|
|
|
=== אחרי מלחמת העולם השנייה ===
בסופה של [[מלחמת העולם השנייה]] נמלט בר ועבר לגור ליד [[המבורג]] תחת השם הבדוי קארל נוימן, ועבד כחוטבכ[[חוטב עצים]] באחוזה של [[אוטו פון ביסמרק]]. בתחילת 1959 ביקשה התביעה בפרנקפורט את הסמכות להעמיד פושעים מאושוויץ לדין ב[[משפט אושוויץ השני]] וסמכות זאת ניתנה לה באפריל 1959. בעקבות זאת החל מצוד כלל-ארצי ב[[גרמניה]] אחר פושעים מאושוויץ, ובהם ריכרד בר. תמונתו של בר פורסמה בעיתונות, ואחד העובדים באחוזה שזיהה את בר כמבוקש בעיתון, דיווח למשטרה. תובע מפרנקפורט נסע לאחוזה ובעזרת המשטרה המקומית עצרו את בר ביער באקדחים שלופים, ב-[[20 בדצמבר]] [[1960]]. תחילה הכחיש שהוא ריכרד בר, אולם לאחר זמן לא רב ולאחר שנאמר לו שיש די והותר ראיות להוכיח את זהותו, הוא הודה בזהותו האמיתית{{הערה|שם=פנדס|1=Devin Owen Pendas, [http://books.google.co.il/books?id=BUKGSlqKUkMC&pg=PA48 The Frankfurt Auschwitz trial, 1963-1965: genocide, history, and the limits], pages 48-50}}. דבר מעצרו פורסם בתקשורת{{הערה|{{דבר||נעצר המפקד האחרון של מחנה אושוויץ|1960/12/21|00108}}}}, ונתן זריקת עידוד לתביעה שהכינה את משפט אושוויץ השני. ביוני 1961 הוא נחקר לקראת [[משפט אייכמן]] וטען שלא הכיר אותו כלל. לטענתו, הוא פיקד רק על מחנה I באושוויץ ולא הייתה לו ידיעה על הנעשה במחנות האחרים{{הערה|{{מעריב|[[אינגה דויטשקרון|א. דויטשקרון]]|מפקד אושוויץ: לא היכרתי את אייכמן...|1961/06/07|00204}}}}. בר היה אמור להיות הנאשם הראשי ב[[משפט אושוויץ השני]]{{הערה|{{מעריב|א. דוטשקורן|28 מתוך 1000|1962/07/12|00303}}{{ש}}{{מעריב|א. דויטשקרון|התביעה של בון מקווה להעמיד את מנגלה למשפט|1963/02/22|00114}}}}. כתב אישום הוגש נגדו באפריל 1963, אולם הוא מת מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]] ב[[מעצר]] ביוני [[1963]]. מותו של בר אפשר לשאר הנאשמים במשפט לטעון שהם רק פעלו בהתאם לפקודות שניתנו להם, בלי שעמד מולם מפקד המחנה שיטען לפעילות עצמאית של דרגות הביניים{{הערה|שם=פנדס}}.
==לקריאה נוספת==
|
