חזון העצמות היבשות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שינוי קישור לדף במקום לדף הפנייה
קשור לערך ראשי ולא לדף ההפניה
שורה 18:
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] דף צב,ב}} נחלקו ה[[תנאים]] האם נבואה זו אכן התרחשה במציאות או שהיא רק משל. "רבי אליעזר אומר מתים שהחיה יחזקאל עמדו על רגליהם ואמרו שירה ומתו". [[רבי יהודה]] אומר: [ב]אמת משל היה. [[רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי|רבי אליעזר]] בנו של רבי [[יוסי הגלילי]] אומר "מתים שהחיה יחזקאל עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות". כלומר הוא סובר שהיה להם המשך במציאות עד כדי כך, שר' [[יהודה בן בתירא]] מעיד: "עמד רבי יהודה בן בתירא על רגליו ואמר אני מבני בניהם והללו תפילין שהניח לי אבי אבא מהם".
 
על דמותם של המתים אותם החיה יחזקאל נחלקו [[אמוראאמוראים]]ים באותו דף בתלמוד. האמורא [[רב (אמורא)|רב]] אומר כי מדובר בקבוצה של בני [[אפרים]] אשר ברחו מ[[מצרים]] שלושים שנה קודם ל[[יציאת מצרים]] ונהרגו על ידי אנשי [[גת (עיר פלשתית)|גת]]. "[[שמואל (אמורא)| שמואל]] אמר אלו בני אדם שכפרו ב[[תחיית המתים]]... [[רבי ירמיה בר אבא]] אמר אלו בני אדם שאין בהן לחלוחית של מצווה... [[רבי יצחק נפחא]] אמר אלו בני אדם שחיפו את ה[[היכל]] כולו שקצים ורמשים".
 
בנוסף, קיימים פרשנים ודרשנים המרחיבים את החזון גם מעבר לתחום תחיית המתים הרגילה. למשל ה"בית יעקב" ([[יעקב ליינר]]), פרשן [[חסידות|חסידי]] מאמצע [[המאה ה-19]] פירש שה"מתים" שזקוקים לתחיה הם בעצם החלומות והמאווים שהיו באדם ונתיישנו, אבדו כביכול. לדבריו יש להבין את הנבואה כמשל לפיו שום דבר לא מת, דבר לא הולך לאיבוד. אין להתייאש, תמיד יש תקווה עמוקה לישועה, לאור, לרוח שתחזיר את הפנימיות והחדווה.