הבדלים בין גרסאות בדף "אלכסנדר מקלין (רופא)"

מ
←‏לאחר המשלחת: קישורים פנימיים
מ (←‏לאחר המשלחת: קישורים פנימיים)
עם שובו לאנגליה, קיבל מקלין תפקיד בחיל הרפואה של הצבא המלכותי. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] שירת ב[[צרפת]], [[רוסיה]] ו[[איטליה]]. הוא זכה בצלב הצבאי על גבורה בטיפול בפצועים תחת אש בתקופת שירותו באיטליה.
[[קובץ:Quest Diagram.JPG|ממוזער|שמאל|alt= Drawing of ''Quest'' with side removed to show interior organisations of the ship'd cabins and compartments.|שרטוט חתך של האונייה "קווסט" מתוך גיליון של "מדע פופולרי", דצמבר 1921]]
שקלטון הזמין את מקלין, יחד עם עוד חברים מצוות "אנדיורנס", [[פרנק וורסלי]], [[לאונרד האסי]], [[פרנק ויילד]], [[ג'יימס מק אילרוי]], א. ג. קר, [[תומאס מקלויד]] וצו[[צ'ארלס גרין]], להצטרף ל[[משלחת שקלטון-רווט]], שיצאה בשנת 1922 על ה"קווסט". לשקלטון לא היו תוכניות מגובשות למשלחת; האונייה עגנה ב[[ריו דה ז'ניירו]] ומשם הפליגה ל[[ג'ורג'יה הדרומית]]. שקלטון סבל מכאב בלבו במשך כל המסע, אבל סירב לנוח, בניגוד להוראותיו של מקלין. בריו, עבר שקלטון [[התקף לב]] אבל לא הניח למקלין לבדוק אותו. האונייה עגנה בג'ורג'יה הדרומית ב-4 בינואר 1922. השכם בבוקר ה-5 בינואר הוזעק מקלין אל תאו של שקלטון, שם מצא אותו בהתקף לב נוסף. הוא מת זמן קצר לאחר שמקלין הגיע אל תאו. כרופא האונייה, היה זה תפקידו של מקלין להכין את הגופה לקבורה. הכוונה הראשונית הייתה להביא את שקלטון למנוחות באנגליה, לשם היה אמור להישלח בליווי האסי, אך בהגיעם אל [[מונטווידאו]] המתין להם מברק מאשתו של שקלטון, שהורתה לקבור את בעלה בדרום הרחוק, כפי שרצה. האסי החזיר את גופתו של שקלטון לג'ורג'יה הדרומית, שם נקבר.{{הערה|היקוקס, עמ' 185}}
 
ב-1926 פתח מקלין מרפאה ב[[דאנדי]], שם עבד במשך 21 השנים הבאות. ב[[מלחמת העולם השנייה]] שירת בחיל הרפואה ב[[מזרח אפריקה]] בדרגת סגן-אלוף. הוא קיבל את העיטור הטריטוריאלי ובהמשך קיבל את אות מסדר ההצטיינות הגבוה ביותר של האימפריה הבריטית (OBE).