הרמן כהן – הבדלי גרסאות

בסוף חייו ביקש הרמן כהן לגשת לתחום הדת ולבחון את מקומה במתודה הפילוסופית בה עסק על חייו האקדמיים<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=הרמן כהן|שם=דת התבונה ממקורות היהדות|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=תשל"ב|מתרגם=ויסלבסקי|עמ=23|פרק=הקדמה של סיני אוקו}}</ref>}}. הוא עשה זאת בספרו דת התבונה ממקורות היהדות, בה אפיין את מקום הדת בנפרד מן האתיקה הרואה את היחיד לעולם כחלק ממכלול חברתי. כהן הציע שהדת, והיהדות בפרט כדת מונותאיסטית ראשונית, מאפשרת את המתודה הניגשת אל היחיד כ"רע", כ"נוכח". כלומר, האתיקה יכולה להביא את האדם להכיר את האדם כבן אנוש, כפרט של הכלל האנושי, ואילו הדת מאפשרת לאדם להכיר את הייחודי שבכל אדם. ההתייצבות מול האל כיחיד היא המאפשרת לאדם את ההכרה והחובה אל יחידותו האנושית.