מוגבלות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיותר |
החלפה (אם) |
||
שורה 10:
הגורם השני הוא תנאי הסביבה בהם אדם חי. תנאים אלה יכולים להיות:
* תנאי סביבה פיזיים טבעיים עבור אדם החי בתנאים דומים לאלה שהיו ב[[פרה היסטוריה]].
* תנאים פיזיים של סביבה מלאכותית, דהינו [[נגישות]] פיזית של הסביבה שעוצבה בידי בני אדם.
* גישת החברה, למשל: דעות קדומות, מצב חקיקתי שמקל אפליה, אי אכיפת חוקים המורים על שוויון והתאמות לנכים (כגון שמירת חנייה קרובה לנכה תנועה, תוספת זמן במבחן למי שכותב לאט בשל מגבלה פיזית או קוגניטיבית).
שורה 20:
'''ההגדרות של ארגון הבריאות העולמי''' International Classification of Functioning, Disability and Health (ICF){{הערה|1=[http://www.who.int/classifications/icf/en (W.H.O. International Classification of Functioning, Disability and Health (ICF]}} לשלושה מצבי הלקות (Disability) בסיסיים:
* '''אי שלמות''' (Impairment) היא כל תכונה שמומחה בתחום [[רפואה|רפואי]], [[פרא-רפואה|פרא-רפואי]] או [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] קובע שהיא גורמת לירידה תפקודית ביחס למקובל באוכלוסייה. למרבית בני האדם יש אי שלמות בתכונה זו או אחרת.
▲* '''אי שלמות''' (Impairment) היא כל תכונה שמומחה בתחום [[רפואה|רפואי]], [[פרא-רפואה|פרא-רפואי]] או [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] קובע שהיא גורמת לירידה תפקודית ביחס למקובל באוכלוסייה. למרבית בני האדם יש אי שלמות בתכונה זו או אחרת.
* '''פעילות מוגבלות''' (Activity Limitation) היא מצב בו אי שלמות מפריעה לאדם בעת השתתפותו בפעילויות חיים חשובות בלא סיוע אנושי צמוד.
* '''מניעת השתתפות''' (Participation Restriction) היא אי שלמות המונעת מאדם לקיים את תפקידו החברתי. הכוונה ב-"תפקיד חברתי" עבור מבוגר היא הורות ופרנסה. עבור ילד הכוונה היא לימודים ומשחק.
שורה 40 ⟵ 39:
המושג [[נכות]] מוגדר ב[[חוק הביטוח הלאומי]] בתור מגבלה בתפקוד גופני או נפשי הנובעת מ[[מום מולד]] או מפגיעה פיזית או נפשית, עקב [[מחלה]], [[תאונה]], [[זדון]] וכדומה.
נכות יכולה להתבטא כאי-יכולת, תפקוד חלקי או חוסר תפקוד מוחלט של חלק ב[[גוף האדם]]. נכות יכולה להיות גם פגיעה ב[[נפש
===הגדרות החוק והרשויות בארצות הברית===
שורה 64 ⟵ 63:
הגדרה ל"שונות מהנורמה" שמציעים הסטטיסטיקאים היא הגדרתם של העוסקים ב[[תורת המוסר]]. על פי תורת המוסר "שונות מהנורמה" היא התנהגות שאינה הולמת את צווי המוסר המקובלים בחברה.
כמו [[המוסד לביטוח לאומי]], גם אגף השיקום של משרד הביטחון של ממשלת ישראל לא משתמש כלל במושגים "לקות" ו"מוגבלות". הם מתארים את תפקודו של אדם בעזרת המושג "אחוזי נכות". אחוזי הנכות מחושבים על פי מידע סטטיסטי המתאים כל מצב גופני אל הירידה ביכולת העבודה בעקבות אותו מצב גופני. מצב קבוע של נקיעות חוזרות של הקרסול, למשל, מוגדר באגף השיקום של משרד הביטחון בתור 10% נכות.
המונח "'''צרכים מיוחדים'''" מתאר על פי רוב תלמיד שמערכת החינוך הממלכתית במדינות שונות צריכה לספק לו בשל לקותו מה שאינה מספקת לתלמידים אחרים. היו ניסיונות לכלול במושג גם תלמידים טעוני טיפוח ותלמידים מחוננים שיש לדאוג להם להעשרה אולם ניסיונות אלה לא צלחו.
שורה 74 ⟵ 73:
אחת מדרכי החלוקה של הלקויות היא:
* '''מוגבלויות [[חוש]]יות''': [[לקות שמיעה|מוגבלות בשמיעה]], [[לקות ראייה| בראייה]].
* '''מוגבלויות [[פסיכולוגיה קוגניטיבית|קוגניטיביות]]''': [[מוגבלות שכלית התפתחותית]], [[לקות למידה]], מוגבלויות [[הקשת האוטיסטית]].
* '''[[מחלות נפש|מוגבלויות נפשיות]]'''
* '''מוגבלויות פיזיות'''
חלוקה זו נוחה במיוחד ליצירת סכמות עבודה עבור נותני שירות לאנשים עם מוגבלויות, אך היא נשענת על הכללות גסות ואינה מקובלת על העוסקים ב[[תורת האבחון]]. דוגמה לגסות ההכללה שבחלוקה זו ניתן למצוא בתחום מוגבלויות הראיה שנוטים להכליל בו גם מוגבלויות בתפקודי עיבוד מידע ויזואליים "נמוכים" ([[תפישה]] ויזואלית) וגם מוגבלויות בתנועת [[שריר]]י ה[[עין|עיניים]]. זאת במקום להכליל את שתי התופעות האחרונות כמוגבלויות קוגניטיביות (מוגבלויות בעיבוד מידע) ומוגבלויות תנועה בהתאמה. דוגמה אחרת היא אי הכללת "מוגבלויות מישוש" בין המוגבלויות החושיות. מוגבלות מישוש מוכללת בסימפטום של מוגבלות תנועה (כמו [[שיתוק]]) או של מוגבלות קוגניטיבית (כמו מוגבלויות [[הקשת האוטיסטית]]).
שורה 83 ⟵ 82:
בשפות שונות ישנם מושגים וניסוחים הקשורים במוצא, דת, נטייה מינית, לקות וכיוצא זה, שאנשים רבים סוברים שהם מעליבים ושהשימוש בהם מיותר. מקורם של חלק מהמושגים האלה הוא מהעגה וחלק אחר עשוי להיחשב כחלק מהשפה התקנית.
מאז שנות השישים החלה להתפשט בעולם תפיסה הקשורה בהימנעות ממושגים וניסוחים מעליבים, שמקורה מארצות הברית, והיא קרויה [[תקינות פוליטית]]. על פי תפיסה זו, על אנשים להשתדל ולהימנע משימוש בביטויים ומניסוחים שעשויים להעליב מישהו, גם אם הם לא היו מודעים קודם לכן שביטויים וניסוחים אלה מעליבים. להקפדה על כללי הפוליטקלי קורקט מסובכת יותר מהימנעות אך ורק מהתבטאות שברור מאוד שהיא מעליבה, משום שלא כל אדם נעלב מאותם ביטויים ומשום שהימנעות מביטויים וניסוחים רבים שאדם רגיל אליהם מסרבלת את פשטות ובהירות הביטוי. מה גם שהימנעות מהגיית מושג שמישהו רגיל לתאר בו את עצמו עשויה לרמוז לו שיש לו צורך להתבייש בעצמו. לדוגמה, שימוש במושגים "{{פירושון|מונגולואיד}}" ו"[[גמדות|גמד]]" נחשב לא רצוי לפי תפיסה זו. הביטוי "מונגולואיד" אומר שאדם לוקה בתסמונת שגורמת לו, כביכול, להיראות כמו בן העם ה[[מונגולים|מונגולי]]. הנאמנים לתפיסת הפוליטקלי קורקט יעדיפו את הביטוי "אדם עם [[תסמונת דאון]]", שמשמעותו נייטרלית אך הוא מאלץ את המשתמש בו לשלב [[פסוקית]] במשפט במקום מילה בודדת. הביטוי "גמד" עמוס משמעויות תרבותיות ויש לו השלכות מגוונות. החלפתו ב-"אדם נמוך קומה" אולי מעליבה פחות אך היא מסרבלת את המשפט בו היא מופיעה.
מושג אפשרי אחר הוא "מאותגר", אם כי הוא אינו משמש ככל הנראה כחלק ממערכת הגדרות של ארגון כלשהו, אלא הוא כנראה יציר תפיסת הפוליטקלי קורקט. למשל, ניתן להחליף "גמד" במושג "מאותגר גובהית", דבר שעשוי להקל על מי שיש לו בעיה להכיר בגובהו ולהכביד על מי שגאה בקומתו. המושג "מאותגר גובהית" נמנע מלהסביר שהאדם נמוך והוא כביכול אומר שהאדם המתואר יכול להתגבר על בעייתו – דבר שלרוב אינו נכון, או שבעייתו נותנת לו הזדמנויות להתגבר על מכשולים ולחוש סיפוק. בעיית גובה שאי אפשר להתגבר עליה אינה "אתגר" ואדם עם בעיה הקשורה לגובה יכול גם להיות גבוה מדי.
| |||