הקארדו (ירושלים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 5:
 
==הקארדו המרכזי של ירושלים==
לאחר [[מרד בר כוכבא]] שהתחולל בשנים 132–135, בנה הקיסר הרומי [[אדריאנוס]] על חורבות [[ירושלים]] את העיר החדשה [[איליה קפיטולינה]]. היא נבנתה במתכונת ערים רומיות (תכנון [[היפודמוס|היפודמי]]) וכללה את צירי הקארדו (בכוון צפון-דרוםצפון–דרום) וה[[דקומנוס]] (בכוון מזרח-מערב). משני צידי הקארדו היו שדרות עמודים, שתמכו בקירוי למדרכות רחבות - משני צידיו - כשמעבר להן היו חנויות.
 
בירושלים, בשונה מ[[תכנון ערים|תוכנית]] עיר רומית אידיאלית, נבנה קארדו נוסף: הקארדו המזרחי, "קארדו ולנטיס", הנמשך מ[[שער שכם]] לכיוון [[שער האשפות]], והוא בתוואי הגיא המרכזי המכונה על ידי [[יוספוס פלביוס]] ה"[[טירופיאון]]". בגלל אילוצי ה[[טופוגרפיה]] של העיר מסלול הקארדו המזרחי אינו ישר, אלא מתפתל בתוואי הנחל. גם ה"דקומנוס מכסימוס" של ירושלים אינו אידיאלי כיוון שמהלכו נחסם על ידי הרחבה הגדולה של [[הר הבית]] שנותרה מ[[ימי בית שני]]. לכן, גם הדקומנוס מפוצל לשניים: החלק הראשון נמשך מ[[שער האריות]] עד למפגש עם הקארדו המשני (טאריק אל ואד, "דרך הנחל"), ובו שבע תחנות ראשונות בנתיב "דרך היסורים" (הויה דולורוזה); החלק השני נמשך מ[[שער יפו]] ועד להר הבית ברחובות דוד ו[[רחוב השלשלת|השלשלת]] (בתוואי [[נחל צולב|הנחל הצולב]]).
שורה 22:
==לקריאה נוספת==
* הס א' ואייזנברג ע' ''ירושלים - רחוב הגיא'', '''[[חדשות ארכאולוגיות]]''', 1977, עמ' 48
* בן-דב מ', '''חפירות הר הבית בצל הכתלים ולאור התגליות''', ירושלים, 1982, עמ' 233-227233–227
* בר ד', ''מערך רחובותיה הראשיים של אליה קפיטולינה: קרדו ראשי מול קרדו משני'', בתוך א' פאוסט וא' ברוך [עורכים], '''[[חידושים בחקר ירושלים]] ''', 7, תשס"ב, עמ' 168-159159–168
* ברוך י' ורייך ר', ''על אודות הקרדו המזרחי בירושלים הרומית-ביזנטית'', בתוך א' ברוך, ע' ליבנר וא' פאוסט [עורכים], '''חידושים בחקר ירושלים''', 9, תשס"ד, עמ' 160-147147–160
* קלונר ע' ובר נתן ר', ''הקרדו המזרחי של אליה קפיטולינה'', '''ארץ ישראל''', 28 [ספר [[טדי קולק]]], תשס"ח, עמ' 205-193193–205
* גוטפלד א', ''מערך רחובותיה של ירושלים בתקופה הביזאנטית'', בתוך: '''ארץ ישראל''', 28 [ספר טדי קולק], תשס"ח, עמ' 73-6666–73.
* וקסלר-בדולח ש', און א', אונונה ב', אבישר מ', ''הקרדו המזרחי של ירושלים הרומית וגלגוליו המאוחרים לאור החפירות ברחבת הכותל המערבי'', בתוך: י' פטריך וד' עמית [עורכים]. '''חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה''', א', תשס"ח, עמ' 84-7575–84
* {{חדשות ארכאולוגיות|שלומית וקסלר-בדולח, אלכסנדר און, בריז'יט אונונה ושועה קיסילביץ'|ירושלים, חפירות רחבת הכותל 2009-20052005–2009 - דוח ראשוני|1219|115|גיליון 121, 2009}}, [http://www.hadashot-esi.org.il]
* שלומית וקסלר בדולח, אלכסנדר און ורנטה רוזנטל־הגינבוטום, ''הקרדו המזרחי וגשר וילסון לאור חפירות חדשות – השרידים מימי הבית השני ומהתקופה הרומית'', '''אדם ליד קשת רומית - מאמרים לכבודו של [[יורם צפריר]]''', לאה די סגני, [[יזהר הירשפלד]], רינה טלגם, יוסף פטריך (עורכים), ירושלים, (2010), עמ' 152-153152–153
* {{חדשות ארכאולוגיות|חיים ברבה ותאופיק דעאדלה|ירושלים, בית הכנסת אוהל יצחק|486|112|גיליון 119, 2007}}
<div style="direction: ltr;">