התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

בדורות הראשונים של הכיבוש הערבי כל הנפות חולקו למחוזות. בין המחוזות של נפת פילסטין ניתן למצוא את [[ירושלים]], רמלה, [[יפו]], קיסריה, [[יבנה]], לוד, [[אשקלון]], [[עזה]] ועוד. בנפת אלאורדון ניתן למצוא מחוזות כמו טבריה, בית שאן, [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], [[עכו]] ועוד.

 

===שלטון מקומי===

מבחינה מנהלתית השלטון בערים נותר תחת אותו מבנה שהיה קיים בתקופה ביזנטית. ענייניה של העיר לא נוהלו בידי גוף עירוני מוניציפלי כלשהו, אך ישבו בה נציגי השלטון המרכזי ובמיוחד המפקחים על השווקים. מוסד החוק היחיד והחשוב, שקיים מידה של ביטחון בערים, היה הקאדי, השופט, שמונה על ידי השלטון המרכזי.{{הערה|לפירוט סמכויות ותפקידי הקאדי, ראו את מאמר של Jean-Louis Michon בשם Religious institiutions מתוך הספר The Islamic City בעריכת R.B Serjeant, בהוצאת Unesco, (פריז 1980), עמוד 34.}} לאורך כל תקופת השלטון המוסלמי לא נתקיימה בו אוטונומיה עירונית והעיר הייתה קשורה בטבורה לשלטון המרכזי. הואיל וכך, היא הייתה תלויה במשאבים שהוא הקצה לה ולא התפתחה בכוחות עצמה. המוסלמים היו סובלניים בקשר לפולחן יהודי ונוצרי ועיקר עניינם היה בנוגע לתשלומי המיסים.{{הערה|משה גיל, ארץ-ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה כרך א', עמ' 182.}}

 

במקביל לקהילה היוונית אורתודוקסית התגוררו בארץ ישראל ובעיקר בירושלים מאמינים של כנסיות קטנות רובן משתייכות לזרמים [[מונופיזיטיזם|מונופיסטים]]. לפני הכיבוש המוסלמי נרדפו קהילות אלו על ידי השלטון הביזנטי אך עם שינוי הנסיבות נוצרה שותפות לגורל בין הנוצרים וסובלנות הדדית מאפיינת את היחסים בין הכנסיות.

{{ערך מורחב|הגריזם: היווצרות העולם האסלאמי}}

הגריזם: היווצרות העולם האסלאמי הוא ספר שנוי במחלוקת שראה אור בשנת [[1977]]; הספר, העוסק בהיסטוריה הקדומה של ה[[אסלאם]], נכתב על ידי ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] [[פטרישיה קרון]] ו[[מייקל קוק]]. בהישענם על עדויות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] ועל מסמכים בני אותה תקופה מתארים מחברי "הגריזם" את ה[[אסלאם]] המוקדם בצורה שונה מאוד מהגרסה המסורתית המקובלת שמתבססת על דיווחים היסטוריים מוסלמיים{{הערה|1=Daniel Pipes. "[http://www.meforum.org/article/480 Lessons from the Prophet Muhammad's Diplomacy]". ''The Middle East Quarterly''. September 1999. Volume VI: Number 3.}}{{הערה|1=Oleg Grabar. Speculum, Vol. 53, No. 4. (Oct., 1978), pp. 795-799.}}.