פחמן דו-חמצני – הבדלי גרסאות

===עלות כלכלית כתוצאה מהתגברות פחמן דו-חמצני===

קיימת הסכמה כללית על כך שכל [[טון (יחידת משקל)|טון]] של הגז הנפלט לאוויר העולם, גורם לאנושות נזק כספי שניתן להעריך במונחים כספיים. עם זאת, קיימת מחלוקת על הערך הכספי. ממשל אובמה קבע מחיר של 40 דולר לטון, ואילו ממשל טראמפ מעמיד את הסכום על בין דולר אחד לשבעה. חוקרת האקלים [[קתרין ריק]] העריכה את הנזק במונחים כספיים לפי מדינות שונות: הודו תפסיד 85.4 דולרים, ארצות הברית תפסיד ב-47.8 דולרים, סין תפסיד 24.1 דולרים וישראל תפסיד 4.85 דולרים{{הערה|1={{השילוח|ישי פלג|"שיחה עולמית - האם ניתן לכמת את כלכלת האקלים?"|שיחה-עולמית-יוני-2019|[https://hashiloach.org.il/issues/%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%97-15/ גיליון 15], יוני 2019}}}}.

 

== שימוש מסחרי ==

תופעות [[קארסט]] - המסת סלע גירי ויצירת [[מערה|מערות]], [[בולען|בולענים]], [[מערת נטיפים|נטיפים]] ותצורות [[סלע]] [[טרשים|טרשיים]], הן תוצאה מהמסת CO₂ מהאוויר - ב[[גשם]], ב[[טל]] ובמקורות מים עומדים או זורמים לאיטם. המים הופכים ל[[חומצה|חומציים]], וגורמים להמסת הסלע הגירי, ולהופעת מגוון התצורות הגאולוגיות השייכות לתופעה זו. ישנן גם תופעות קארסטיות תת-ימיות הן ב[[מי תהום]] שתחת אגמים במי תהום תחת הימים והאוקיינוסים, ואפילו במי תהום קדומים. דו-תחמוצת הפחמן וחומציות המים, במקרה זה, מקורם בבעלי החיים שחיו או חיים במקור המים - בעיקר [[פיטופלנקטון]] אך גם יצורים ימיים אחרים כולל דגים וסרטנים.

 

 

== ראו גם ==