רודריק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ניסוח, עריכה
שורה 1:
{{מנהיג|כיתוב="דון רודריגו, מלך הוויזוגותים", ציור של [[מריאנו דה לה רוקה אי דלגאדו]]}}
{{מנהיג}}
[[קובץ:Cronica rey rodrigo.jpg|ממוזער|upright|]]
 
המלך '''רודריק''' (Roderic, בערבית: لذريق, Ludharīq, מת ב-711 או 712) עלהיה פיהמלך ההוויזיגותי האחרון ששלט ב[[סיפור עם|אגדהטולדו]], היהואחד המלךמאחרוני הוויזיגותי האחרון ששלטהמלכים ב[[ויזיגותים|ממלכה הוויזיגותית]]. מעט מאוד ידוע על עלייתו לשלטון ועל מלכותו בכלל, ורוב הידועהמידע לנומוטל הואבספק. בגדרשמו אגדה.של רודריק מוכר בעיקר ממפלתועקב מפלתו ומותו ב[[קרב גואדאלטה]], מול [[טאריק בן זיאד]] וצבא המוסלמיםה[[מורים]], במסעםבשנת לכבוש711 לספירה, אירוע שסימן את אירופהתחילת בשנתהכיבוש 711המוסלמי לספירהשל ספרד.{{הערה|.John Gill, Andalucia a Cultural History (Oxford University Press: New York, 2009), page 71}}
 
==ראשית חייו==
רודריק נולד לשושלת מלוכה ויזיגותית שישבה ב[[חצי האי האיברי]]. יריבות בין שתי שושלות מלוכה גרמה לכך שהמלך [[אגיקה]] מהשושלת היריבה, במהלך שלטונו בסוף המאה השביעית, עיוור את אביו של רודריק, תיאופורד, על מנת להשאיר את המלוכה בשושלתו. תיאופורד העיוור התיישב בעיר [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]] ונשא שם לאישה את 'ריקולו', נערה ממשפחה [[אריסטוקרטיה|אריסטוקרטית]] מקומית, שםאמו נולדשל רודריק. על פי גרסה אחרת של האגדה, רודריק הוא בעצמו בנו של המלך אגיקה, ועל פי גרסה שלישית, רודריק הוא בנו של המלך הוויזיגותי [[ויתיזה]] שמלך בין השנים 702–710 לספירה. על פי המחקר אף לא אחד מסיפורים אלו הואניתן היסטורילאימות.{{הערה|.Roger Collins, Visigothic Spain 409-711 (Blackwell Publishing: Carlton, Australia, 2004), page 136}}
 
==פיצול המלוכה ועלייתו לשלטון==
בשנת 710 מת המלך הוויזיגותי ויתיזה, ותמיכת ה[[אצולה]] הוויזיגותית התפצלה בין [[אקילה השני]], בנו של ויתיזה, לבין רודריק, אשר נבחר בבחירתעל-ידי האצולה. אקילה, שייתכן שהיה צעיר מידימדי ולכן לא נבחר למלוך,לרשת עלהאת לשלטוןהכתר, הומלך בקרבבידי תומכיו בצפון מזרח חצי האי האיברי. רודריק, מיד בעלייתועם עלייתו לשלטון, נאלץ רודריק להתמודד עם מגוון מרידות וחיכוכיםחיכוכים ברחבי הממשל הוויזיגותי, החל- מיריבויריבות עם אקילה, מרידות של שבטים [[בסקים]] ששכנו בצפון חצי האי, ובגידות פנימיות של אצילים שערקו מתוך מחנהו. סביר להניח שפיצול כוחותיו וצבאו של רודריק, פגע ביכולתו לעמוד אל מול ההתקפה המוסלמית ב[[מיצרי גיברלטר]].{{הערה|.Simon Barton A History of Spain (Palgrave Macmillan: Hampshire England, 2004), page 24}}
 
==קרב גואדאלטה ומפלת הוויזיגותים==
ביום ראשון ה-19 ביולי 711 נערך קרב בין הכוחות הוויזיגותים בהובלת המלך רודריק, לבין הכוחות המוסלמים בהובלת טאריק אבן-זאיד. טאריק שהיה, [[ברברים (מונחקבוצה אתנית)|ברברי]] שהתאסלם, היה מושל העיר [[טנג'יר]] ונשלח על ידי [[מוסא בן נציר]], המנהיג הדתי ה[[בית אומיה|אומאיאומיי]], לפלוש לאירופה ולכבוש את חצי האי האיברי. החיילים המוסלמים החלו לעבור באניות מסחר מ[[צפון אפריקה]] לדרום חצי האי, וקבעו מחנה ליד ההר שלימים יקרא על שם מנהיגם [[צוק גיברלטר|ג'בל טאריק]], ובאנגליתובשפות האירופיות - גיברלטר. המלך רודריק, שהיה עסוק במרידות בצפון האי, איחר להגיע אל הפולשים המוסלמים. עד להגעתו של הצבא הוויזיגותי, הצליח טאריק לצבור כמות של כעשרת אלפים לוחמים.{{הערה|iras Alkhateeb, Lost Islamic History- Reclaiming Muslim Civilization From the Past (Hurst and Company: .London, 2014), pages 53-54}}
הכוחות הוויזיגותים המותשים שהגיעו מהצפון לפגוש את הפולשים המוסלמים לא היוו כל בעיה עבור צבאו של טאריק, שהביס אותם בצורה מוחצת, והרג את המלך רודריק. חוץפרט מהיותלעייפותם הוויזיגותיםהפיזית מותשיםשל הוויזיגותים, הייתהתרמה לנצחון המורים גם נטישה המונית של שדה הקרב, ובגידהלאחר בגידה של אצילים ובעלי דרגות במלך, מה שהוסיף על קלות הניצחון המוסלמי ותרםהתבוסה להצלחתהובילה מסעלמסע הכיבוש של כל חצי האי עם עשרתכעשרת אלפים חיילים בארבע שנים בלבד.
 
==הסיבות לפלישה==
מעבר למצוות ה[[ג'יהאד]] ה[[אסלאם|אסלאמי]] אשר המריץ את הכוחות המוסלמים לכבוש את העולם, מסופרניתנו עלהסברים כמהפנימיים גורמים שייתכן ובעזרתםלאירועים הצליחושאפשרו המוסלמיםלמוסלמים להעביר כמות גדולה של לוחמים לתוך אירופה ללא כל התנגדות. גורמים דתיים נוצריים האשימו אתבמפלתם התנהגותושל ההוללתהוויזיגותים שלאת המלך ויטיזה (702–710) כגורם המרכזי אשר הביא למפלתם של הוויזיגותים, אשר בנוסף להתנהגות הפרטית ההוללת שלו, אילץ את ה[[כמורה]] המקומית להינשא למרות האיסור שהטילה הכנסיה הקתולית. אחרים האשימו דווקא את המלך רודריק על כך שאנס את בתו של מושל [[סאוטה]], יוליאנוס. כתגובה לכך הזמין יוליאנוס את כוחותיו של טאריק על מנת לנקום ברודריק, ואף שלח ספינות שיעבירו את הכוחות המוסלמים לתוך חצי האי.
 
גורמים אחרים מאשימים את המלך הוויזיגותי אקילה בנו של המלך ויטיזה, ששלט בחלקים מצפון האי, בכך שרצה להחזיר לעצמו את המלוכה ולכך הזמין את טאריק על מנת להשמיד את כוחותיו של רודריק.{{הערה|Michael Frasseto, The Early Medieval World- From The Fall of Rome to the Time of Charlemagne (ABC-Clio: .California, 2013), page 471}} אפשרות נוספת היא שטאריק הוזמן על ידי היהודים המקומיים שסבלו מהתעצמות [[אנטישמיות|שנאת היהודים]] בחצי האי, וראו בשלטון המוסלמים תחליף טוב יותר. אפשרות שלישית היא שפלישת המוסלמים לא הרתיעה את המקומיים, ואולי אפילו התקבלה בברכה על ידם, בדיוק כפי שקרה בפלישות ה[[רומאים]], ה[[יוונים]] וה[[פיניקים]] לפני כן.{{הערה|.John Gill, Andalucia a Cultural History (Oxford University Press: New York, 2009), page 72}}
 
==המלך רודריק בספרות==
המלך רודריק הוזכר בכמה וכמה יצירות ספרות. הראשונה שבהם היא הטרגדיה הרומנטית [[‘All’s Lost by Lust’]], 'מפלה בגלל תשוקה', שנכתבשנכתבה על ידי הסופר האנגלי [[וויליאם ראולי]]. המחזהבמחזה, שהוצג בשנת [[1619]], ופורסם בשנת [[1633]], הואמסופר עיבוד לסיפורו של רודריקכי המלך בו מתאהב המלךהתאהב בנערה בשם יסינטה, בתו של אחד ממפקדי הצבא, יוליאנוס (ג'וליאן) שמו, חיזר אחריה וניסה לזכות באהבתה. כאשר יסינטה לא נענתה לחיזוריו, שלח המלך רודריק את יוליאנוס להילחם ב[[מֻורים]], המוסלמים שבאו להילחם בו, את יסינטה אנס ושם בשמירה בארמון. בשלב מסוים יסינטה מצליחההצליחה לברוח מהארמון אל אביה בשדה הקרב, וסיפרה לו על האונס. יוליאנוס כרת ברית עם '''מולי מומןמוזמן''', מנהיג המורים, על מנת לנקום ברודריק. מולי מומן התאהב גם הוא בנערה וביקש את ידה, יסינטה ויוליאנוס סירבו, ובעקבות כך מולי מומן בגד ביוליאנוס, עיוור אותו וכרת את לשונה של יסינטה. הטרגדיה מסתיימת בסצנה בה מולי מומן אפשרנותן לכאורה ליוליאנוס להתנקם בו, ושם חרב בידו. האחרוןיוליאנוס ניסהמנסה לדקור את מולי מומן, אך זה העמידמעמיד בפניו את יסינטה, וגרםוכך לאביהגורם ליוליאנוס לדקור ולהרוג אותהאת בתו.{{הערה|1=From Early English Books Online: http://quod.lib.umich.edu/e/eebo/A11155.0001.001?view=toc}}
 
סיפורי רודריק והפלישה המוסלמית מסופרים גם בשירו של המשורר ה[[סקוטים|סקוטי]] [[וולטר סקוט]]: "חזונו של דון רודריק" ובשיר "רודריק - אחרון הוויזיגותים" של המשורר ה[[אנגלים|אנגלי]] [[רוברט סאות'י]].
רודריק מופיע גם כן בשתי [[אופרה|אופרות]]: "רודריק" של [[ג'ורג'גאורג פרידריך הנדל]], וב-"דון רודריק" של [[אלברטו חינסטרה]].
 
==מקורות==