תפילה (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מירכאות\2, \1אמיתי\2
שורה 24:
=== חיוב התפילה מהתורה או מדרבנן ===
לדעת ה[[רמב"ם]] תפילה היא [[מצוות עשה]] [[מהתורה]]:
{{ציטוט|תוכן=מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר: "ועבדתם את ה' אלהיכם", מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפלה, שנאמר: "ולעבדו בכל לבבכם". אמרו חכמים, אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה . . חיוב מצווה זו כך הוא שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה, ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו . . אם היה רגיל מרבה בתחנה ובקשה, ואם היה ערל שפתים מדבר כפי יכלתו ובכל עת שירצה, וכן מנין התפלות כל אחד כפי יכלתו, יש מתפלל פעם אחת ביום, ויש מתפללין פעמים הרבה . . וכן היה הדבר תמיד ממשה רבינו ועד עזרא.|מקור={{רמב"ם|אהבה|תפילה וברכת כהנים|א}}|אנגלית=|מרכאותמירכאות=כן}}
אך הרמב"ן חולק וטוען כי תפילה היא תקנת חכמים, שכן הוא רואה אותה כחסד שעושה ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] עם [[עם ישראל|ישראל]]. אמנם אף לדעת הרמב"ן התפילה היא מצווה בשעת צרה.
 
שורה 103:
כאן מחלק הרמב"ן בין האדם המתפלל תפילה פסולה, שמטרתה היא לשעבד את רצון האל לרצונו של האדם, ובין המתפלל תפילה כשרה, היודע שאין בכח תפילתו לשנות משהו ברצון האל.
 
גם לדעת ה'''[[רמב"ם]]''' מטרת התפילה אינה בשינוי רצון האלוהים אלא אמצעי חינוכי הנועד להחדיר לתודעת המאמין הרגשת יראה ותלות.{{הערה|מורה נבוכים חלק ג פרק לו, "לפי שהיא (המצווה להתפלל) פעולה שבה מתבססת ההשקפה האמתיתהאמיתית, והיא שהוא יתעלה משיג מצבינו ובידו להטיבם אם נהיה נשמעים, ולהפסידם אם מרינו, ולא נהיה בדעה שזה מקרה ודבר שאירע."}} רעיון זה משתקף יפה בדברי שלמה: ([[דברי הימים]] ב [[S:דברי הימים ב ו ל|ו', ל]]): {{ציטוטון|וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְסָלַחְתָּ וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ כִּי אַתָּה לְבַדְּךָ יָדַעְתָּ אֶת לְבַב בְּנֵי הָאָדָם... לְמַעַן יִירָאוּךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכֶיךָ כָּל הַיָּמִים}}.{{כלומר?|יש להסביר את הקשר בין הפסוק לדעת הרמב"ם שהובא לעיל}}
 
מקובלים ייחסו לתפילה תפקיד תיאורגי של תיקון העולמות, הן עולמנו הפיזי והן עולמות רוחניים: בירור [[ניצוצות (קבלה)|ניצוצות]], העלאת מחשבות, ייחוד השכינה עם הקדוש ברוך הוא, וכן תיקון נשמות. בהקשר זה נודעו כוונות התפילה המיוחסות ל[[האר"י]] המצמידות לכל משפט מן התפילה את הכוונה הקבלית השייכת לו.