תרדמת – הבדלי גרסאות

התמונה הקלינית של תרדמת ממקור כזה היא שונה מזו של תרדמת הנגרמת כתוצאה מאפקט של מסה הלוחץ על מבנים במוח- לרוב, אין סימנים של חוסרים נוירולוגיים ממוקמים כגון אובדן תחושה או אובדן מוטורי בחצי גוף וכן אין לרוב אובדן הכרה פתאומי- בדרך כלל, קיים מהלך פרוגרסיבי ומתקדם של ירידה במצב ההכרה. בבדיקה נוירולוגית, קיום של ממצאים סימטריים מחזק את האבחנה של תרדמת ממקור של אנצפלופתיות, אם כי לעיתים [[אנצפלופתיה כבדית]], [[היפוגליקמיה]] או [[היפרגליקמיה]] עלולים להיות מלווים בסימני צד (חולשת צד אחד וכדומה). ממצא נוסף המכוון לכיוון של תרדמת מטבולית הוא אישונים המגיבים לאור או אישונים רקאטיביים. זאת, בשונה מתרדמת שהיא כתוצאה מנגעים סאב-טנוטריאליים או סופרה טנטוריאליים לאחר הרניאציה. יוצאים מן הכלל לעניין זה הם מצבים של הרעלת ברביטורטים, אנוקסיה חריפה (חוסר זרימת חמצן למוח), היפותרמיה חמורה, הרעלת תרופות אנטי-כולינרגיות או מנת יתר של אופיואידיים[[אופיואיד]]יים- המביאים לליקוי בתפקוד האישונים.