ויקיפדיה:העברת דפי טיוטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
WikiLester (שיחה | תרומות) ←משתמש:Legopart/הנוסחה: תגובה |
מיכל סטרומזה (שיחה | תרומות) |
||
שורה 1,741:
כפי שהסברתי כבר למשתמש, הערך הזה נמחק כבר 3 פעמים ממרחב הערכים משום שהוא מפר, לכאורה, את [[ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/ספרים|מדיניות ויקיפדיה ליצירת ערכים אודות ספרים]]. [[משתמש:יוניון ג'ק|יוניון ג'ק]] - [[שיחת משתמש:יוניון ג'ק|שיחה]] 03:01, 28 באוגוסט 2019 (IDT)
:תודה [[משתמש:יוניון ג'ק|יוניון ג'ק]] שעדכנת גם כאן. [[משתמש:WikiLester|WikiLester]] - [[שיחת משתמש:WikiLester|שיחה]] 10:04, 28 באוגוסט 2019 (IDT)
== [[טיוטה:נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית]] ==
אבקש להעביר את [[טיוטה:נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית]] למרחב הערכים. [[משתמש:מיכל סטרומזה|מיכל סטרומזה]] - [[שיחת משתמש:מיכל סטרומזה|שיחה]] 17:08, 28 באוגוסט 2019 (IDT)
'''נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית במדינת ישראל'''
נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית נוסדה בחקיקה ונועדה לאפשר בירור תלונות של ילדים שאינם גדלים בבית המשפחה, אלא מתגוררים במסגרות חוץ ביתיות כגון פנימיות או משפחות אומנה וזקוקים לכתובת לבדיקת מצוקתם. הנציבות מהווה כתובת לפנייה בכל שאלה על בירור זכויות וכן להגשת תלונות, תוך מיצוב הילד, טובתו וזכויותיו במרכז.
מדינת ישראל קבעה בחקיקה את חובת הקמת מנגנון בירור תלונות לילדים הגרים במשפחות אומנה או בפנימיות מתוך ההבנה כי לאוכלוסייה זו, צורך בהגנה שונה ומשמעותית יותר על זכויותיהם. ילדים אלה מתאפיינים בפגיעות מוגברת לאור חוויות קשות שלעיתים עברו, עורף משפחתי מוחלש והקושי הקיים בפיקוח על שלומם בשל מאפייני ההשמה. לאור כל זאת ולאור החלטת המדינה להוציאם מהבית לחלופה ביתית, למדינה אחריות מוגברת לשמור על זכויותיהם ולהגן עליהם.
נציבויות דומות קיימות במעל ל-45 מדינות ברחבי העולם, הן חלק מהתנועה לזכויות אדם ופועלות בהתאם לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. במדינת ישראל, נציבות פניות ילידם ונוער בהשמה חוץ ביתית מהווה יחידה עצמאית באחריות שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
'''מנגנון בירור הפניות והתלונות'''
החקיקה מחייבת כי בנציבות יהיה מנגנון בירור שיאפשר לילדים ובני נוער המצויים במשפחות אומנה או בפנימיות או במסגרות חוץ ביתיות אחרות, להתלונן באופן עצמאי, פרטי וחופשי, בלא כל חשש מפגיעה בעקבות הגשת התלונה. ילדים ובני נוער יכולים לפנות לנציבות במגוון אמצעים כגון טלפון, רשתות חברתיות, הודעות כתובות או קוליות בוואטסאפ, מייל, בדואר או הגעה למשרדי הנציבות.
האפשרות להתלונן מונגשת עבור כל ילד/ה או נער/ה בהשמה חוץ ביתית בהתחשב בגילם, בגרותם, יכולת הביטוי וכישורי השפה שלהם וכן בהתחשב במוגבלויות שונות אם ישנן. כמו כן, ילדים ובני נוער בהשמה חוץ ביתית יכולים לפנות לנציבות למטרת התייעצות ושאלות על בירור זכויות הנוגעות לחיי היומיום שלהם בחלופה הביתית.
סמכויות הנציבות דומות לסמכויות מבקר המדינה והחלטותיו (בסעיפים 41, 43 ו-45 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958), בשינויים המחויבים ובהתאמות הנדרשות לשמירה על פרטיות הילד ומניעת פגיעה בו.
על כן, לאחר קבלת תלונה עורכת הנציבות בירור מקיף ורשאית לדרוש מכל אדם או גוף להעביר כל ידיעה, דו"ח או מסמך העשויים לסייע בבירור התלונה, לערוך ביקור במסגרת החוץ ביתית בה שוהה הילד, לראיין גורמים רלוונטיים וכד'.
בין השאר רשאית הנציבות להמליץ למנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, למנהלי מסגרות חוץ ביתיות ולגורמי פיקוח במשרד, לנקוט אמצעים למניעת פגיעה בילד או בילדים אחרים, או לתיקון הליקויים שעלו מבירור התלונה.
מדי שנה, הנציבות מפרסמת דו"ח המכיל נתונים סטטיסטיים ותובנות העולות מכלל הפניות ומדווחת לוועדת העבודה והרווחה בכנסת על פעילותה.
'''מי רשאי להגיש תלונה וכיצד'''
מי שטרם מלאו לו 18 שנים או שטרם מלאו לו 20 שנים והוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו בסעיף 252(ג1) לחוק הביטוח הלאומי, בתכנית לימודים בהיקף של 20 שעות לפחות ושולב במשפחה אומנת או בכל מסגרת חוץ ביתית אחרת כגון פנימייה או הוסטל.
ילד עם מוגבלות עד גיל 21 ששולב במשפחה אומנת או בכל מסגרת חוץ-ביתית אחרת, כגון פנימייה או הוסטל, או מי שטרם מלאו לו 21 שנים והוא שוהה באומנה לאחר אשפוז או כתחליף לאשפוז או זקוק לטיפול תרופתי מיוחד או למעקב רפואי מיוחד.
את התלונה יכול להגיש גם ידיד המכיר את הילד, האפוטרופוס לדין של הילד או עורך דין שמונה לילד על ידי בית המשפט.
לכל פונה, בין אם מדובר בילד עצמו או באחד מהגורמים הנ"ל, עומדת הזכות כי זהותו תישאר חסויה בתהליך הבירור ולאחריו במידה ויבחר בכך.
הפרעה לילד להגיש תלונה, למנוע את הגשתה או לגרום לביטולה היא עבירה פלילית שבצידה עונש מאסר.
'''הקמת הנציבות ובסיס חוקי:'''
בשנת 1991 אשררה ישראל את [[אמנת זכויות הילד|האמנה בדבר זכויות הילד]] כאמנה בינלאומית השואפת לקבוע את זכויותיהם הפוליטיות האזרחיות, הכלכליות והתרבותיות של ילדים ובני נוער.
בשנת 2003 הוגשו מסקנותיה של [[ועדת רוטלוי|ועדת המשנה בנושא השמה חוץ ביתית]] (ועדת רוטלוי) שהוקמה על מנת לבחון מחדש את מכלול החקיקה בישראל המסדירה את התייחסות החברה ורשויות המדינה לילדים באופן התואם את אמנת זכויות הילד הבינ"ל. כבר אז זיהו חברי הועדה בעיות במימוש זכויותיהם ובמתן מענים לצורכיהם של הילדים שנמצאים במסגרות השמה חוץ ביתית. חברי ועדת המשנה ראו בקבוצת ילדים זו כזקוקה להגנה מיוחדת על זכויותיה, מכיוון שהכירו בסבירות המיוחדת הקיימת לפגיעה בזכויות מפאת ניתוק הילדים מביתם ומהוריהם על כלל השלכותיו .
באוקטובר 2017, בעקבות אישור [[חוק אומנה לילדים|חוק האומנה לילדים]], התשע"ו-2016 ועל פי סעיף 56 לחוק, הוקמה נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית [[נציב קבילות הציבור|כאומבודסמן]] תחומי.
במרץ 2018 נכנסו לתוקף תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית), תשע"ט-2019, המפרטות אודות זכות הפנייה לנציבות פניות ילדים ונוער, חובת פרסום פרטי הממונה על התלונות במסגרות חוץ ביתיות, דרך הגשת התלונה, אופן הבירור, אופן ההודעה על ממצאים ועוד.
'''מוסד האומבודסמן לילדים בעולם'''
נציבויות פניות ילדים החלו להתפתח בשנות השבעים של המאה העשרים ופועלות כיום באופנים שונים במעל ל45 מדינות ברחבי העולם.
עוד בשנות השבעים של המאה העשרים, הוקם בשוודיה לראשונה מוסד האומבודסמן לילדים הראשון על ידי ארגון חוץ ממשלתי ( NGO ), אולם נציבות פניות הילדים הראשונה שהוקמה בחקיקה הייתה בנורבגיה בשנת 1981 . בעקבות המדינות הסקנדינביות, ועדת האו"ם לזכויות הילד החלה לקדם הקמה של מוסדות מסוג זה, והחל מ-1990, האיחוד האירופי דחף גם הוא לפיתוח הקמתם של מוסדות עצמאיים לזכויות הילדים, ובכללם נציבויות לפניות ילדים .
גם כיום, נציבויות פניות וזכויות ילדים נפוצות בעיקר באירופה, ורבים מהמוסדות שייכים לרשת אירופאית של נציבות פניות הילדים (European Network of Ombudspersons for Children - ENOC). בנוסף, ישנן גם רשתות תת-אזוריות של נציבויות, אשר הוקמו על מנת לספק רשת תמיכה לנציבויות שפועלות בצורה עצמאית בכל מדינה, לעודד שיתופי פעולה ולשתף מידע ואסטרטגיות בין מוסדות עצמאיים לזכויות ילדים, נציבות לילדים או מוקדי זכויות לילדים .
על אף שבמדינות רבות קיימות כיום נציבויות, ישנם הבדלים במבניהן ובאופן פעולתן . הדרך ליצירתו של כל מוסד היא ייחודית ונתונה בתוך ההקשר החברתי, הפוליטי, הכלכלי והמוסדי של המדינה שבה הוא הוקם. כך, למשל, ישנם גופים שהוקמו בתגובה לכישלונות טראגיים להגן על ילדים מפני התעללות. אחרים צמחו במסגרת רפורמה ממשלתית רחבה יותר, בתקופה של מעבר פוליטי או בעקבות תהפוכות חברתיות. בארצות מזרח אירופה, לדוגמא, המעבר משלטון קומוניסטי לדמוקרטי האיץ פיתוח של מוסדות לזכויות אדם, ובכללם מוסדות לזכויות ילדים. החל מאמצע שנות ה-2000 החלו גם מדינות באפריקה ובאסיה להקים נציבויות במסגרת המאמצים לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים . אלה הוקמו, בדרך כלל, במסגרת ועדות זכויות אדם ומשרדי נציב תלונות הציבור ולא כגופים עצמאיים. במדינות פדרליות כמו אוסטרליה, אוסטריה, קנדה, הודו, ואיטליה הוקמו המוסדות לעתים קרובות בכמה מדינות או מחוזות, ורק לאחר מכן אומצו באופן פרוגרסיבי על ידי הישויות המאוחדות . כמו כן, במדינות רבות הוקמו הנציבויות על ידי גורמים פרטיים (כגון עמותות העוסקות בזכויות ילדים) ורק לאחר מכן על ידי גורמים ממשלתיים .
'''ראו גם:'''
חוק האומנה- https://he.wikipedia.org/wiki/חוק_אומנה_לילדים
אמנת זכויות הילד- https://he.wikipedia.org/wiki/אמנת_זכויות_הילד
נציב קבילות הציבור (אוֹמְבּוּדְסְמֶן)- https://he.wikipedia.org/wiki/נציב_קבילות_הציבור
'''לקריאה נוספת:'''
פלד, אמיר ובנבנישתי רמי. (2010). זכות התלונה של ילדים בהשמה חוץ- ביתית- רציונל ומתווה של מנגנון למימושה. זכויות הילד והמשפט הישראלי: הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב. 245.
"מוסד האומבודסמן כאמצעי להגנה על זכויות האדם של ילדים ובני נוער" (2006), המועצה לשלום הילד בשיתוף עם האוניברסיטה העברית בירושלים וקבוצת המחקר במדיניות חברתית.
'''קישורים חיצוניים:'''
נציבות פניות ילדים ונוער באתר משרד הרווחה- https://www.gov.il/he/departments/units/molsa-children-complaint-commission
תקנות נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית- https://www.nevo.co.il/law_html/law01/502_036.htm
פייסבוק נציבות פניות ילדים ונוער- https://he-il.facebook.com/netzivutyeladim/
אינסטגרם נציבות פניות ילדים ונוער- https://www.instagram.com/netzivut/
דו"ח נציבות פניות ילדים לשנת 2018- https://www.gov.il/BlobFolder/unit/molsa-children-complaint-commission/he/Documents_ChildComplaintsCommission_Report%20of%20the%20Ombudsman%20for%20Complaints%20and%20Complaints%20of%20Children%20and%20Youth.pdf
דו"ח ועדת המשנה בנושא השמה חוץ ביתית (פברואר 2003) https://www.justice.gov.il/Units/YeutzVehakika/NosimMishpatim/Global/DOCHASAMA.pdf
| |||