אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפרשת וירא |
מ ←מקורות הביטוי: הפניה למקור הסוגיא בסנהדרין, במקום לילקוט שמעוני, ותיקונים קלים. |
||
שורה 1:
'''אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים''' הוא ביטוי שמקורו ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] שמשמעותו היא שאדם לא יכול לבצע דברים שנצרכים לו, גם בדברים שהיה יכול לבצע אילו היה צריך לעשותם לחברו. המשל לכך הוא [[אסיר]] שאינו יכול לחלץ את עצמו מ[[בית סוהר|בית הסוהר]].
==מקורות הביטוי==
ביטוי זה מופיע
* ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|{{תלמוד בבלי|ברכות|ה|ב}}.}} מסופר על [[רבי יוחנן]] שחלה ונזקק לכך ש[[רבי חנינא]] יתן לו את ידו על מנת להעמידו מחליו. שואלת הגמרא מדוע לא העמיד רבי יוחנן את עצמו מחליו, ומיישבת: "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".
* ב[[מסכת נדרים]]{{הערה|
*ב[[
▲ב[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|[[שמואל ב]] רמז קנה}} מסופר על מלחמתו של [[דוד המלך]] עם ישבי בנוב בה השתמש [[אבישי בן צרויה]] בשם קדוש כדי להציל את דוד, ומוסבר שדוד עצמו לא יכול היה לומר שם זה משום שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.
==תפילת החולה על עצמו==
| |||