כתובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שינוי קישור לדף במקום לדף הפנייה
קשור לערך ראשי ולא לדף ההפניה
שורה 12:
בתלמוד נחלקו ה[[תנאים]] האם חיוב הוא מהתורה, או רק מתקנת חז"ל:
 
יש הסוברים שהיא תוקנה, על ידי [[חז"ל|חכמי תורה שבעל פה]], במטרה להגן על הנשים, כדי שלא יהיה קל בעיני בעליהן לגרשן, על ידי כך שהמגרש את אשתו יצטרך לשלם לה סכום כסף גדול, כך היא דעתו של ה[[תנאים|תנא]] רבי יהודה{{הערה|{{בבלי|כתובות|נו|א}}.}}, ושל ה[[אמוראאמוראים]]ים [[רב נחמן]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|י|א}}}}, וכך פסק להלכה ב[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|אישות|י|ז}}., {{רמב"ם|אישות|יא|ד}}.{{רמב"ם|אישות|יב|ב}}.}}.
 
לעומת זאת, יש הסוברים שחיוב הכתובה ל[[בתולה (הלכה)|בתולה]] הוא מה[[תורה]] וחכמים רק תיקנו כתובה לשאר הנשים (כגון [[אלמנות|אלמנה]]) ואסרו לזוג ל[[ייחוד|התייחד]] ללא כתובה, וכך היא גם דעתו של [[רבי מאיר]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|נו|ב}}.}}, [[רבן שמעון בן גמליאל]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|י|א}}}} ו[[רב אשי]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|יב|א}}}}, וכן דעת התוספות{{הערה|{{בבלי|כתובות|י|א}}. ד"ה שלא.}}. ראיה לשיטה זו היא שבחלק מנוסחי הכתובה שבה נכתב {{ציטוטון|ומאתים זוזי דחזי לכון מדאורייתא}}. אך גם לפי רבי מאיר, טעם הכתובה הוא כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|פט|א}}.}}, מפני שאם תהא קלה בעיניו להוציאה, לא תהא דעתה של האשה בטוחה בנישואיה, היא תחשוש תמיד שמא יגרשנה, וממילא תבעל לשם זנות ולא לשם נישואין{{הערה|{{בבלי|כתובות|נה|א}}. השילוב בין שני הטעמים, "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה", ו"כל הפוחת... הרי בעילתו בעילת זנות", הוא הסברו של הרשב"א, בבבא קמא פ"ט ע"א, ד"ה מידי.}}.