גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

==גירושים בעקבות תבוסת גרמניה הנאצית==

קרבות מלחמת העולם השנייה באירופה הסתיימו ב[[כניעת גרמניה הנאצית|תבוסת גרמניה הנאצית]] במאי 1945. בשלב זה היו כל שטחי מזרח אירופה ורוב שטחי מרכז אירופה תחת כיבוש סובייטי. שטחים אלה כללו את אזורי ההתיישבות ההיסטורית של הגרמנים, וכן את שטחה של גרמניה המזרחית. ב[[ועידת פוטסדאם|וועידת פוטסדאם]] הסכימו ראשי בנות הברית על תנאי הכיבוש, על גבולותיה החדשים של גרמניה, ועל גירושם של הגרמנים האתנים משטחיהן של [[פולין]], [[צ'כוסלובקיה]], ו[[הונגריה]], לשטחי בעלות הברית בגרמניה. הסכמות אלה נוסחו בין 17 ביולי ו-2 באוגוסט 1945. פיסקה 12 של ההסכם, המתייחסת לגירושים, קובעת:

|מקור=Agreements of the Berlin (Potsdam) Conference{{כ}}{{הערה|1=[http://www.pbs.org/wgbh/amex/truman/psources/ps_potsdam.html Agreements of the Berlin (Potsdam) Conference, July 17-August 2, 1945]: "The Three Governments, having considered the question in all its aspects, recognize that the transfer to Germany of German populations, or elements thereof, remaining in Poland, Czechoslovakia and Hungary, will have to be undertaken. They agree that any transfers that take place should be effected in an orderly and humane manner."}}

|תוכן=שלוש הממשלות, לאחר ששקלו את השאלה על כל היבטיה, מכירים בכך כי יש לבצע טרנספר לשטח גרמניה, של אוכלוסיות גרמניות, או חלקים מהן, אשר נותרו בפולין, צ'כוסלובקיה והונגריה. הם מסכימים כי כל טרנספר שיתבצע חייב להיות מיושם באופן מסודר ואנושי.