|
בשנים 1970–1986 הוגשו שלוש עתירות ל[[בג"ץ]] נגד ההסדר, וכולן נדחו. בפסק דין שכתב [[אלפרד ויתקון]] בשנת [[1970]] נאמר כי בית המשפט אינו רואה לנכון לקיים הליך שיפוטי בשל טענת [[זכות עמידה|מי שאינו צד לדיון]], וכן משום שמדובר בנושא ציבורי שמוטב להשאירו בידי הגורמים הפוליטיים האחראים לכך{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|ביהמ"ש העליון דחה עתירה על אי־גיוס תלמידי ישיבות|1970/02/27|00410}}.}}. בעתירה לבג"ץ שהוגשה בשנת 1986 (רסלר נגד שר הביטחון) הוכרה זכות העמידה של העותר, אבל בית המשפט העליון נמנע מלפסוק נגד ההסדר. השופט [[אהרן ברק]] כתב כי "לשר הביטחון סמכות ליתן דחיית שירות ביטחון לבחורי ישיבה, ולא הוכח כי השימוש בשיקול הדעת הינו, בנסיבות העניין, בלתי סביר."{{הערה|בג"ץ 910/86 רסלר נ' שר הביטחון, פ"ד מב(2) 441}}
===המהפך הפוליטי וביטול המכסותולאחריו===
בשנת [[1977]],במסגרת בהסכמיםההסכמים הקואליציוניים להקמת [[ממשלת ישראל השמונה עשרה|ממשלת בגין הראשונה]], שנחתמובשנת בין[[1977]], הסכימו [[הליכוד]] לבין ו[[אגודת ישראל]] החרדית,על הוסרההסרת המכסה השנתיתשל למספרמספר תלמידי הישיבה שיכולים להצטרף להסדר תורתו אומנותו וגם הורחבו הקבוצות שיכולות להצטרף להסדר.{{הערה|שם=מחקר2012כנסת}} בשנת 1981 ,עם חידוש ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לאגודת ישראל, הורחב ההסדר לכלול גם משמשים בקודש כגון מלמדים בישיבות, רבני ערים, דיינים, בעלי תשובה חרדים ומורים ומחנכים בחינוך העצמאי עוד נקבע למשל שבני שלושים ומעלה שמלמדים בישיבות יזכו גם הם בתנאים של דחיית השירות.{{הערה|שם=מחקר2012כנסת}}{{הערה|שם=פרלמנט81}}.
החלטותתנאי אלהדחיית הביאהשירות לידיהביאו שינוייםלשינויים חברתיים וכלכליים בחברה החרדית, בייחודובפרט בכלחלה הנוגעירידה לדפוסיבתעסוקת התעסוקהגברים של הגברים החרדיםחרדים, שלנוכח תנאי ההסדר לאשלא היו רשאים באופן רשמי לעבוד למחייתם או לרכוש הכשרה שאיננה תורנית. במקביל לעליה במספר דחויי השירות החרדים, חלה ירידה מהירה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים: בשנת 1980 עמד שיעור התעסוקה בקרבם על 63%, ואילו בשנת 2003 כבר הגיע שיעור זה ל37% בלבד.{{הערה|שם=פרלמנט81}} בנוסףכך הימנעותם של בני המגזר החרדי מחובת השירות הצבאי הביאה לידי התבססותה שלהתבססה "[[חברת הלומדים]]" החרדית{{הערה|שם=פרלמנט81}}, להרחבתוהתחזקה הפערים והעמקת התבדלותוההתבדלות של המגזר החרדי מפני הרוב החילוני, ולהעמקת השסעים בין שני חלקי החברהמשאר בישראלהמגזרים.
===ועדת הכהן===
|
