מאורעות תרפ"א – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגובת הממשל הבריטי
מ ←‏בעקבות המאורעות: תיקון קישור
שורה 81:
היקף המהומות היה הגדול ביותר שידע היישוב עד אז. מודיעין ההגנה לא חזה את פריצתן ולא היה מוכן לכך. זה מסביר את הנפגעים הרבים ביפו. המושבות לעומת זאת נערכו להגנה והדפו את הערבים בנפגעים מעטים.
 
הצבא הבריטי מנע בפעילותו את הריסת המושבות חדרה ופתח תקוה. ביפו נעצרו אנשים רבים, שנשפטו על ידי בית משפט מיוחד שהוקם והיה מורכב משלושה שופטים. מספר אניות בריטיות הוזעקו לארץ ישראל, הראשונה הגיעה ליפו ב-5 במאי. בתחום יפו ותל אביב הוכרז על משפט צבאי ונאסרה נשיאת נשק. כוחות הצבא תוגברו על ידי יחידות ממצרים. [[עונש קולקטיבי|קנסות קולקטיביים]] הוטלו על [[טולכרם]], [[קאקון]], [[כפר סבא#היסטוריה|כפר סאבא]] הערבית ושבטי ואדי אל-חוארת ו[[אבו כישכ (שבט בדואי)|אבו כישכ]], בסך 6,000 [[לירה מצרית|לירות מצריות]] על כל כפר. הקנס הקיבוצי, המאסרים והחיפושים שנעשו על ידי הצבא הבריטי ב[[נפת טולכרם (המנדט)|נפת טולכרם]], גרמו לירידה בהתלהבות הלאומית באזור.{{הערה|שם=פורת 106}}
 
ב-14 במאי הורה [[הנציב העליון]] על הפסקה זמנית של העלייה היהודית ואף עיכב את בואם של 150 עולים שכבר היו בדרכם לארץ ישראל. ב-3 ביוני, יום הולדת המלך, נשא הנציב נאום, בו קבע כי מעתה ואילך תוגבל העלייה היהודית בהתאם ליכולת הקליטה הכלכלית של הארץ, והבטיח כי התושבים ישתתפו בניהול ענייני הממשל. נאומו ביטא באופן רשמי את מדיניות ממשלת בריטניה ואושר על ידי הקבינט והפרלמנט הבריטי.{{הערה|שם=פורת 106}}