המזרח בבון ב-1836, נקלע מרקס לדו-קרב מול חייל בחופשה שהיה חבר ה"בורוסיה קורפס", ארגון צעירים לאומני שדרש מן הסטודנטים ההוללים להישבע אמונים לאצולה הפרוסית. למרבה מזלו, נפצע מרקס קלות בראשו. התנהגותו ההוללת של מרקס הצעיר, הביאה את אביו לתמוך ברצונו לעבור ללמוד בסביבה רצינית ומקצועית יותר באוניברסיטה של ברלין.[7]

נישואין ולימודים בברלין: 1836-1843 עריכה

נישואין לג'ני עריכה

מספר חודשים לפני שהחל ללמוד בברלין, בילה מרקס את הקיץ של 1836 בעיר ילדותו, ונישא לאהובתו ג'ני פון וסטפאלן (Jenny von Westphalen), ברונית יפהפיה, משכילה וחריפה מן המעמד הפרוסי הגבוה. אביה, הברון לודוויג פון וסטפאלן, היה צאצא של שני בתי אצולה וכיהן כפקיד בכיר בממשל המלכותי הפרוסי. אביו, סבה של ג'ני, היה מפקד המטה הכללי בזמן מלחמת שבע השנים. אמו של לודוויג, אן וישארט, היה צאצאית של בית הרוזנים הסקוטי מארגיל. הוריה של ג'ני שאפו איפוא לחתנה עם אדם ממעמדה, וג'ני התארסה לסגן-משנה צעיר ממשפחה מכובדת. באותו קיץ החליטה ג'ני לזנוח את ארוסה לטובת מרקס, הצעיר ממנה בארבע שנים. בשל פער הגילאים, והחשש מנישואין לאדם שלא נצפה לו עתיד כלכלי מזהיר, נשמר סוד נישואיהם בסוד מפני משפחת פון-וסטפאלן במשך שנה תמימה.[8]


ב-23 במאי 2022 התנגדה להצעת החוק 'ממדים ללימודים', וטענה בישיבת סיעת הליכוד כי "החלטנו שאנחנו אופוזיציה לוחמת ואנחנו רוצים להפיל את הממשלה הזו, אז אין כאבי בטן. אין כאבי בטן למקרי אונס, ואין כאבי בטן עם נשים מוכות ואין כאבי בטן עם חיילים."[9] דבריה עוררו סערה ציבורית.[10][11]

לימודים בברלין עריכה

באוקטובר 1836 הגיע מרקס ללמוד משפטים באוניברסיטת פרדריך וילהלם (לימים: הומבולדט) בברלין, שהיתה מצויה אותה עת תחת השפעתו הרוחנית והתיאורטית העצומה של הפילוסוף גיאורג וילהלם פרידריך הגל, שנפטר חמש שנים קודם לכן ב-1831. הוא נקלע לעין הסערה בוויכוח בין ממשיכי דרכו האינטלקטואלית של הגל, שהתנצחו מרה על הפרשנות למורשתו. עד מהרה נסחף גם הוא במעמקי המחשבה ההגליאנית, וקרא את הגל מראשיתו ועד סופו. המחשבה הדיאלקטית כבשה את מוחו. אחרי שנה של לימודי משפטים, בה הקדיש את מרצו לכתיבת רומאנים הומוריסטיים ודרמות בחרוזים, ונטה פחות לעיסוק בדינים ומשפט, צורף ל'מועדון הדוקטורים', קבוצה של 'הגליאנים צעירים' שנפגשו בקפה למרתונים ליליים של דיונים פילוסופיים ושתייה. עם חברי המועדון נמנו התיאולוג ברונו באואר והפילוסוף הרדיקלי ארנולד רוגה - שייעשו שותפים לדרכו הרעיונית של מרקס, ומאוחר יותר ליריביו המושבעים.[12]

ולמרות שלמד משפטים, הוקסם מפילוסופיה וחיפש אחר דרך לשלב בין שתיהן, מתוך אמונה עמוקה ש"ללא פילוסופיה דבר לא יוכל להתגשם". מרקס החל להתעניין במשנת הפילוסוף הגרמני שנפטר אך זמן קצר לפני כן, הגל, שרעיונותיו היו שנויים במחלוקת עמוקה בקרב רבים מאנשי הרוח באירופה. ההתעניינות סחפה אותו, והוא הצטרף לקבוצה הנודעה בשם "ההגליאניים הצעירים", אנשי רוח ומחשבה רדיקליים. שם פגש בצעירים נוספים שחלקו את השקפת עולמו. מרקס ושאר ההגלייאנים הצעירים דחו את טענות הגל בנוגע למטאפיזיקה, אך אימצו את שיטת הדיאלקטיקה ההגליאנית שלו, במטרה לבקר את סדרי החברה, הפוליטיקה והדת הקיימים, מתוך נקודת מבט הומניסטית.

 
ג'ני פון וסטפהלן

מרקס היה סופר פורה, וכבר ב-1837 הוציא לאור מספר ספרים, ואף כתב מספר ספרי שירה לג'ני, שמעולם לא יצאו לאור. תחת הכותרת "שירי פרא", אותם הקדיש לארוסתו, כתב מרקס שירים מלאי זעם ומשיכה לאלימות, שכללו גם דברים אנטישמיים: "עלינו להבחין ביהודי האמיתי, לא ביהודי של השבת... את מה מקדש היהודי בעולם הזה? את הרוכלות... הכסף הוא אל הנקמות של עם ישראל, לצדו אין קיום לשום אל אחר... האמנסיפציה של היהודים היא האמנסיפציה של האנושות מהיהדות"[13].

מרקס החל להתעניין בנושאים הומניים: הוא למד אנגלית ואיטלקית, תולדות האומנות, ואף תרגם מספר קלאסיקות לטיניות. תזת הדוקטורט שלו, שתוארה כ"מסמך אמיץ המנסה להוכיח את עליונות חכמת הפילוסופיה על התאולוגיה", הייתה שנויה במחלוקת בקרב עמיתיו השמרניים והמאמינים באוניברסיטת ברלין. מרקס שלח את התזה לאוניברסיטת פרידריך שילר אשר בעיר יינה, שהייתה ליברלית יותר, ואכן באפריל 1841 קיבל על סמך התזה תואר Ph.D מאת האוניברסיטה.

מרקס שקל קריירה אקדמית, אך אפשרות זו נחסמה עבורו על ידי הממשל השמרני, שהקים אופוזיציה לדעות ליברליות, ובמיוחד אל אלו של ההגליאניים הצעירים. הוא עבר לקלן בשנת 1842 והתמנה לעורך "עיתון הריין" (Rheinische Zeitung), עיתון צעיר, רפורמיסטי ופרו-דמוקרטי, שהתנגד לשלטון הפרוסי. תחת הנהגת מרקס הפך העיתון להיות רדיקלי יותר ויותר; הוא ביקר את היחסים בין ההנהגה הפרוסית לכנסייה, פרסם מאמרים על מצבו של מעמד הפועלים ואף הציע להחליף את המונרכיה הפרוסית במדינה דמוקרטית. שם החל להשמיע את דעותיו הראשונות בנוגע לסוציאליזם. מרקס ביקר את הממשלות האירופאיות הימניות, אך גם לא חסך שבטו מגורמים ליברליים וסוציאליסטים, שלדעתו לא היו אפקטיביים מספיק או הזיקו יותר מאשר הועילו. העיתון החל למשוך אש מצד הממשל, והוגבל על ידי צנזורה קפדנית. לדברי מרקס, "העיתון שלנו מוצג למשטרה על מנת שתרחרח בו, ואם היא מריחה משהו שאינו נוצרי או שאינו פרוסי, אין העיתון רשאי לרדת לדפוס". אחרי שפורסמה בעיתון כתבת ביקורת רחבה כנגד המונרכיה הרוסית, ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה דרש שהעיתון ייסגר וייצא מחוץ לחוק, ובשנת 1843 ממשלת פרוסיה נענתה לכך והעיתון נסגר.

פריז: 1843-1845 עריכה

 
פרידריך אנגלס, חבר קרוב של מרקס ושותפו.

בעקבות הקמתו של העיתון "ספרי השנים הגרמנים-צרפתים" (Deutsch–Französische Jahrbücher), שניסה לאחד את הסוציאליסטים הגרמנים והצרפתים, עקרו מרקס ואשתו בשנת 1843 לפריז, ומרקס היה לאחד מעורכי העיתון. שנה לאחר מכן נולדה בתם, ג'ני. למרות שהעיתון נועד למשוך כותבים צרפתים וגרמנים כאחד, רובו היה גרמני. הכותב הלא-גרמני היחיד היה מיכאיל באקונין, אנרכו-קומוניסט רוסי. ב-1844 פורסם בעיתון חיבורו המפורסם "לשאלת היהודים", בו טען שהיהדות מייצגת את השתקפותן של הכלכלה הקפיטליסטית והחברה הבורגנית. הסיבה לכך אינה טבועה בדת עצמה אלא בעקבות מאות השנים שבהן הורחקו היהודים מעיסוקים רבים, ולכן פנו להתפרנס בעיקר ממסחר ומבנקאות. רק גיליון אחד של העיתון המדובר יצא לאור, וזכה לתפוצה רחבה בעיקר בזכות שיריו הסאטיריים של היינריך היינה כנגד לודוויג הראשון, מלך בוואריה. בעקבות השירים הללו, העיתון נאסר להפצה במדינות הגרמניות, נפסקה הזרמת הכספים אליו והוא נסגר לאחר שהוציא לאור את גיליונו הראשון.

באוגוסט 1844, פגש מרקס בקפה דה לה רז'אנס את פרידריך אנגלס, פילוסוף גרמני יליד פרוסיה שהחזיק בדעות דומות לו בנושאי שוויון חברתי. החברות והשותפות ביניהם עתידה הייתה להימשך עד מותו של מרקס. יש הטוענים[דרוש מקור] כי אנגלס הביא לידיעתו של מרקס את מצבו של מעמד הפועלים וקירב אותו לכלכלה. אנגלס גם מימן את מרקס לאורך כל תקופת היכרותם.

במהלך שהותו בפריז (אוקטובר 1843 – ינואר 1845), מרקס שקע בלימודים אינטנסיביים של נושאים כגון כלכלה פוליטית (לימוד הגותם של אדם סמית', דייוויד ריקארדו, ג'יימס מיל וכו'), הסוציאליזם הצרפתי (במיוחד הגותם של קלוד-אנרי דה סן-סימון, שארל פורייה) והיסטוריה של צרפת. הוא עתיד להמשיך כל חייו לעסוק בתחום הפוליטיקה של הכלכלה, שיסתכם בסופו של דבר בהוצאה לאור של המסה הכלכלית שלו – סדרה של שלושה כרכים בשם "הקפיטל". שלוש השפעות מרכזיות היו לו על פיתוח המרקסיזם: הדיאלקטיקה של הגל, הסוציאליזם האוטופי הצרפתי והכלכלה האנגלית.

אין ספק שהגדרה כללית של זרם המרקסיזם כבר הייתה קיימת במוחו של מרקס בסוף 1844, אך נשארו פרטים רבים באידאולוגיה הכלכלית-פוליטית שלו שהיה צריך לעבד – ועל כן החל בכתיבת "כתבי היד הכלכליים-פילוסופיים", שפורסמו רק בשנות ה-30 של המאה ה-20. כתבי היד האלה עסקו במספר נרחב של נושאים ובהם פיתח את היסודות התאורטיים וההומניסטיים של ביקורתו על החברה הבורגנית. מושג מרכזי שפותח בחיבור זה היה ה"ניכור", המאפיין את החברה הקפיטליסטית.

כתבי היד הכלכליים-פילוסופיים נכתבו בין אפריל ואוגוסט 1844. תוך כדי כתיבתו, מרקס הבחין שהוא מושפע באופן לא-עקבי מתאוריות של הפילוסוף הגרמני לודוויג פיורבך. הוא הרגיש שיש צורך להתעמת באופן ישיר עם מספר מטענותיו של פיורבך, בעיקר בנושא המטריאליזם ההיסטורי. על כן, שנה מאוחר יותר, באפריל 1845, לאחר שעבר מפריז לבריסל, פרסם מרקס את "אחד עשר התזות על פיורבך". התזות המפורסמות בעיקר בזכות האחרונה, האחת-עשרה, שבה כתב "הפילוסופים רק מפרשים את העולם בדרכים שונות, המטרה היא לשנות אותו". בתזה זו מרקס יוצא גם כנגד המטריאליזם (על היותו חסר-אופי), וגם כנגד האידיאליזם (על היותו בכוח יותר מאשר בפועל), ובאופן כללי מבקר את הפילוסופיה על כך שהיא מציבה מציאות אבסטרקטית מעל העולם המוחשי. אם כן בתזה זו הוצג לראשונה חידושו של מרקס: המטריאליזם ההיסטורי, הטוען שהעולם משתנה לא על ידי רעיונות אלא על ידי פעילויות חומריות פיזיות.

בשנת 1845, לאחר שהתבקשו לכך על ידי המלך הפרוסי, השלטונות הצרפתים סגרו את עיתונו הרדיקלי של מרקס, והשר פרנסואה גיזו גרשו מצרפת. מרקס עבר מפריז לבריסל, שם קיווה להמשיך את מחקרו על קפיטליזם וכלכלה פוליטית.



עוֹד מְעַט יֵרֵד אֵלֵינוּ יוֹם שַׁבָּת הַטּוֹב. לִכְבוֹדוֹ תָּכִין אִמֵּנוּ מַטְעַמִּים לָרֹב.

בּוֹאִי, בּוֹאִי הַבְּרוּכָה, יוֹם שַׁבָּת, יוֹם מְנוּחָה! בּוֹאִי נָא, בּוֹאִי נָא, הַמַּלְכָּה!

אַךְ נַפְסִיק פֹּה לִמּוּדֵינוּ, הַבַּיְתָה נְמַהֵר. נִתְקַדֵּשׁ לְשַׁבָּתֵנוּ בִּפְרָחִים וּבְנֵר.

בּוֹאִי, בּוֹאִי הַבְּרוּכָה, יוֹם שַׁבָּת, יוֹם מְנוּחָה! בּוֹאִי נָא, בּוֹאִי נָא, הַמַּלְכָּה!



-מ' בן' עמי האינטגרציה בגימנסיה העברית "הרצליה בין" השנים 1968-1984 והשפעתו של ד"ר כרמי יוגב על יישומה, עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב .2006 ' י בנטואיץ, החינוך במדינת ישראל, תל אביב .1960

- א בנבנישתי, ניהול לתקווה : סיפורו של מנהל בית הספר שבח-מופת, ירושלים .2007 ד' בר גיורא, מלכוד הייחודיים, פנים 28, 2004 עמ .'93 – 99

- י'בר-גל מחזון הרצלייני – ליפהפיה הנרדמת: דימויי העיר חיפה בספרי לימוד ,2003 -1903אופקים בגיאוגרפיה, כרך ' ,2009 ,73-74עמ -141. 115 - מ' בר-לב הישיבה התיכונית ומעורבותה במערכת החינוך הממלכתי-דתי בישראל, בתוך ' מ: אליאב וי'רפאל )עורכים , ( ספר שרגאי - פרקים בחקר הציונות הדתית והעלייה לארץ ישראל, ירושלים תשמ , ב" .222-206 ' עמ

-מ' בר-לב עורך , ( החינוך הדתי בחברה הישראלית - מקראה, ירושלים .1986

מ בר-לב החינוך התיכון בקיבוץ הדתי - בין קולקטיביזם לאינדיווידואליזם, עיונים בתקומת ישראל

, 1996 6 ,עמ' 425-402

מ בר-לב מ דגן עורכים , ( החינוך הפנימייתי הממלכתי-דתי בישראל,ירושלים תשנ"ז

-י' בר שלום, הפואמה הפדגוגית של לובה אליאב, ירושלים .2007

ל ברמן, עיצוב מדיניות החינוך וביצועה במערכת חינוך מקומית אחת שלמה, תוך התייחסות לאינטראקציה בין הגורמים השונים במערכת )רשות מקומית, הורים סת בי, ,(פר עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב .2005

י ברנד, לידתו וצמיחתו של חינוך המזרחי ) ( , 1925 - 1902עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים .1995

ע ברנדס (עורך) הקפיצה השלישית - שינויים ורפורמות במערכת החינוך בשנות התשעים ירושלים .1996

-א' גור-זאב, פילוסופיה, פוליטיקה וחינוך בישראל, חיפה ותל אביב .1999 -א' גור-זאב (עורך), קץ האקדמיה בישראל? עיונים בחינוך, חיפה .2005

ר גורדון , תודעה בונה בית ספר בונה תודעה - ההיסטוריה של מבני בתי ספר בישראל: חינוך, חברה וארכיטקטורה, עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב .2003

מ גיליס, מן ה"חדר" אל המחשב - מאה שנות הוראת קריאה עברית בישראל, רמת גן .1987

ש גלבוע, "רמות חפר -" - 1989 - 1945תולדותיו של מוסד פנימייתי של השומר הצעיר מהקמתו עד הפיכתו לבית ספר יום, עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב תל, אביב תשנ"ד

ר גלובמן וי' עירם (עורכים), התפתחותה של ההוראה במוסדות החינוך בישראל תל, אביב .1999

' כ גלעדי, בית הספר הקיבוצי "מעבר-אפק" בשנים תשל -ח" תשס )ו "  : (2005 -1978ייחודיות ובחירת הורים, עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב .2005

' צ גנין, קרית חיים )ארלוזורוב , ( ניסיון באוטופיה עירונית 1983 - 1933תל, אביב ' 1984עמ, .114-72

ז גרוס וי' דרור (עורכים), חינוך כאתגר חברתי אסופת מאמרים על החינוך הממלכתי-הדתי ועל החינוך הבלתי-פורמ ליא : לזכרו של פרופ‘ מוטי בר-לב ז ל" , תל אביב ורמת גן .2004

מ דוידסון, לידתו ויישומו של חוק חינוך ממלכתי, תשי -ג"  : 1953פוליטיקה וחינוך במדינת ישראל בתקופתו של בן ציון דינור ,1955 – 1951עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב .2002

א דומקה, כדורי - עלי גבעה, תל אביב .1983


' י דרור, מיפוי דילמת הגודל של בית ה- ספר הקיבוצי העל-יסודי בסוף שנות ה-80, שורשים ו', 1991, עמ 188-177

י דרור, שילוב ממדים פנימייתיים בבתי-ספר לא-פנימייתיים, בתוך ' מ: אריאלי (עורך) פנימיות:צוותיהן וקהילותיהן תל אביב ' 1992 עמ, .39-9

י דרור, מגמות ותמורות במחקר ההיסטורי, החברתי והחינוכי של הקיבוץ, קתדרה , ' 1995 77עמ, -182 -161.

י דרור, מהם כלי התיקוף המסייעים לנו במחקר ההיסטוריה של החינוך?, דור לדור י', 1996, עמ' .66-43

י דרור, מבט היסטורי על 50 שנות חינוך במדינת ישראל: תקופות ודילמות, בתוך ' א: פלד )עורך , ( יובל למערכת החינוך בישראל, ירושלים ותל אביב '39 – 66. 1999עמ,

י דרור, החינוך הקיבוצי - בין המשכיות לשינוי, בתוך ' א : פלד )עורך , ( יובל למערכת החינוך בישראל, ירושלים ותל אביב ' 1999עמ, .1156-1131

י דרור, ההיסטוריה של החינוך היהודי )הציוני( בארץ-ישראל ובמדינת ישראל - מצב תחום המחקר, בתוך ' ב: בקון ' ד, שרס וד' זיסנווין )עורכים , ( מגמות חדשות בחקר החינוך (New Trends in the .99-71 , ' עמ2000 , אוניברסיטת תל אביב. תל אביבResearch of Jewish Education),

י דרור, תכניות פורמאליות ובלתי-פורמאליות לחינוך ערכי בישראל ובעולם - בכיתה, בביה"ס ובקהילה. בתוך ' י: עירם ' ש, שקולניקוב ' י, כהן וא' שכטר )עורכים , ( צמתים - ערכים וחינוך בחברה הישראלית.319-237 , 'עמ2001 ירושלים

י דרור, תולדות החינוך הקיבוצי - ממעשה להלכה תל, אביב . 2002


י דרור, השותפות של האקדמיה ו'השדה' במערכת החינוך, בתוך ' י: דרור ' ר, נבו' ד, שפירא (עורכים) תמורות בחינוך: קווים למדיניות החינוך בישראל לשנות האלפיים, תל אביב ' 2003עמ, .390-363

י דרור, מתולדות החינוך לימינו – בירם ו"הראלי , " בתוך ' מ: צימרמן וי' חותם (עורכים) בין המולדות – היקים במחוזותיהם, ירושלים תשס"ו עמ' .250-241

י דרור, רפורמות העבר במערכת החינוך הישראל : ית מה ניתן ללמוד מההיסטוריה לגבי דוח דברת?בתוך ' ד: ענבר )עורך , ( לקראת מהפכה חינוכית? בעקבות כנס ון ליר לחינוך על יישום דו"ח דברת,ירושלים ותל אביב ' 2006עמ, .59-35

י דרור, תולדות החינוך העברי ה'פרטי-מגזרי 'וה' מעין-ציבורי' בתקופת היישוב, בתוך א' איכילוב (עורכת) הפרטה ומסחור בחינוך הציבורי בישראל, תל אביב ' 2010עמ, .90-77

י דרור, תרומתה (האפשרית) של ההיסטוריה של החינוך להערכה בחינוך עיונים בחינוך, סידרה חדש , 1-2, 2010, עמ' .70-42

י דרור, ממדים בהיסטוריוגרפיה של החינוך - בית הספר לחינוך של אוניברסיטת חיפה )תשכ"ד- תשמ"ג כדוגמה, דור לדור , ל"ה, 2010' עמ.242-217

ע הופמן ד נידרלנד, דמות המורה בראי הכשרת המורים :2006 -1970מבט היסטורי, דפים 49,,2010, עמ.43-86

פ היימן ור שפירא, בחירת הורים בחינוך ילדיהם בבתי-ספר אוטונומיים בתל-אביב, בתוך: י דרור ' ד נבו ר' שפירא (עורכים) תמורות בחינוך: קווים למדיניות החינוך בישראל לשנות האלפיים, תל אביב 2003, עמ' 102-77

ש הלפרין, ד"ר א בירם ובית הספר הראלי, ירושלים .1970

א הרמן, סקר מוסדות החינוך היסודי לקראת החלת חוק חינוך ממלכתי תשי"ג-1953, דור לדור כ"ד, עמ55 – 68. ,2004

ע וולנסקי, אקדמיה בסביבה משתנה : מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל ,2004-1952 תל אביב .2005

א ויזל, בחירת הורים בחינוך של תלמידים חירשים וכבדי-שמיעה בישראל, בתוך ' י: דרור ' ר, נבו' ד, ר שפירא (עורכים), תמורות בחינוך: קווים למדיניות החינוך בישראל לשנות האלפיים תל, אביב ,2003 עמ' 148-121

ד וייסמן, המחלוקת סביב הקמת בית ספר 'חורב' בירושלים, בתוך: נחם אילן )עורך , ( עין טובה דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל, הקיבוץ המאוחד .1999

י זוהר, הרפורמה הגדולה במערכת החינוך, מקרא ועיון: כתב-עת להוראת המקצועות בתחומים של מדעי הרוח ושל מדעי החברה, 81 ,2002 , עמ .18-9


מ' חן, בין חינוך ממלכתי לבין חינוך תנועתי תשי"ג-תשמ"ג, בתוך ' ש: סטמפלר )עורך , ( אנשים ומדינה - החברה הישראלית תל, אביב ' 1989עמ, .111-95  


ד טאוב, בין ממלכתיות לייחודיות: עימותים ושורשיהם בחינוך הדתי – הלאומי, דור לדור ,כ"ט, 2007  


ח טננבאום, דפוסי קליטה של תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך – בין 'כור היתוך' לרב

תרבותיות , " עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב תל, אביב .2005  


י יונאי, התמורות בתפקידי המזכירות הפדגוגית בעיצוב מדיניות חינוכית במשרד החינוך והתרבות,

חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים .1985  


י יונאי, מערכת החינוך של מדינת ישראל, משרד החינוך והתרבות, .1990  


י יונאי, זלמן ארן - דברים על מדיניות החינוך וביצועה ), סדרת שרים( משרד החינוך והתרב , ות .1990  


י יונאי, יגאל אלון - דברים על חינוך וחברה ), סדרת שרים( משרד החינוך והתרבות, .1992  


י יונאי, הערך מערכת החינוך בתוך: האנציקלופדיה העברית ), מהדורה חדשה כרך ששי (2) מדינת ישראל, ירושלים - תל אביב ' 1993עמ, .889-825  


י יונאי, הערות בצידי הדרך - זלמן ארן, משרד החינוך והתרבות, ירושלים .1995  


י יונאי, אבא אבן – דברים על החינוך בדור הדעת ), סדרת שרים( משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, ירושלים, תשס"ג


י יונאי, ששים שנות מסגרת חינוכית חוץ ביתית )המפעל להכשרת ילדי ישראל( בתוך ' א: אופיר (עורך), בית חם לילדים, המפעל להכשרת ילדי ישראל, ירושלים, עמ' 28 – 43. 2003


י יונאי, זבולון המר – דברים על החינוך הערכי (סדרת שרים) משרד החינוך והתרבות, המזכירות

הפדגוגית, ירושלים. תשס"ה


י יונאי, זבולון המר – דברים על הזהות היהודית. (סדרת שרים). משרד החינוך והתרבות. ירושלים.

.2006  


י יונה ' וי, ספורטא, החינוך הקדם-מקצועי ויצירת מעמד הפועלים בישראל, בתוך ' ח חבר ופ' מוצפי-האלר (עורכים): מזרחים בישראל, תל-אביב ' 2002עמ' .104-68


ט ימיני (לוי), "מבואות עירון –" 1992-1982ה : תמורות המרכזיות במוסד חינוכי של הקיבוץ הארצי והשלכותיהן על דמותו של המוסד, עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב תל, אביב .2002  


א , כהן "חינוך ממלכתי "או " חינוך אחיד" בישראל בשנים ,1955-1948עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב תל, אביב .1990  


א כהן האוניברסיטה העברית בירושלים במעבר מיישוב למדינה : היבטים ראשונים לצמיחת החברה המסמיכה בישראל, הציונות כ"ג, 2001 עמ' 297-329


א כהן מיכאל שלי והמעבר מעילית מהפכנית למעמד בינוני, ישראל 3, 2003 עמ 182-157


א כהן "האינטלקטואל הטהור" בפוליטיקה או אליטה אקדמית במשבר: מעורבות האוניברסיטה

העברית בפרשת לבון, עיונים בתקומת ישראל 14, 2004, עמ' 229-191


א כהן האוניברסיטה העברית והריבוד המעמדי-עדתי בעשור הראשון, חברה וכלכלה בישראל , ,2005 עמ' 233-262


א , כהן ההר והגבעה האוניברסיטה העברית בירושלים: בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה, תל אביב .2007  


ד כפיר ות' אריאב, הרפורמה בהכשרת מורים: מהלך חלקי ותוצאותיו, מגמות ,, 1ג" מ ' 2004 עמ

170-194


א כפכפי, מדינה מחפשת עם - ביטול זרם העובדים בחינוך, תל אביב .1991


א כפכפי, שני סוגי "ממלכתיות": המקרה של היחס בין ההסתדרות הכללית להסתדרות המורים,

עיונים בתקומת ישראל 6, 1996, עמ 401-358


י כפרי, האוטונומיה של החינוך החרדי: ניתוח פסיקת בית המשפט העליון כסוגיה במדיניות חינוך,

עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב .2001  


א כרמון, השקפת עולם בחינוך וממלכתיות כמושגים מנוגדים, בתוך ' ר: שפירא וא' כשר (עורכים), רשפים תל, אביב 1991 עמ, .103-79  


מ לביא, התפשטות ההשכלה הגבוהה בישראל - האם רף הציונים הוחלף ברף כספי?, עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב .2002


א לביד-ברזל, יז כרונות מתקופת הלימודים בבתי ספר בישובי עולים בשנות החמישים והתייחסויות התלמידים לשעבר ליסודות של התרבות הדומיננטית מאותה תקופה, עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב .2002  

 

ח להב, התפתחות הטיפול בנוער מנותק בישראל ) ( , 1990-1935עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשנ"ב


א לוי, שמונה עשרה שנים של מבחן סקר כיתה ח : ' קורותיו, השפעתו וגורמים שתרמו לביטולו, דור לדור , ז .1994


ד לוי, הדינאמיקה של בנית סדר יום - חקר אירוע הרפורמה במערכת החינוך, עבודת מוסמך,

אוניברסיטת חיפה, חיפה .1987


י לוי, תמורות ושינויים בבחינות הבגרות בישראל, ירושלים .1989


ש לוי, המעבר מזרמים לחינוך ממלכתי ) ( , 1955-1948עבודת מוסמך, אוניברסיטת חיפה, חיפה .1996  


ע לומסקי-פדר, ר, כהנא (עורכים), דיוקנו של המורה בחברה הישראלית - ניתוח מקורות, ירושלים

.1988  


י לנג עם י' רובינשטיין , מטרות החינוך: עיון ודיון בחוק החינוך הממלכתי, באר שבע .2003  


מגמות, אינטגרציה וחינוך בישראל כ"ג/ 3-4, 1977


מגמות, הבעיה העדתית - המשכיות ושינוי /כ"ח 2-3. 1984


א מולכו, שינוי והמשכיות בחברה הישראלית בעשור הראשון בראי החינוך העל יסודי, עבודת

דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב .2009


י מטיאש ' ונ צבר בן יהושע, רפורמות בתכנון לימודים בחינוך הממלכתי והמאבק על הזהות, מגמות 2004 83, עמ' 108-84


י דרור ' ר, נבו' ד, שפירא (עורכים) תמורות בחינוך: קווים למדיניות החינוך בישראל לשנות האלפיים, תל אביב ' 2003עמ, - 192. 163


נ מיכאלי, מחנך פרוגרסיבי בגימנסיה אריסטוקרטית מפעלו החינוכי של ד"ר ברוך בן יהודה, דור לדור כ"ז, 2006, עמ' 120-79


א' מיכלסון וא לפידות (עורכים), מאה שנות גימנסיה (הרצליה), תל אביב 2004


א מלצר )עורך), 90 וממשיכים: 90 שנה לייסוד בית הספר הריאלי העברי בחיפה, חיפה .2004


ד מצר, תמורות ושינויים במערכות חינוך: תהליכי מעבר של בתי ספר רגילים-מסורתיים ההופכים

לבתי ספר קהילתיים, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים .2003  


ח מרחביה, מערכות החינוך בישראל, ירושלים .1957


ח מרחביה (עורך) ספר היובל תרס"ט תשי"ט, הגימנסיה העברית בירושלים, ירושלים .1962  


ר סבר, מדיניות קליטת העלייה במערכת החינוך, מגמות , ג" מ ' 2004עמ, – 169-145


א סורסקי, יובל לחנוך העצמאי תשי"ג-תשס"ג, הסתדרות מורי אגודת ישראל בארץ ישראל, תל

אביב, תשס"ג 


ש סיטון, אחידות מול פיצול: השפעתה של קבוצת מורים וולונטרית על החינוך בישראל, עיונים בחינוך תשנ"ח, עמ' 174-143


י סילברט, הסתדרות המורים בראשיתה "מיניסטריון" לחינוך או איגוד מקצועי , ? דור לדור ד', 1990 עמ' 115-57  


א סימון, דרכים ותהיות, ירושלים .2004


מ סמילנסקי, הבחינה החברתית של מבנה החינוך בישראל, מגמות ח/3, 1957, עמ 338-227


א ספורטה, אסטרטגיות שינוי של רפורמות חינוכיות בקנה מידה ארצי, עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב .200  


א עובד, תרומת "המחלקה לחינוך מקצועי" של ההסתדרות בעיצוב החינוך המקצועי בישראל בין

השנים ,1957-1945 עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב 2006


עיונים בחינוך, חינוך באוכלוסיות הטרוגניות ,36, פברואר 1983


ג עינם "יצירתם": על תהליך התרבות בפנימייה למחוננים מזרחים ועל חוויית בוגריה, עבודת

מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב 2005


י עירם, מגמות בהיסטוריוגרפיה של החינוך - משמעותן לחקר תולדות החינוך בארץ-ישראל, מגמות כ"ז, 3, 1982, עמ' 279-262


י עירם, תולדות החינוך - תחומי המחקר, בתוך ' ר: שפירא וא' כשר )עורכים , ( רשפים, תל אביב ,1991, עמ' 120-105


ס ענאבוסי, תגובת האליטה האקדמית בישראל למהפך הפוליטי ב- 1977 והביקורת שנמתחה על

ממשלת הליכוד הראשונה בשנים ,1980-1977עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב .2006


ע פדהצור וא' פרליגר, הפרדוקס המובנה של החינוך לאזרחות בישראל, מגמות ,, 1ג" מ ' 2004 עמ 64 – 83.


ע פדה-שירום, מערכת החינוך בחבל תענך, – 1968-1953המקרה של ביה "ס " דבורה-ברק , " עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב .2005


ר פורת, היחיד והיחד - תולדות בית הספר הקיבוצי תל, אביב .1987


ח פיינסוד-סוקניק, פרקי גן י ז- כרונות ומעש, תל אביב תשכ"ו


א פיקאר, בצבת הממסדים – הניסיון לחינוך מסורתי, קתדרה 134, 2009 עמ' 113-138


ר פירר, עלייתו ונפילתו של המיתוס החלוצי, כיוונים 23, 1984 עמ' 25-5


א פלד, החינוך בישראל בשנות השמונים - הצעת תכנית, ירושלים .1976


א פלד, ילדים מקופחי-חינוך מבני עדות המזרח ומדיניות חינוכם בתקופת הישוב, עיונים בחינוך , 34, 1982, עמ' 138-115

א פלד, אידיאולוגיה ועוצמה פוליטית - מולידיה של מדיניות חינוך: קווים במדיניות חינוכם של ילדים

מקופחי-חינוך בישראל, ,1980-1940 מגמות , כ"ח, 3-2, 1984, עמ' 369-355


א פלד (עורך) יובל למערכת החינוך בישראל, ירושלים ותל אביב 1999


ע פלדמן, אתניות, פוליטיקה וחינוך: עשור ראשון לחינוך העצמאי ,1963-1953דור לדור ל"א ,2007 עמ' 150-117


י פלטק, החינוך הפוליטי במוסד החינוכי במשמר העמק, ,1945-1931החינוך המשותף 124, יוני 1987, עמ' 118-105


ע פסלר, המכלול בחינוך הגבוה: תהליכי שינוי קונצפטואליים ומבניים בהשכלה הגבוהה בישראל

,2000 -1975עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן 2005


ז צחור, תולדות מדינת ישראל: אקדמיה ופוליטיקה, קתדרה 100, 2001 עמ' 394-378

צ צמריון, התפתחות החינוך בטבריה (כנס חינוך), מטוב טבריה 4, 1986, עמ, .67-39  

צ צמרת, ועדת פרומקין - ועדת חקירה ממשלתית בנושא חינוך ילדי העולים בשנות המדינה הראשונות, עיונים בתקומת ישראל 1, 1991, עמ, .439-405


צ צמרת, חינוך ילדי מחנות העולים בשנות המדינה הראשונות, שדמות , קי"ח-קי"ט, תשנ"א, עמ' 107-88


צ צמרת, עלי גשר צר - החינוך בישראל בשנות המדינה הראשונות, באר שבע .1997


צ צמרת, עשר שנות חינוך, בתוך ' צ: צמרת וח' יבלונקה )עורכים , ( העשור הראשון תש"ח-תשי"ח, ירושלים 1997, עמ' 136-123


צ צמרת, ניסיון שנכשל: זלמן ארן והתודעה היהודית, סוגיות בהשתלמויות מורים : 'ח, ערכים וחינוך לערכים, ירושלים 1999, עמ 356-345


צ צמרת, זלמן ארן ומערכת החינוך, העשור השני: תשי"ח-תשכ"ח, ירושלים 2000, עמ' 78-61


צ צמרת, איך עיצבו העולים החדשים את פני החינוך בישראל בשנות המדינה הראשונות ?, הקונגרס העולמי למדעי היהדות 12ה, 2001 עמ' – 244. 237


צ צמרת, הפחד במפא"י מן החינוך ל‘שמד רוסי‘ וביטול ‘זרם העובדים‘ בחינוך, עיונים בתקומת ישראל 12, 2002, עמ' 358. 341


צ צמרת -בן, ציון דינור: אינטלקטואל כאדריכל חינוכי, -בן' צ יוסף גינור )עורכת ,( מחקרים בספרות

ישראל: מוגשים לאברהם הולץ, בית מדרש לרבנים באמריקה, ניו יורק ' 2003עמ - 198. 183


צ צמרת, ישראל בעשור הראשון: התפתחות מערכת החינוך )יחיד , (7ה תל אביב .2003


צ צמרת, זלמן ארן והפרודוקטיביזציה של בני עדות המזרח, עיונים בתקומת ישראל, חברה וכלכלה

בישראל מבט היסטורי ועכשווי, כרך א' ירושלים ושדה בוקר .2005


צ צמרת, החינוך בעשור השלישי, בתוך צ צמרת וח יבלונקה )עורכים , ( העשור השלישי תשכ -ח"

תשל ח" , ירושלים ' עמ, . 2008 ,88-69


' א צפרוני ' י, רוטשילד ומ' טלסניק )עורכים , ( שישים שנה לאורט ישראל ,2009 - 1949תל אביב 2009


פ קבלו, אזרחים מתבגרים: כינוס התלמידים בשיך מוניס – התנגשות, דיאלוג, מפגש, ישראל 4, ,2003 , .154-123


 ד קולר, גמנסיה ראלית "בלפור" תל אביב וגימנסיה "אהל שם , " רמת גן " ד– ר אלכסנדר קולר

המייסד והמנהל, ירושלים 2003


ח קליבנסקי, המדיניות היישובית והממלכתית של החינוך הבלתי פורמא )לי החב ( פ" החוץ ב -ית

ספרי (החוב"ס) במגזר היהודי בישראל, בשנים ,1935-1995עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב .2004  

 

ש קליימן, אוטונומיה של מורים בבית-ספר קיבוצי - שינויים במידת האוטונומיה של בית-הספר

והמורים בבית החינוך המשותף בעמק-הירדן בשנים ,1967-1930עבודת מוסמך, אוניברסיטת חיפה, חיפה .1991


ד קלקין-פישמן, סיפורי חיים של מורים וסיפור החיים של המדינה, בתוך ' מ: צלרמאייר ופ' פרי

)עורכות ,( מורות בישראל: מבט פמיניסטי, תל אביב ' 2002עמ, . 89-114


ד קלקין-פישמן ול' הגואל, מדיניות וביצוע בחינוך – קשיים בקביעת מטרות ובבדיקת מימושן, בתוך:א' כהן , עורך, החינוך כמפגש, חיפה תשמ"ג", עמ' 170. 157


ד קלר, מערכות עוקפות - חזרה או עודפות, עבודת מוסמך, האוניברסיטה העברית, ירושלים .1987


ד קלר, 'החינוך הממלכתי 'ו' החינוך הממלכתי דתי : ' שתי מערכות אידיאולוגיות, עבודת דוקטור,

האוניברסיטה העברית, ירושלים 1992


מ קרניאלי, "המורה, שלא תגידי שאנחנו דפוקים –" מקומן של מערכת החינוך והקהילה

בהתפתחותה של תת-תרבות נגד, תל אביב .2004


י קשתי, על קיפאון ושינוי בתחומי החינוך העל-יסודי בישראל, עיונים בחינוך , ' 1977 ,17עמ, .144-133

י קשתי, בתי ספר פנימייתיים בצמתים של שינוי בחברה ובתרבות, בתוך ' ר : שפירא וא' כשר (עורכים), רשפים תל, אביב ' 1991עמ, .348-331


י קשתי ' ב, אלפרט ' מ, יוסיפון וא' מנור, בית-ספר הטרוגני - אחדות בתוך שונות, תל אביב .1997

י קשתי ומ' אריאלי, קווים לסיווג ולמיון של פנימיות חינוכיות, בתוך ' ד: )נבו עורך , ( המעשה החינוכי: עיון ומחקר תל, אביב, 1977, עמ, .430-421  

ש רוזנפלד ויעל בוברמן, מאה שנות: סיפורה של הגימנסיה העברית בירושלים, ירושלים תשס"ט


ע רוזנקרנץ, התגבשותה של רפורמה חינוכית: הדעות והעמדות שקדמו להקמתה של ועדת פראוור

,1963 – 1957עבודת מסמך, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, 2008


ש עורך ,( מאה שנות חינוך ציוני דתי, ירושלים 2006


נ רייכל, הגימנסיה העברית הראשונה בין הגשמה להרחבת אופקים , גלי עיון ומחקר6, 1988, עמ' 139-113  

נ רייכל, -בית הספר הריאלי בחיפה ) (1935-1914בין חינוך להכשרת בעלי מקצוע עבריים לבין גימנסיה עברית, גלי עיון ומחקר 13, 2004, עמ' 166-149


נ רייכל, החינוך החברתי כגורם מגשר בין פערים אידיאולוגיים בעיצוב דיוקן הבוגר הרצוי, סיפורן של הגימנסיות העבריות הראשונות, 1948 – 1906, דור לדור , כ"ד, 2004 עמ' 124-91


נ רייכל, סיפורה של מערכת החינוך הישראלית : בין ריכוזיות לביזור, בין מוצהר לנסתר, בין חיקוי

לייחוד, ירושלים ותל אביב .2008


א ריין, בן ציון דינור, היסטוריון לאומי כמחנך אומה', בתוך ' ר: פלדחי וע' אטקס )עורכים , ( חינוך

והיסטוריה - הקשרים תרבותיים ופוליטיים, ירושלים תשנ"ט, עמ' 390-377


מ רינות, מתי נוסדה הסתדרות המורים?, דור לדור , ב, 1984, עמ 80-79


נ רש וד' כפיר, מיזוג חינוכי בישראל: שלושים שנים של מדיניות הססנית בצל אידיאולוגיה משתנה,

מגמות , ,1ג" מ ,2004עמ .'33 – 63


ש רשף, תנועת המחנכים ,1955 - 1954ניסיון לשינוי החינוך על ידי תנועה ממסדית, עיונים בחינוך , 32 .36-31 , ' עמ1981


ש רשף, חינוך אידיאולוגי ומתח חברתי - בית הספר והחברה המעמדית בארץ-ישראל, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות ,8 (ב ), 1981, עמ, .138-135


ש רשף -בן, גוריון והחינוך העברי הממלכתי, קתדרה , ' 1987 43עמ, .114-91


ש רשף, האוטונומיה של בית-הספר - עידן חדש בחינוך הממלכתי, בתוך ' י: פרידמן ), עורך , ( אוטונומיה בחינוך - מסגרות מושגיות ותהליכי ביצוע, ירושלים, ' ,1990עמ .31-13


ש רשף וי' דרור, החינוך העברי בימי 'הבית הלאומי', ,1948 - 1919ירושלים .1999


ל שגריר, תמורות בתכניות הלימודים במדעי החינוך של: מסלול בית הספר היסודי במכללות

להכשרת מורים - על רקע שינויים בחברה הישראלית ) (2000- 1970עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר–אילן, רמת גן .2001


י שוורצולד, החינוך הממלכתי-דתי - מציאות ומחקר, רמת גן .1990


מ שולמן, התפתחות מערכת החינוך בגיל הרך בישראל – תמורות וחידושים בקונספציה ובתכנים

בשנים ,1980-1950עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן 1989


נ שיינין, התהליך האקדמי של הכשרת מורים בישראל - פרקים בתולדות המכללה לחינוך על שם דוד ילין ירושלים תשנ"ו


מ שכטר וי' עירם, חמישים שנות חינוך לערכים – מחברה מתהווה לחברה משתנה בתוך ' י : עירם, ש שקולניקוב, י, כהן וא' שכטר )עורכים , ( ערכים וחינוך בחברה הישראלית, ירושלים ' 2001 עמ, -351-320


א שמואלי ' וי, גבאי, החינוך בישראל, 2000-1948היבטים חברתיים וכלכליים "דו"ח מחקר, המכללה למינהל בתל אבי ב, תל אביב .2001


א שמואלי, גורמים מעצבים של מדיניות החינוך בישראל, עיונים במינהל ובארגון החינוך ,,2003 27, עמ' 36-7


מ שמידע, חינוך חברתי בבית-הספר העל-יסודי תל, אביב .1979


מ שמידע, מערכת החינוך בישראל באספקלריה של רפורמה חינוכית, בתוך: ' מ שמידע )עורכת ,( בין שוויון למצוינות - רפורמה בחינוך ובית הספר המקיף, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשמ"ז, עמ' 217-163  

ע שנער, השכלה ללא מחסומים, פנים 34, 2005 , עמ' 94 – 99


ר שפירא, ר גרין וי דנילוב (עורכות), אוטונומיה בית ספרית - היישום ולקחו, ירושלים 1994


פלדחי וע' אטקס )עורכים , ( חינוך והיסטוריה - הקשרים תרבותיים ופוליטיים, ירושלים תשנ"ט, עמ' 455-447


ב שקד, תמורות בחינוך הקדם-צבאי בתקופת הישוב ובמדינת ישראל ) (, 1993 -1918עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשנ"ד


ז שקד, השתקפותה של האידיאולוגיה הלאומית בעשייה החינוכית של הזרם הכללי וזרם העובדים,

עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב .1979  


ר שרעבי, טקסי האחד במאי בעשור הראשון למדינה: מחג סקטוריאלי לחג ממלכתי, מגמות , מ"ד, 2005, עמ' 136-106  


ט תדמור שמעוני, המורים העולים כסוכני קליטה , דור לדור ל"א, 2007, עמ' 116-97


ט תדמור-שמעוני, שיעור מולדת חינוך לאומי וכינון מדינה ,1966 – 1954אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע, 2010


תכנון מדיניות החינוך בישראל ]משרד החינוך והתרבות - המזכירות הפדגוגית , [ ירושלים, התשמ"ט, התש"ן, התשנ"ד, התשנ"ו, התשנ"ז


ע תמיר, קווי התפתחותו של ארגון המורים העל יסודיים – איגוד מקצועי ו/או אגודה פרופסיונלית

בשנים ,2003 – 1956עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים .2005


ע תמיר, ארגון בראש: תהליך התפתחותו של ארגון המורים העל יסודי, תל אביב 2009 


  1. ^ פרנסיס ווין, קרל מרקס, ספרי עליית הגג, 2005, עמ' 24
  2. ^ ווין, שם, עמ' 26
  3. ^ ווין, שם, עמ' 28
  4. ^ A. L. Rowse, B. Nicolaievsky, O. Maenchen-Helfen, Karl Marx: Man and Fighter., The Economic Journal 47, 1937-03, עמ' 154 doi: 10.2307/2225312
  5. ^ David McLellan, Karl Marx, 2006 doi: 10.1007/978-1-349-74110-6
  6. ^ ווין, שם, עמ' 28
  7. ^ ווין, שם, עמ' 32-33
  8. ^ ווין, שם, עמ' 34-35, 38
  9. ^ מורן אזולאי, ח"כ רגב: "אנחנו אופוזיציה לוחמת. אין כאבי בטן על חיילים או מקרי אונס", באתר Ynet, ‏24/5/2022
  10. ^ מתי ברנהרט, לפיד תקף את רגב: איבוד עשתונות ותחתית מוסרית, באתר סרוגים, ‏23/5/22
  11. ^ אלעד הומינר, מירי רגב מעוררת סערה: "אין כאבי בטן על חיילים, נשים מוכות או מקרי אונס", באתר סרוגים, ‏23/5/22
  12. ^ ווין, שם, עמ' 41-47
  13. ^ עמוס אילון, רקוויאם גרמני - יהודים בגרמניה לפני היטלר - 1743 - 1933, תרגם מאנגלית דני אורבך, הוצאת דביר, 2004; עמ' 158-157.