תסמונת לנוקס-גסטו – הבדלי גרסאות

ב- [[1999]] דיווחו ד"ר סַצ'דֶאוֹ ועמיתיו באוניברסיטה לרפואה ורפואת שיניים של ניו ג'רזי ובית הספר לרפואה על שם רוברט ווד ג'ונסון בניו ברומסוויקברונסוויק ש- 33% מהחולים שלהם בקבוצת טופירמאט חוו הפחתה של לפחות 50% בהתקפים (במיוחד אירועי נפילה והתקפי טוני-קלוני בהשוואה ל-8% בקבוצת ה[[פלצבו]]{{הערה|שם=topiramate|1={{cite journal |pmid=10371538 |url=http://www.neurology.org/cgi/content/abstract/52/9/1882 |journal=[[Neurology]] |title=A double-blind, randomized trial of topiramate in Lennox-Gastaut syndrome |volume=52 |issue=9 |pages=1882 |author=Sachdeo, R. C. |year=1999 |last2=Glauser |first2=TA |last3=Ritter |first3=F |last4=Reife |first4=R |last5=Lim |first5=P |last6=Pledger |first6=G}}}}. היא נמצאה גם יעילה כתרופה נוספת במאמר שפורסם על ידי ד"ר אדית אלווה מונקאיו ואנטוניו רואיס רואיס במרץ [[2003]]{{הערה|שם=topiramate_adjunct|1={{cite journal |pmid=12640599 |url=http://www.revneurol.com/sec/resumen.php?or=pubmed&id=2002014 |year=2003 |last1=Alva-Moncayo |first1=E |last2=Ruiz-Ruiz |first2=A |volume=36 |issue=5 |pages=453–7 |language=Spanish |trans_title=The value of topiramate used with conventional schemes as an adjunctive therapy in the treatment of Lennox-Gastaut syndrome |journal=Revista de neurologia |title=Utilidad del topiramato como terapia añadida a esquemas convencionales para el síndrome de Lennox-Gastaut}}}}.