בית חולים אלי"ן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 53:
בשנת [[1950]], פשטה בארץ [[מגפה|מגפת]] ה[[פוליו]] וגרמה למספר רב של חולים בשיתוק ילדים, היות שבית חולים אלי"ן היה היחיד אליו ניתן היה להפנות את הילדים, הוקצה לו שטח ליד [[מנזר סן סימון]], שטח עם בנינים הרוסים. בפברואר 1952 נחנך המבנה במקום{{הערה|{{דבר||בנין חדש לאשפוז ילדים נכים בירושלים|1952/02/20|00408}}}}. בשנת 1955 נוספה מחלקה עם 115 מיטות{{הערה|{{על המשמר||גמר בניית בית החולים בקטמון יחסל התור לילדים נכים|1955/02/07|00310}}}}. בחצר המבנה היו בריכות קטנות בהם שטו ברווזים וספסלים וגינה למרגוע הילדים. ב-[[1959]] מונה כמנהל הרפואי של המוסד פרופ' [[מאיר מייקין]], מנהל המחלקה האורתופדית ב[[בית החולים הדסה עין כרם|בית החולים הדסה]] בירושלים.
 
לתומכים באגודה הצטרף גם ארגון "מלבן" של ה[[ג'וינט]] שסייע לחולים בקרב העולים ו"אלומה", לשכת [[הבונים החופשיים]]. בסיוע האחים רטקין, שהקימו את אגודת ידידי אלי"ן בארצות הברית, גויסו תרומות שאפשרו רכישת ציוד מתקדם. במאי 1965 בשנת 1965 הונחה אבן הפינה לבניין החדש של בית החולים {{הערה|{{דבר||הונחה אבן-פינה לביה"ח החדש של אילי"ן בירושלים|1965/05/11|00533}}}}. בשנת [[1971]] הועבר בית החולים לבניין החדש בשכונת [[קריית יובל]] מול [[עין כרם]], בו הוא שוכן עד היום. את הבניין תכנן האדריכל [[חנן הברון]], בנו של יעקב היילברונר. המבנה ב[[קטמונים|סן סימון]] הפך למרכז שיקומי לנכים בוגרים.
 
== לקריאה נוספת ==