|
נהוג לומר דברי תורה בעיקר ב[[סעודת מצווה]] כגון סעודת [[שבע ברכות]] או [[בר מצווה|שבת חתן]] בהם אף מקשרים את הנאמר לחתן או לכלה.
רבים נוהגים לומר בעת אכילתם דבר תורה, בהתבסס על הנאמר ב[[מסכת אבות]]: {{ציטוטון|שניים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר: 'ובמושב לצים, לא ישב'; אבל שניים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה, שכינה ביניהם... שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים}}.({{משנה|אבות|ג|ב|ג}})
{{ציטוט|תוכן=שניים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר: 'ובמושב לצים, לא ישב'; אבל שניים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה, שכינה ביניהם... שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים"|מקור={{משנה|אבות|ג|ב|ג}}|אנגלית=}}
על אף שדברי התנא מוזכר שלושה שאכלו על שולחן אחד, כתב המשנה ברורה שכל אדם יקפיד בכך. והוסיף שאין יוצאין ידי חובה באמירת ברכת המזון{{הערה||שם=ברורה}}.
לעתים נאמר דבר תורה קצר ממש, כגון "מים אחרונים חובה" רק בכדי שלא ייחשב השולחן כאכילה מזבחי מתים. במשנה ברורה המליץ לומר את המזמור '[[מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר|מזמור לדוד ה' רועי']] מיד לאחר שמתחיל לאכול, מאחר ויש באמריתו גם בקשה על המזון{{הערה|{{משנה ברורה|קע}} תחילת הסימן.|שם=ברורה}}.
חידוש מעניין כתב [[הרמ"א]] בהגהותיו על ה[[שולחן ערוך]], לבאר את הטעם שלא מקפידים בסעודת השבע ברכות שעורכים בזמן [[סעודה שלישית]] להזמין אדם שלא השתתף בסעודת הנישואין על מנת לברך את ברכות השבע ברכות:
{{ציטוט|תוכן=ועכשו נהגו במדינות אלו לברך שבע ברכות בסעודה שלישית, ואפשר משום דרגילים לבוא פנים חדשות. ויש אומרים מטעם דרגילין לדרש, והדרשה הוי כפנים חדשות|מקור={{שולחן ערוך|אבן העזר|סב|ח}}|אנגלית=|מירכאות=כן}}
הסבר זה נדון בספרי האחרונים, ונאמרו בו הסברים שונים.
במרבית עלוני השבת מוקדשים מספר מאמרים ל'דברי תורה', ונפוצים גם עלונים שמוקדשים אך ורק לדברי תורה, שלעיתים עוסק בנושא מסוים, שמשוייך לפרשת השבוע.
| 