אברהם הרשקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ הוספת קישור לפרופסור חבר
שורה 19:
אברהם הרשקו נולד בעיירה [[קרצג]] במחוז [[יאס-נאג'קון-סולנוק]] שב[[הונגריה]] לשושנה, בת לבית ווּלץ, ולמשה הרשקו. שמו הרשום בפנקסי האוכלוסין היה '''Herskó Ferenc''' ('''פֶרֶנְץ הרשקו'''). אביו היה מורה בבית הספר היהודי. בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נלקח אביו ל[[שירות העבודה (הונגריה)|עבודות כפייה]] ב[[צבא הונגריה|צבא ההונגרי]] ונפל ב[[שבי]] ה[[ברית המועצות|סובייטי]], ובמשך שנים לא ידעה משפחתו מה עלה בגורלו. הרשקו נכלא עם אמו ואחיו ב[[גטו]] שהוקם ב[[פרוור]]י עירו, ואחר כך הם הועברו לגטו [[סולנוק]]. לאחר פירוק הגטו ושליחת רוב יהודיו ל[[אושוויץ]], נשלחו הרשקו ומשפחתו ל[[מחנה ריכוז]] ב[[היסטוריה של אוסטריה#כחלק מגרמניה הנאצית (1938 – 1945)|אוסטריה]]. לאחר המלחמה [[ניצול השואה|שבו לביתם]] ואף אביו חזר מהשבי. ב-[[1950]], כאשר היה אברהם בן 12, [[העלייה ההמונית|עלתה המשפחה]] ל[[ישראל]] והתיישבה ב[[ירושלים]].
 
בשנת [[1965]] קיבל תואר [[דוקטור]] ל[[רפואה]], ובשנת [[1969]] תואר דוקטור ל[[פילוסופיה]] ב[[מדע]]י הרפואה, שניהם מבית הספר לרפואה של [[האוניברסיטה העברית]]. ב[[אוטוביוגרפיה]] שלו, שנכתבה לרגל קבלת [[פרס נובל]], ציין ארבעה מורים שהשפיעו עליו לבחור במחקר בביוכימיה: [[ישעיהו ליבוביץ]], [[שלמה הסטרין]], [[ארנסט ורטהיימר]] ויעקב מגר. לאחר לימודיו שירת ב[[צה"ל]] כ[[רופא]], ולאחר שירותו הצבאי, יצא ל[[פוסט-דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו]]. לאחר שובו לישראל ([[1972]]), הצטרף ל[[סגל אקדמי|סגל]] [[הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט|הפקולטה לרפואה]] של [[הטכניון]] ב[[חיפה]] בדרגת [[פרופסור חבר]]{{הערה|{{מעריב||מינויים בטכניון|1972/08/14|02807}}}}. הוא מכהן כפרופסור במכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה.
 
בשנת [[1976]] הצטרף [[אהרון צ'חנובר]], אז תלמיד מחקר, למעבדתו של הרשקו. המחקר שערכו השניים, יחד עם [[אירווין רוז]] מהמכון לחקר הסרטן ב[[פילדלפיה]], זיכה את השלושה ב[[פרס נובל לכימיה]] כעבור יותר מעשרים שנה. במחקר זה גילו ותיארו את מערכת ה[[אוביקוויטין]], האחראית לפירוק [[חלבון|חלבונים]] בתוך ה[[תא]], והביא לפריצת דרך בחקר ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]], מחלות ניווניות ב[[מוח]] ומחלות אחרות.