בנות צלפחד – הבדלי גרסאות

פרשיית בנות צלופחד היא אחת מארבע פרשיות בתורה בהן מתמודד משה עם סוגיה משפטית ועל מנת למצוא פתרון הוא פונה לאלוהים. תשובת האלוהים קובעת חוק כללי חדש<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/pinchas/yas.html|הכותב=מנחם בן-ישר|כותרת=דף שבועי מאת המרכז ללימודי וסיוד ביהדות, פרשת פנחס|אתר=www.biu.ac.il|תאריך=תשס"ג|תאריך_וידוא=2019-07-19}}</ref>}}. מאוחר יותר נקבע שהאיסור על בנות יורשות נחלה להינשא לבני שבט אחר, נאמר רק לבני אותו הדור (עד תום כיבוש הארץ וההתנחלות בה בימי [[יהושע בן נון]]).

ב[[תלמוד]] וב[[מדרש]]ים התייחסות רבה לפרשת בנות צלפחד. שלושה כיווני פרשנות לסיפור: פירושים העוסקים בפרשת דיני ירושה הבת, פרשנות כהלכתי-אינטלקטואלי, ופרשנות מוסרית-חברתית. פירושים נוספים, בקונוטציה תאולוגית, המצטטים את פסוקים הרלוונטיים בצורה חלקית אולם משלבים אותם בהקשר חדש, עוסקים בשאלת נתינת הנחלה מארץ הקודש לבנות.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:0">|{{צ-מאמר|מחבר=ניצן-דבורה שטיין|שם=שיחתן ודמותן של בנות צלפחד |כתב עת=גרנות 2|עמ=63-93|שנת הוצאה=תשס"ב|קישור=https://www.bmj.org.il/assets/files/821326266854.pdf}}</ref>}}

חז"ל דייקו מהמקרא שלחמש בנות אלו היה מעלה מיוחדת של [[חיבת הארץ]], היות שהמקרא{{הערה|במדבר כז,א}} האריך ליחסן עד יוסף לפי שהוא חיבב את הארץ, שנאמר: (בראשית נ, כה) "והעליתם את עצמותי", וגם בנותיו מחבבות את הארץ{{הערה|רש"י בשם ספרי}}. כן ראו בהן דוגמה למעלת נשות ישראל במדבר, וראו את הנשים במיוחד כאוהבת את ארץ ישראל, לשון רש"י {{ציטוטון|אבל על הנשים לא נגזרה גזרת המרגלים, לפי שהן היו מחבבות את הארץ.}}<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yrg.org.il/?CategoryID=315&ArticleID=676|הכותב=הרב יהושע שפירא|כותרת=כן בנות צלפחד דברת - פרשת פנחס|אתר=ישיבת ההסדר רמת גן|תאריך=|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-07-19}}</ref><ref>}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/רש%22י_על_במדבר_כז|הכותב=|כותרת=רש"י על במדבר כז|אתר=ויקיטקסט|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-07-19}}</ref>}}

ב-1910, בחפירות הארכאולוגיות שנערכו בשומרון העתיקה נתגלה בית מחסנים ובו כמאה שברי חרסים שעליהם [[אלפבית פיניקי|כתב פיניקי]], המכונים [[חרסי שומרון]]. בחלק מן הכתובות (בעיקר מן הקבוצה השנייה שנרשמו בשנה ה-15 לכהונת המלך) הופיע גם שם הנחלה בנוסף לשם היישוב. זיהוי היישובים שבתעודות נעשה על בסיס מחקרים ארכאולוגיים גאו-היסטוריים והשתמרות השמות ההיסטוריים בשמם של יישובים ערביים הקיימים כיום. מקומות ששמם הקדום לא השתמר זוהו על בעזרת פרקים מן התנ"ך ונתונים גאוגרפיים-היסטוריים וארכאולוגיים. שתיים משמות בנות צלפחד, חגלה ונעה, מופיעים כשמות נחלות בחרסים.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:1">|{{צ-מאמר|מחבר=בורנשטיין, אריה|שם=הזיקה לנחלה המשפחתית בתקופת המקרא|כתב עת=טללי אורות|כרך=יב|עמ=100-115|שנת הוצאה=תשס"ו}}</ref>}} על בסיס זהות בין שם הפקיד המוזכר בחרס של חגלה לבין שם הפקיד שבחרסים אחרים המתייחסים ליישובים מזוהים, אפשר להסיק שנחלת משפחת חגלה כללה את היישוב [[יצת]]. יצת מזוהה, ככל הנראה ככפר הערבי בשם ציד'.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:1" /><ref>}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=|שם=אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1965|כרך=ג : חבב - יתת (אות חית)}}{{ש}}[[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]],"מקום בפרשה", פרשת פינחס</ref>}} נחלת נעה, על פי [[סקר הר מנשה]], הייתה באזור עמק זבבדה שממזרח לעמק דותן<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אדם זרטל|שם=סקר הר מנשה|מקום הוצאה=חיפה|מו"ל=|שנת הוצאה=תשנ"ו|כרך=כרך ב - העמקים המזרחיים וספר המדבר|עמ=99-100}}</ref>}}. זיהוי נחלת תרצה מתבססת על [[תרצה]] בתל אל-פארעה שהתגלתה בחפירות ארכאולוגיות בשנות הארבעים. העיר תרצה המוזכרת לראשונה ברשימת הערים שכבש יהושוע.

מאיר גרובר מצטט את מחקרה של צפרירה בן-ברק המראה, שישנם ממצאים המוכיחים שנשים במזרח הקדום החזיקו נכסים. תעודות מנוזי (המאה ה-15 לפני הספירה) ואמר (המאה ה-13 לפני הספירה) מוכיחות שאבות הכריזו על בת מסוימת כ"בן בכור" על מנת להוריש לה ירושה כפולה. בנוסף, במקרא מסופר ש[[שרה]] החזיקה שפחה, [[הגר]], [[לאה|ולאה]] [[רחל|ורחל]] קיבלו שפחות מאביהן. ייחודו של מקרה בנות צלופחד שישנה התאמה בין הסיפור המקראי ותעודות מעמים אחרים המראים כי חוקי ירושה לבנות נקבעו על מנת לשמר את הרכוש במשפחה ולהעביר אותו לבנים של הבת<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=מאיר גרובר|שם=מהפכת בנות צלופחד|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|עמ=281-286|שנת הוצאה=תשסו}}</ref>}}. בן-ברק מציינת כי החברה בנוזי הקפידה מאוד על שמירת הנכסים בתוך המשפחה ומראה במספר תעודות שאבות הורישו לבנותיהם את הרכוש באמצעות צואה מפורשת אך לא נוצר בנוזי פתרון מחייב כמו שהתגבש במקרה בנות צלפחד<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=צפרירה בן-ברק|שם=פרשת בנות צלפחד בזיקה לתעודה חדשה מנוזי|כתב עת=שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום|כרך=ג|עמ=116-123|שנת הוצאה=תשלט}}</ref>}}.

בנות צלפחד שימשו כמקור השראה ומודל תרבותי למאבק לשוויון זכויות בכלל, ולנשים בפרט. [[אליזבת קיידי סטנטון]], מחלוצות המאבק להענקת [[זכות בחירה לנשים]], פתחה את ספרה, "תנ"ך האישה" (The Woman's bible), בקריאה למחוקקים בני תקופתה ללמוד מהכבוד המוענק בתנ"ך לבנות צלפחד ולראות בהן מודל לחיקוי להענקת שוויון זכויות. חוקרים תיארו את בנות צלפחד בתור הנשים הפמיניסטיות הראשונות<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=J. Derby|שם=The Daughters of Zelophehad Revisited|כתב עת=( JBL 25 (1997|עמ=169-171}}</ref>}}. אולם, העובדה שבקשתן מאלוהים לא שיפרה את המעמדן המשפטי והכלכלי של נשות ישראל או אפילו של קבוצת נשים מסוימת, לא מאפשרת לטעון שבנות צלפחד הן הפמיניסטיות הראשונות. ובכל זאת, הן היוו השראה לרעיונות פמיניסטיים.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:2" />}}

[[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]]{{הערה|בספרו "מקום בפרשה", פרשת פינחס}} משער שמניית חמש הנחלות של בנות צלפחד יחד עם חמש הנחלות של חמש המשפחות האחרות בשבט מנשה (אחי חפר, סבן של בנות צלפחד) ב{{תנ"ך|קצר=כן|יהושע|יז}}, על אף שבנות צלפחד השתתפו בנחלה של משפחה אחת בלבד, וכן אזכור נחלות הקרויות על שמן ב[[חרסי שומרון]], לצד נחלות של המשפחות האחרות בשבט, מעיד על כך שחוכמתן ותעוזתן זכו להערכה והן מהוות דוגמה לפמיניזם כבר בתקופת המקרא. [[יעל שמש]] במאמרה,<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 26265483:2">|{{צ-מאמר|שם=A Gender Perspective on the Daughters of Zelophehad: Bible, Talmudic Midrash, and Modern Feminist Midrash|קישור=http://dx.doi.org/10.1163/156851507x168502|כתב עת=Biblical Interpretation|שנת הוצאה=2007|עמ=80–109|כרך=15|doi=10.1163/156851507x168502|מחבר=Yael Shemesh}}</ref>}} טוענת שאף על פי שבנות צלפחד יזמו שינוי ואף זכו שיתקבל בברכה על ידי אלהים בעצמו, לא ניתן לראות בהם "הנשים הפמיניסטיות הראשונות". וזאת מכיוון שמטרתן המפורשת הייתה לשמר את שמו של אביהם, מתוך דאגה שתואמת דווקא ערכים פטריארכליים. הרב [[אלחנן סמט]] כתב שמסיבה זו קריאת הסיפור בהקשרו המקראי מפקיעה ממנו כל שמץ פמיניזם, והשווה אותו לסיפורים על [[תמר (אשת ער)|תמר]] אשר נאבקה על הזכות לדבוק במשפחת [[יהודה בן יעקב|יהודה]], [[רות]] אשר נאבקה על הקמת שם בעלה המת על נחלתו, ו[[האישה החכמה מתקוע]] אשר התחננה על נפש בנה, פן "כִבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על פני האדמה". ועם זאת, הוסיף שביסוד טענתן של בנות צלפחד ובקבלתה ניצבת ההשקפה שאף הבנות נחשבות המשך לאביהן<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.etzion.org.il/he/פרשת-פינחס-האם-היו-בנות-צלפחד-פמיניסטיות-ישראליות-קדומות-כז-א-יא|הכותב=הרב אלחנן סמט|כותרת=פרשת פינחס - האם היו בנות צלפחד פמיניסטיות ישראליות קדומות? (כ`ז, א-יא)|אתר=VBM|תאריך=2015-12-31|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-07-11}}</ref>}}.