אמוראים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
קשור לערך ראשי ולא לדף ההפניה
שורה 16:
לפי כמה מהפרשנויות, שררו בין אמוראי בבל יריבויות היררכיות, שלא איפשרו להם ללמוד וללבן סוגיות בצורה שיתופית, ואילו בארץ ישראל נהגו ללבן את הסוגיות בצורה משותפת. לפי פרשנויות אחרות, נעוץ ההבדל בצורת ליבון הסוגיות, אמוראי בבל נהגו להתנצח בפלפולם בצורה חריפה, ואילו אמוראי ארץ ישראל נהגו להתווכח בצורה מכובדת{{הערה|ראו: {{תלמוד בבלי|סנהדרין|כד|א}}, ובספרות הפרשנית שם.}}. מטבע הדברים היו רוב אמוראי בבל חניכי הישיבות הבבליות, למדו בשיטותיהן והורו בהן בשלבים המאוחרים של חייהם, ורוב אמוראי ארץ ישראל היו חניכי הישיבות הארצישראליות ומוריהן במשך דרכם.
 
אמוראי ארץ ישראל פעלו בארץ ישראל מאז חתימת המשנה והתקבלותה, בתקופה המכונה [[תקופת המעבר]], עד לאחר [[פולמוס קיטוס]], שבערך באותה תקופה נחתם [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]]. עריכתו של התלמוד הירושלמי מיוחסת במקורות ל[[אמורא]]לאמורא [[רבי יוחנן]] שהיה מגדולי אמוראי ארץ ישראל, אך חתימתו הסופית אירע רק כשני דורות אחריו. בסך הכל פעלו אמוראי ארץ ישראל במשך כחמשה דורות.
 
אמוראי בבל פעלו מאז ירידת [[רב (אמורא)|רב]] לבבל וייסוד ישיבת סורא{{הערה|אף על פי ש[[שמואל (אמורא)|שמואל]] פעל כבר מוקדם יותר, וייסד את ישיבת פומבדיתא לפני הגעת רב, בכל זאת מקובל להתחיל את תקופת אמוראי בבל לירידת רב לבבל.}}. התקופה הסתיימה עם חתימת [[התלמוד הבבלי]] על ידי [[רב אשי]] ו[[רבינא האחרון|רבינא]], שלאחריהם החלה תקופת ה[[סבוראים]]. אמוראי בבל פעלו במשך כשמונה דורות.