אוטיזם – הבדלי גרסאות

בעשור האחרון של המאה העשרים, התברר שלתסמונת הזו יש קבוצות תסמינים נוספות כמו בעיות [[ויסות חושי]]{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3161097/?tool=pubmed PLoS One. 2011;6(8):e24196. Epub 2011 Aug 24. Multisensory integration and attention in autism spectrum disorder: evidence from event-related potentials. Magnée MJ, de Gelder B, van Engeland H, Kemner C.]|שמאל=כן}}(כמו עודף [[רגישות (תכונה אנושית)|רגישות]] למגע וחוסר רגישות יחסי ל[[כאב]]) ובעיות [[קואורדינציה]].

בעקבות אבחונים וגילוי מוקדם של רצף האוטיזם, שכיחותו זינקה פי שלושה בעשור האחרון. ההסתברות כיום להיוולדו של ילד בעל תסמונת זו היא 1 מתוך 100. נכון להיום, מעריכים ששכיחות האוטיזם אצל בנים גדולה משכיחות האוטיזם אצל בנות פי ארבעה.

אבחון האוטיזם מבוסס על התנהגות הילד, תיאור התנהגות ומאפיינים על ידי המשפחה, תצפיות על הילד, שימוש במבחנים פסיכולוגיים, ובניית כרונולוגיה של מהלך ההפרעה מתחילתה.

אוטיזם מופיע בדרך כלל במהלך שלוש השנים הראשונות. מעריכים כי ההפרעה היא נפוצה פי 4 יותר אצל בנים מאשר אצל בנות. האוטיזם ניתן לטיפול אך לא לריפוי. אוטיזם נחשב להפרעה בעלת מרכיב גנטי משמעותי, וזאת משום שהשכיחות בקרב אחים ביולוגיים גדולה פי 50 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. סיכון החזרה במשפחה שבה ילד אחד עם אוטיזם הוא כ-5% בכל היריון. כ-80-90% מהתאומים הזהים, כאשר לתאום אחד יש אוטיזם, גם התאום השני מאובחן כבעל אוטיזם.  

[[המרכז לבקרת מחלות ומניעתן]] (CDC) בארצות הברית{{הערה|1=[http://www.cdc.gov/od/science/iso/concerns/mmr_autism.htm Autism and Vaccines Theory], from the U.S. Centers for Disease Control.|שמאל=כן}} [[האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]],{{הערה|1=[http://www.iom.edu/CMS/3793/4705/20155.aspx Immunization Safety Review: Vaccines and Autism]. From the Institute of Medicine of the United States National Academy of Sciences 17/05/2004|שמאל=כן}}, ו[[שירות הבריאות הלאומי]] של [[בריטניה]]{{הערה|1=[http://www.mmrthefacts.nhs.uk/ MMR Fact Sheet], from the United Kingdom National Health Service|שמאל=כן}} הסיקו כי אין כל ראיה לקשר בין [[חיסון משולש|החיסון המשולש]] לאוטיזם. סקירה מערכתית של [[ספריית קוקרן]] מצאה כי אין קשר אמין בין החיסון לאוטיזם, ושהחיסון מונע מחלות בעלות סיכון משמעותי לסיבוכים ומוות. לפי הסקירה, הפגיעה באמון הציבור ביחס לחיסון המשולש פגעה בבריאותו.

ב-[[2 בפברואר]] [[2010]] מחק כתב העת [[Lancet]] מהארכיון את מאמרו של [[אנדרו וייקפילד]], רופא בריטי שפרסם ב-1998 כי יש קשר בין חיסון משולש לבין אוטיזם. הגורם למחיקה היו ממצאים שהראו כי המחקר מכיל הטעיות, והטענה כי מחקרים מאוחרים לא הצליחו לחזור על תוצאותיו{{הערה|{{ynet|איתי גל|תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש|3843909|4/2/10}}}}. לעומתם, מחקרים אחרים בתחום כן הצליחו לחזור על חלק מתוצאותיו של וייקפילד, אך לא על אלו הקשורות בחיסונים.{{הערה|1=[http://www.ageofautism.com/2010/05/peer-reviewed-papers-support-findings.html Peer Reviewed Papers Support Findings - AGE OF AUTISM]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. במאי 2010 רישיון הרופא של וייקפילד נשלל ממנו, ונאסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה.

=== מערכת העיכול ותזונה ===

במחקר שנערך על ידי Paul Shattock  ו Professor Paul Whiteley, חוקרי היחידה למחקר אוטיזם באוניברסיטת Sunderland עלתה תאוריית עודף אופיואידים בקרב ילדים המאובחנים על הרצף כתוצאה מצריכת חלבונים אשר לא עוכלו במלואם במערכת העיכול כדוגמת גלוטן וקזאין. פועל מכך התגלתה הפרשת יתר של פפטידים אופייטים בהשוואה לילדים שאינם מאובחנים על הספקטרום.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Paul Whiteley, Paul Shattock|שם=Biochemical aspects in autism spectrum disorders: updating the opioid-excess theory and presenting new opportunities for biomedical intervention|כתב עת=Expert Opinion on Therapeutic Targets|כרך=6|עמ=175–183|שנת הוצאה=2002-04|doi=10.1517/14728222.6.2.175|קישור=https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1517/14728222.6.2.175}}}}. ​טיפולים שונים להפחתת תסמיני אוטיזם עושים שימוש בבדיקות מעבדה מתקדמות לאיתור רגישות מוגברת למזון באמצעות איתור קיומם של נוגדני IgG למזונות שונים (בשונה מבדיקת אלרגיה למזון) ​כדי לאשר או לשלול רגישות מוגברת לגלוטן, קזאין או פרוטאומורפינים. בהתאמה לתוצאות בדיקות המעבדה מתקבלת החלטה ביחס להמשך צריכת רכיבים כגלוטן, קזאין או חלבונים אחרים העלולים לגרום להחמרה בתסמיני אוטיזם שונים כהתקפי זעם, בעיות במערכת העיכול ובעיות קשב וריכוז.

[[מחקר]] ישראלי משנת [[2018]] מצא ש[[הרדמה]] מלאה ב[[ניתוח קיסרי]] מעלה ב-60% את הסיכון לאוטיזם.

המחקר נערך על ידי בית הספר ל[[בריאות הציבור]] בשיתוף עם הפקולטה לרפואה ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]].

ההחלטה של הורים לבוגרים עם אוטיזם לחפש מסגרת חיים חוץ ביתית לילדם לאחר סיום לימודיו במסגרות החינוך היא החלטה קשה, כואבת ומורכבת. החשיבה על המעבר היא הצעד הראשון בתהליך חשוב ומורכב, לו יתרונות וחסרונות בחייהם של ההורים וילדיהם, ממשיך בכוונה לבצעה וקבלת החלטה על עצם הצורך במסגרת חוץ ביתית ומסתיים במעבר עצמו. מעבר זה מחייב תכנון, הכנה וחשיבה ממושכת. התכנון הקפדני צריך לבוא לידי ביטוי בקבלת החלטות שקולות אודות המסגרות המאושרות על ידי היחידה לטיפול באדם עם אוטיזם וביצירת קשר קבוע עם מסגרת זו. בנוסף לכך, על מנת להקל על הילד ועל משפחתו, הכנה זו מתבצעת בסביבתו הטבעית של הילד ובשיתוף פעולה עם המסגרת הטיפולית החדשה. למרות הקשיים בתהליך המעבר הדורש מצד המשפחה והילד הסתגלות למסגרת חדשה, יש שטוענים כי התהליך הוא טבעי, חיובי וחשוב בחייהם של ההורים וילדיהם, ויש החולקים עליהם.

ההחלטה על המעבר החוץ ביתי כוללת יתרונות וחסרונות על פי מחקר המצביע על כך: היתרונות כוללים תוספת טיפולים לילד ברמה מקצועית, שיפור בתחושות ורגשות הילד. יתרונות נוספים המתייחסים למשפחתו של הילד באים לידי ביטוי בהפחתת העומס והתפקוד היום יומי של ההורים אשר יכלו להתפנות למילוי תפקידים נוספים בחייהם ובנוסף ישנה השפעה לטובה על הסתגלות האחים האחרים.

אל להתעלם מן החסרונות במעבר החוץ ביתי - חוסר יכולתם של ההורים לפקח באופן ישיר על ילדם, מסגרות בהן יש בעיות כוח אדם והכשרה מספקת לטיפול בחוסים, וכמובן פרידה רגשית מהקשר העמוק והטבעי ביותר- בין הילד למשפחתו.

* [http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9Dאוטיזם/ אוטיזם], בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"

* פרופ' אירווה הרץ פיצ'וטו, [http://ehf.dofinity-server4.com/sites/default/files/shared_content/%20-%2020לא%D720רק%9C%D7%90%20%D7%A8%D7%A7%20%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%9420גנטיקה.pdf אוטיזם - לא רק גנטיקה], 2011, עלון הקרן לבריאות וסביבה