פתיחת התפריט הראשי

גיוס בני ישיבות

עומד במרכזו של ויכוח ציבורי בחברה הישראלית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כפילות עם הערכים תורתו אומנותו וחוק טל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

סוגיית גיוסם של בני ישיבות לצה"ל עומדת במרכזו של ויכוח בחברה הישראלית. במהלך השנים נדחה גיוסם של בני ישיבות, שרובם חרדים, בהסדרים שונים, חלקם עד לגיל שבו נפטרו מגיוס, וחלק מהאחרים עד לגיל שבו ניתן לשרת שירות מקוצר או שירות המאפשר להטבות לחיילים בעלי משפחות. העלייה במספרם של דחויי השירות בנימוק של "תורתו אומנותו" גררה ביקורת ציבורית בשל טענה לפגיעה בעקרון השוויון. טענה זו נידונה בכמה ועדות שהוקמו לעניין זה וכן בעתירות לבג"ץ, שחלקן התקבל והוביל לחקיקת תיקונים בחוק.

במרוצת השנים שיעור בני הישיבות הכלולים בהסדר עלה משמעותית. בשנת 1974 2.4% משנתון הגיוס היו תחת ההסדר, מספר זה הגיע ל-9.2% בשנת 1999[1]. באמצע 2005 נכללו בהסדר 41,450 איש, כ־0.6% מהתושבים. בשנת 2011 הגיע מספר המצטרפים החדשים להסדר לכ-7700, מתוכם כ-6700 חרדים [דרוש מקור].

רקעעריכה

עם הקמת המדינה הונהג שירות חובה בצה"ל. בקרב אוכלוסיית הגברים היהודים שלא גויסו היו תלמידי ישיבות, שעליהם הוחל הסדר בשם "תורתו אומנותו", ולפיו הם דוחים את גיוסם לצה"ל, כדי שיוכלו לעסוק בלימוד תורה בישיבה. מספר בני הישיבה שבהסדר הלך וגדל עם השנים ומאז ראשית שנות ה-70 הוא עומד במרכזו של ויכוח ציבורי.

רוב תלמידי הישיבות שגיוסם נדחה במסגרת ההסדר הם חרדים, ורבים מהם דוחים את גיוסם מדי שנה עד שהם נפטרים משירות צבאי. בציבור הדתי-לאומי נוצרו במהלך השנים מסגרות המאפשרות דחיית גיוס לשנה-שנתיים לצורך לימודים תורניים במכינה קדם צבאית, ומסלול ההסדר הכולל שירות פעיל מקוצר. מספר נמוך יחסית של בני נוער מהציבור הדתי דוחה גיוס בהסדר תורתו אומנותו באופן דומה למקובל בציבור החרדי, לצורך לימוד בישיבה גבוהה, כאשר חלקם מתגייס מאוחר יותר לשירות צבאי רגיל, חלקם לשירות צבאי במסגרת ישיבות ההסדר, חלקם משרתים שירות מקוצר במסגרת הסדרים כדוגמת הסדר מרכז ושלב ב' (ומאוחר יותר גם חלופות בדמות שירות לאומי אזרחי), ומעטים מהם אינם מתגייסים כלל.

תוצאת לוואי של דחיית הגיוס למי שתורתו אומנותו הייתה הגבלת יכולת התעסוקה של גברים בחברה החרדית, משום שהפסקת הלימודים לשם עבודה, או לימודים אקדמאים, טמנה בחובה אפשרות גיוס, עקב ביטול מעמד 'תורתו אומנותו'[2]. לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 החלה מדינת ישראל לדון בצורך להגביר את שילוב המגזר החרדי בשוק העבודה הישראלי[3].

היסטוריהעריכה

ראשית הסדר "תורתו אומנותו"עריכה

  ערך מורחב – תורתו אומנותו

סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי עמדה על סדר היום כבר ב-1948, עם הקמת המפקד לשירות העם, בשלב הראשון של מלחמת העצמאות. בפברואר התנהל משא ומתן בין נציגים בכירים של המפקדה הארצית של 'ההגנה' לבין ראשי ישיבות בירושלים מטעם ועד הישיבות[4]. ב-10 במרץ, נחתם "הסדר והסכם" ובו פורטו הכללים לגיוס ולשחרור תלמידי ישיבות ורבנים, הכולל התחייבות ראשי הישיבות לא לרשום בישיבות תלמידים שלא מגיעים מתוך המסגרת הישיבתית ושלא יפגעו בזכויות בחורים שבחרו להתגייס[5]. הסדר זה התקבל בשיתוף ועד הישיבות בהתנגדות גורמים חרדים קיצונים שיוצגו על ידי "איחוד הישיבות" שהיה שותף להסכמות קודמות, אולם סירב לקבל את ההסדר החדש.[דרוש מקור]

באוקטובר 1948 השיב ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון של מועצת המדינה ש"יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס", ועל כן הוסכם לשחררם[6]. ב-9 בינואר 1951 כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ"ל: "על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות."[1]

בשנת 1958 הגיע מנכ"ל משרד הביטחון, שמעון פרס, באישור שר הביטחון בן-גוריון, להסדר חדש עם ראשי הישיבות. במסמך שפורסם נקבעו נוהלי דחיית השירות, ובפרט נקבע כי תלמיד ישיבה שיתגייס לאחר גיל 25 יתאמן במשך שלושה חודשים ("טירונות שלב ב'") ומשם יועבר לצבא המילואים.

ועדת משה דייןעריכה

דיון בנושא התפתח שוב לאחר מלחמת ששת הימים. בשנת 1968 כתב הרמטכ"ל חיים בר-לב לשר הביטחון: שיש להפסיק את הגידול במספר דחויי הגיוס משום שמתחילה ירידה במקורות כוח-אדם לגיוס[7]. במרס 1968, הקימה הממשלה ועדת שרים לבחינת נושא דחיית השירות לתלמידי ישיבה, בראשות שר הביטחון משה דיין. הוועדה קיבלה את המלצת המטכ"ל "מבלי לחולל בשעה זו שינויים מרחיקי לכת". בהתאם לכך הוחלט כי לא תאושר הצטרפות ישיבות חדשות להסדר ויוגבל היקף הענקת הדיחויים החדשים מדי שנה למספרם בעת קבלת ההחלטה (800)[7], מכסות אלו נותרו עד המהפך הפוליטי ב-1977[8]. עוד החליטה הוועדה ליצור אחידות בין מסגרות צבאיות שונות שפנו לציבור הדתי והחרדי וכן לסגור את מסגרת "קוממיות" שמכונה הנח"ל החרדי שהופעלה על ידי אגודת ישראל. חבר הוועדה משה קול התנגד להחלטות הוועדה והציע עמדת יחיד שלפיה כל בן ישיבה יעבור אימונים קודם שייכנס לישיבה ובמהלך הלימודים בישיבה[9].

בשנת 1975, ביטל שר הביטחון שמעון פרס את ההגבלה על הצטרפות ישיבות חדשות, אולם מכסה מקסימלית של 800 מקבלי דיחוי חדשים בשנה נותרה בעינה[7].

העתירה הראשונה נגד הסדר דחיית השירות הוגשה לבג"ץ בשנת 1970, בית המשפט דחה אותה בשל היעדר זכות עמידה וחוסר שפיטות בסוגיה לאור אופייה החברתי-פוליטי השנוי במחלוקת ציבורית[1][10]. גם בעתירה לבג"ץ שהוגשה בשנת 1986 (רסלר נגד שר הביטחון) קיבל בית המשפט את עמדת המדינה וקבע כי לשר הביטחון סמכות ליתן דחיית שירות ביטחון לבחורי ישיבה. עם זאת, בפסק דין זה קבע לראשונה בית המשפט כי מדובר בסוגיה שפיטה וכי קמה לעותר זכות עמידה לפני בית המשפט בנושא[11][12][7].

המהפך הפוליטי ולאחריועריכה

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד ואגודת ישראל לקראת הקמת ממשלת בגין הראשונה בשנת 1977, הוסרה המכסה של מספר תלמידי הישיבה שיכולים להצטרף להסדר תורתו אומנותו[7]. בשנת 1981 ,עם חידוש ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לאגודת ישראל, הורחב ההסדר לכלול מלמדים בישיבות, רבני ערים, דיינים, בעלי תשובה שלא למדו במסגרת ישיבתית עוד בגיל תיכון, מורים בחינוך העצמאי ועוד[7][8].

תנאי דחיית השירות הביאו לשינויים חברתיים וכלכליים בחברה החרדית, ובפרט חלה ירידה בתעסוקת גברים חרדים, שלא היו רשאים באופן רשמי לעבוד למחייתם או לרכוש הכשרה שאיננה תורנית. בשנת 1980 עמד שיעור התעסוקה בקרבם על 63%, ואילו בשנת 2003 הגיע שיעור זה ל-37% בלבד[8]. כך התבססה "חברת הלומדים" החרדית[8], והתחזקה ההתבדלות של המגזר החרדי משאר המגזרים.

אי הגיוס של רוב הציבור החרדי עורר ביקורת. מפלגת "שינוי", שזכתה להצלחה רבה בבחירות בשנת 1999 ו-2003, ביססה את תעמולתה במידה רבה על הטינה בחלק מהציבור בישראל כלפי החרדים בעניין זה. בין היתר נשמעו קולות, גם בתוך הציבור החרדי, שקראו לחרדים הכלולים בהסדר "תורתו אומנותו" ואינם מקדישים את כל זמנם ללימוד תורה, להתגייס. נשמעו קולות נגד המצוקה הכלכלית שגורם ההסדר בקרב הציבור החרדי, משום שעל דחויי הגיוס במסגרת ההסדר נאסר לעבוד. עם זאת, ההנהגה הרבנית החרדית מאוחדת בראייתה את ההסדר כחיובי וחיוני.

ועדת הכהןעריכה

ב-1986 מונתה ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת (ועדת הכהן), לבחינת מצב גיוס תלמידי ישיבות. בראש ועדת המשנה עמד חבר הכנסת הרב מנחם הכהן ממפלגת העבודה, וחברי הוועדה הנוספים היו חברי הכנסת בנימין בן אליעזר, שרה דורון, הרב חיים דרוקמן, מיכה חריש, רפאל פנחסי ויוסי שריד. דין וחשבון הוועדה הוגש ב-1988.

הוועדה קבעה כי "מספר השחרורים הגיע לממדים ולהיקף של רבבות, אין מנוס מבחינה מחודשת של ההסדר ותוקפו"[8]. ההמלצה הראשונה של הוועדה הייתה לחזור למצב שלפני שנת 1975, דהיינו שרק תלמידי ישיבות מוכרות וישיבות תיכוניות יוכלו להיכנס להסדר. בנוסף, המליצה הוועדה ליצור מסגרת של מעין "עתודה אקדמאית" לבוגרי ישיבות, בה יוכל כל תלמיד ישיבה ללמוד מגיל 18 ועד גיל 24. בתום תקופה זו, יעמדו התלמידים בבחינות, וסך של 200 התלמידים המצטיינים בכל שנה יקבלו פטור מלא משירות ביטחון ויורשו להמשיך בלימודיהם. יתרת התלמידים יגויסו לשירות מקוצר כבן שנה, ולאחריו ישובצו במערכי המילואים של צה"ל וישרתו שירות מילואים בכל שנה תוך תיאום מועדי השירות עם ראשי הישיבות. עוד המליצה הוועדה לקבוע מכסה של שלושה אחוזים משנתון הגיוס של תלמידי ישיבות שיוכלו להצטרף להסדר "תורתו אומנותו". המלצות הוועדה לא יושמו באופן גורף[13].

ועדת טל והחוק לדחיית שירות לתלמידי ישיבותעריכה

  ערך מורחב – ועדת טל

באמצע שנות התשעים חל מפנה באופן התערבותו של בית המשפט בחוקיות ההסדר[8]. בשנת 1998, בג"ץ פסק שסמכותו של שר הביטחון לפטור מועמד לשירות ביטחון משירות צבאי אינה כוללת הענקת פטור גורף לכלל תלמידי הישיבות, ודרושה חקיקה ראשית[14]. בעקבות פסיקה זו מונתה ב-1999 ועדת טל, בראשות השופט בדימוס צבי טל, במטרה לגבש הצעת תיקון לחוק. הוועדה הונחתה לנסח את הצעת החוק כך שתאפשר לשר הביטחון לפטור תלמידי ישיבות משירות צבאי ללא הגבלה ובמקביל לבחון את היבטי הסוגיה ולהמליץ על הסדרים לחלק מהציבור החרדי, כגון מסגרות ייחודיות והורדת גיל הפטור.[דרוש מקור]

באפריל 2000 הוגש דו"ח הוועדה, וב-23 ביולי 2002 עבר בכנסת חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ("חוק טל") המאפשר המשך מתן פטור לבחורי הישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו. בגיל 22 יקבל בחור ישיבה שנת הכרעה שבה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. מי שיבחר לעבוד יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של שנה וארבעה חודשים ומילואים לפי צורכי הצבא, לבין שירות אזרחי של שנה, ללא שכר ועם אפשרות עבודה נוספת. בנוסף יורחבו מסגרות לשירות בצבא כמו הנח"ל החרדי.

היחס לוועדת טל בקרב הרבנים הליטאים לא היה אחיד. חלקם סברו כי אין לשתף פעולה כלל עם עבודת הוועדה, משום שהיא בחנה גם דרכים להגביר גיוס חרדים. הרב אהרן יהודה לייב שטינמן הוביל קו שלפיו יש לשתף פעולה עם הוועדה כדי להסדיר את מעמד בני הישיבות, ומקורבו מרדכי קרליץ, בנו של הרב נסים קרליץ, היה הנציג הבכיר של החרדים בוועדה. חברי הוועדה ביקרו במהלך עבודתם בבתיהם של הרב שטיינמן ושל הרב שמואל הלוי וואזנר, ובישיבת פורת יוסף, שבה נפגשו עם הרב שלום כהן. הרב ברוך מרדכי אזרחי הופיע בפני הוועדה בשליחות הרב יוסף שלום אלישיב[15]. לאחר שסיימה ועדת טל את עבודתה בשנת תש"ס (2000) שיגר הרב שטיינמן מכתב תמיכה לקרליץ ובו כתב: "באתי בדברים אלה להודות לך על המאמצים הגדולים אשר עשית למען שכל בחור ישיבה יוכל ללמוד תורה כל זמן שירצה בלי שום הגבלה". קבוצת של עשרים וחמישה רבנים וראשי ישיבות, ובהם הרב נסים קרליץ, הרב גרשון אדלשטיין, הרב ברוך דב פוברסקי, הרב ברוך מרדכי אזרחי והרב אביעזר פילץ, צרפו את חתימתם למכתב[16].

לעומת זאת, קבוצה של רבנים בולטים הביעה התנגדות נחרצת לכל שיתוף פעולה עם הוועדה, בהם הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב משה שמואל שפירא, הרב שמואל אוירבך, הרב יחיאל מיכל פיינשטיין והרב משולם דוד הלוי סולובייצ'יק. בשנת תש"ס (2000) פרסמו שישה מחברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה כרוז נגד כוונת ועדת טל לבצע שינויים בהסדר גיוס בני הישיבות, ובו נכתב: "אין לעשות כל שינוי אפילו כל שהוא ממה שהיה, ולבל יעיזו גורמים מבחוץ להכתיב דרכו וצורתו של עולם התורה, שכל רצונם להמעיט הלומדים... ובל יפחידונו באיומים שמחויבים אנו לקבל הצעותיהם ומזימותיהם, כי לא מפיהם אנו חיים, כי אם מהבטחת הבורא שלא תשתכח תורה מישראל". מלבד הרבנים ליפקוביץ, שפירא ואוירבך, חתמו על הכרוז הרב אברהם יעקב זלזניק, הרב זלמן רוטברג והרב חיים פינחס שיינברג. מספר שבועות לאחר מכן פורסם גילוי דעת על ידי עשרים ראשי ישיבות, בהם הרב ברוך רוזנברג והרב יצחק שיינר, ובו הם מצטרפים להתנגדות לשינויים כלשהם בהסדרי הגיוס של בני הישיבות.

על פי דרישת רבנים נמנע חבר הוועדה הרב אשר טננבוים מלחתום על החלטותיה. במקום זאת צירף "חוות דעת יחיד" ובה דרש שלא לבצע שום שינוי מההסדר שהיה קיים מאז קום המדינה. בעקבות זאת כתבו לו הרב מיכל יהודה ליפקוביץ והרב משה שמואל שפירא מכתבי הוקרה.

על רקע החלטות הוועדה נתגלעו חילוקי דעות בין הרב משה שמואל שפירא לבין הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן. הרב שפירא שלח אליו מכתב אישי ובו ביקש ממנו שלא להיכנע לדרישות הבג"ץ ולסרב לכל הצעת פשרה, ובין השאר כתב: "ומהנסיון הוא שהדרך היחידה פה בארץ הקודש הוא לעמוד בתוקף מוחלט על כך כי אין לגעת בישיבות הקדושות ובהיכלי התורה, ורק על ידי עמידה תקיפה ישמר המצב הקיים". ביולי 2002, ערב ההצבעה בכנסת על חוק טל ובעקבות חילוקי הדעות הללו, פרש הרב שפירא מחברותו במועצת גדולי התורה של דגל התורה, בנימוק שאינו יכול לקחת אחריות על הנעשה בתחום זה על ידי נציגי המפלגה.

חוק טל נחקק כהוראת שעה לחמש שנים שניתן להאריכן. ביולי 2005 הודיעה המדינה לבית המשפט העליון כי הניסיון לשנות את ממדי ההתגייסות לצבא בקרב בני הישיבות באמצעות חוק טל נכשל כליל. בשלוש השנים שמאז חקיקתו הוא הביא לגיוס עשרות בודדות של בני ישיבות בלבד[17]. ביולי 2009 הודיע אגף כוח אדם בצה"ל לצוות המעקב הפרלמנטרי לישום חוק טל, כי מספר מקבלי דחיית השירות גדל בצורה משמעותית, לעומת גדילת ההתגייסות של בני-הישיבות שקיבלו את הדחייה[18]. בכך נכשל לחלוטין השילוב בצה"ל באמצעות חוק טל.

עיקרי ההסדרעריכה

על מנת להיכלל בהסדר "תורתו אומנותו" יש להיות צעיר יוצא צבא (גבר בגילאים 18–54 הכשיר לשירות צבאי) ולהיות תלמיד בישיבה גבוהה מגיל 16, או לסיים לימודים בישיבה תיכונית.

על פי ההסדר, על תלמיד ישיבה הרוצה להצטרף להסדר להתחייב להקדיש 45 שעות שבועיות ללימוד תורה, ולא לעסוק בכל עיסוק אחר שמקובל לקבל בגינו תמורה. לאחר אישור ראש הישיבה ומזכיר ועד הישיבות, צה"ל נותן אישור לדחיית שירות. האישור תקף לחצי שנה ויש לחדש אותו בסוף התקופה. אפשר לדחות את השירות עוד ועוד, עד גיל 41, שבו ניתן פטור מלא משירות ביטחון. קודם לכן, בגיל 31, ניתן פטור לאבות לחמישה ילדים, ובגיל 35 מוענק פטור לאבות לארבעה ילדים.

שירות שלב ב' מתאפשר מגיל 27 לאבות לשני ילדים ומגיל 29 לשאר.

במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2003 בוצע שינוי בהסדר ביוזמת משרד האוצר, וניתנה לתלמידים האופציה לצאת לעבוד בגיל 23 לצד המשך הלימודים התורניים.

תפוגת חוק טלעריכה

  ערך מורחב – הוועדה לקידום השוויון בנטל

ב־21 בפברואר 2012 פסק בג"ץ שחוק טל סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולכן הכנסת לא תוכל לשוב ולהאריכו מעבר למועד פקיעת תוקפו, 1 באוגוסט 2012. מנהיגים וח"כים חרדים הביעו תגובות נחרצות נגד פסיקת בג"ץ, הרב שמואל אויערבך, למשל, כתב: "על דבר הגזירה הנוראה לפגוע בלב היהדות, אשר חושבים על גיוס בני הישיבות חלילה וחלילה וח"ו לא תהא כזאת בישראל"[19].

בחודש מאי 2012 הקימה הממשלה את הוועדה לקידום השוויון בנטל, בראשות חבר הכנסת יוחנן פלסנר כדי לגבש חלופה לחוק טל, באופן שיבטל את דחיית גיוסם של בני הישיבות ללא הגבלה במספרם, הוועדה כללה נציגים ממפלגות הקואליציה למעט נציגי המפלגות החרדיות שהחרימו את הוועדה, והודיעו כי לא ישתפו פעולה עמה. לקראת סיום עבודתה כחודש וחצי לאחר שהוקמה, הודיע ראש הממשלה על פירוק הוועדה, זאת לאחר שמספר נציגים ממפלגות הקואליציה פרשו ממנה, לאחר שהתנהלות הוועדה הייתה שלא לרוחם.

לאחר ביטול חוק טל, פרסמו ראשי הישיבות הוראה לתלמידיהן לא לחתום על מסמכים בלשכת הגיוס מעבר לאישור הפרטים האישיים, וחלק אף הורו לא להתייצב כלל עם קבלת זימון ללשכת הגיוס[20].

ועדת פריעריכה

לאחר הקמת ממשלת נתניהו השלישית במרץ 2013, הוקמה ועדת שרים בראשותו של יעקב פרי, שהמליצה על תוכנית גיוס אשר לפיה יהיו פטורים מגיוס רק 1,800 "מתמידים" בכל שנתון. הוועדה קבעה כי יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס, ואילו ישיבות בעלות אחוזי גיוס גבוהים יתוגמלו כספית. כמו כן המליצה הוועדה כי אם יעדי הגיוס לא יתממשו, ייפתחו הליכים פליליים כנגד המסרבים להתגייס[21].

ביולי 2013 הניחה הממשלה על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק: להסדרת גיוסם של בני ישיבות לצה"ל[22] ולשילובם בשירות אזרחי[23].

ועדת שקדעריכה

לאחר שוועדת פרי הגישה את מסקנותיה, ולאחר שהחוק עבר בכנסת בקריאה ראשונה, קמה הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה, ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות בראשות חברת הכנסת איילת שקד מהבית היהודי ("ועדת שקד"), שתפקידה להכין את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. בוועדה נכחו נציגי החרדים שהשמיעו את התנגדותם לחובת גיוס תלמידי ישיבות, בשאר המפלגות נתגלעו ויכוחים שונים, הבולט מביניהם היה מחלוקת בין סיעת "יש עתיד" לסיעת "הבית היהודי", האם יש להטיל על המשתמטים מגיוס סנקציות כלכליות או פליליות. בפברואר 2014 לאחר התערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אישרה ועדת שקד את סעיף הסנקציות הפליליות בחוק השוויון בנטל[24]. בתגובה לאישור המלצות ועדת שקד, התקיים כינוס של מנהיגי כל הפלגים של הציבור החרדי, ובו הוחלט להכריז מלחמה נגד המלצות הוועדה[25].

ב-12 במרץ 2014 הוצג בכנסת חוק הגיוס של ועדת שקד[26] ובעקבות החרמת ההצבעה על ידי האופוזיציה, אושר בקריאה שנייה ושלישית ברוב גדול מול מתנגד אחד (יוני שטבון)[27][28]. לאחר העברת החוק המשיכו תלמידיו של הרב שמואל אוירבך וכן חוגים בעדה החרדית לדבוק בגישה שלפיה גם כשבני הישיבות יכולים לקבל דחיית שירות מהצבא, אסור להם להתייצב בלשכת הגיוס ולבקש אותה, משום שיש בכך שיתוף פעולה עם החוק החדש. הרב אוירבך אף תקף את ועד הישיבות שעוסק בהסדרת המעמד מול הצבא[29]. בספטמבר 2014 נערך בירושלים כינוס רבנים המתנגדים להתייצבות, ובהם ראשי ישיבות ליטאים המזוהים עם "בני תורה", רבני העדה החרדית, אדמו"רים ורבנים ספרדים, ובהם הרב דוד בצרי והרב בן ציון מוצפי[30]. לעומתם רוב בני הישיבות המשתייכים לחוגים המיוצגים על ידי הסיעות החרדיות בכנסת, וכן חלק מבחורי הישיבות המשתייכים לעדה החרדית, המשיכו להסדיר את מעמדם.

תיקון חוק שירות ביטחוןעריכה

בנובמבר 2015, לאחר כניסתן המחודשת של המפלגות החרדיות לקואליציה, הוכנסו תיקונים נוספים לחוק שעבר ב-2014, בין היתר הם מאריכים בכמה שנים את תקופת ההסתגלות, ודוחים את האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות עד 2023, אז יוכל להחליט זאת שר הביטחון אם לא יתמלאו יעדי הגיוס[31][32]. התיקון עבר ברוב של 49 מול 36 מתנגדים. אנשי הפלג הירושלמי והעדה החרדית גינו בחריפות את תמיכת הח"כים החרדים בתיקון החוק.

ב-12 בספטמבר 2017, ברוב של שמונה מתוך תשעה שופטים, פסל בג"ץ גם את הסדר הגיוס המבוסס על התיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון (פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים לחוק), וקבע שבטלות הפרק תיכנס לתוקף כעבור שנה ממתן פסק הדין, על מנת לאפשר לכנסת לחוקק חוק מתוקן[33]. את העתירה נגד התיקון לחוק הגישו התנועה למען איכות השלטון בישראל ומפלגת "יש עתיד".

בפברואר 2018 הקים שר הביטחון אביגדור ליברמן ועדה המורכבת מנציגי צה"ל ומשרד הביטחון, משפטנים ברובם, במטרה להציע נוסח חוק שיעמוד במבחן בג"ץ. ביוני פורסמו המלצות הוועדה, הכוללות יעדי גיוס המעוגנים בחוק והעמידה בהם מהווה תנאי להמשך תחולתו, וכן סנקציות כלכליות במקרה של אי עמידה זמנית ביעדים. היעדים עולים משנה לשנה עד שלאחר כעשור מחייבים בגיוס את רוב השנתון של גברים חרדים. ב-3 ביולי 2018 אושרה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק מתוקנת המבוססת על הצעת הוועדה[34]. הסיעות החרדיות הצביעו נגד הצעת החוק, וסיעת "יש עתיד" הצביעה בעדה מהאופוזיציה. בג"ץ נעתר חלקית לבקשתו של שר הביטחון החדש בנימין נתניהו והאריך את תוקפו של החוק הקודם עד ל-15 בינואר 2019[35]. בדצמבר יאיר לפיד הודיע שבקריאה שנייה ושלישית "יש עתיד" לא תתמוך בחוק, ועל רקע הקושי בהעברתו החליטה הקואליציה להקדים את הבחירות לאפריל 2019[36]. בעקבות כך בג"ץ אישר דחייה נוספת של ביטול החוק, ל-28 ביולי 2019[37]. גם לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת נותרה הצעת החוק סלע מחלוקת, מנעה הקמת ממשלה חדשה, וחודש לאחר תחילת כהונתה גם הכנסת העשרים ואחת החליטה על פיזורה[38].

מספרם של דחויי השירותעריכה

שנה מספר דחויי שירות[8] ציון דרך
1948 כ-400 דברי דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון
1954 1,240 ניסיון של שר הביטחון לגייס את בני הישיבות
1968 4,700 הקמת ועדת שרים לבחינת הסדר "תורתו אומנותו"
1977 8,260 המהפך הפוליטי – ממשלת בגין הראשונה (ביטול מכסות לדחיית שירות בהסדר 'תורתו אומנותו')
1986 16,000 הקמתה של ועדת הכהן לבחינת הסדר תורתו אומנותו; דיון מהותי ראשון בבג"ץ.
1992 24,000 מוקמת ועדת ישראלי להגברת הפיקוח על הסדרי דחיית השירות.
1999–2002 31,174 בג"ץ מקבל עתירה נגד דחיית השירות ומחייב את הכנסת להסדיר את הנושא בחוק – ועדת טל.
2002 36,887 מתקבל חוק טל: חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם.
2007 ? בג"ץ דוחה עתירה נגד חוק טל; הכנסת מחליטה להאריכו בחמש שנים.
2011–2012 63,000 ועדת מעקב של הכנסת (ועדת פלסנר) אחר חוק טל מחליטה כי החוק נכשל.
2012* 53,000 בג"ץ מבטל את חוק טל על סמך חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ונותן לכנסת אורכה לחוקק חוק שוויוני יותר.
2014** 59,553 ועדת שקד וחקיקת תיקון 19 לחוק שירות הביטחון: קביעת יעדים מחייבים לגיוס, הטלת סנקציות אישיות ומוסדיות על משתמטים, קביעה של תקופת הסתגלות.
2015** 64,605 העברת תיקון מס' 21 בכנסת לחוק שירות הביטחון: תום תקופת ההסתגלות ותחולת היעדים המחייבים נדחים לשנת 2022.

שילוב שירות צבאי בלימודים בישיבהעריכה

ישיבות הסדרעריכה

  ערך מורחב – ישיבת הסדר

מסלול ההסדר משלב לימודים תורניים גבוהים עם שירות צבאי מקוצר בן 17 חודשים. הוא מיועד לתלמידי ישיבות תיכוניות ולתלמידים הניגשים לבחינת בגרות מורחבת בגמרא[39]. ישיבות ההסדר הן ישיבות ציוניות המשתייכות ברובן המכריע לזרם הדתי לאומי, ומהוות בחברה זו שילוב בין החובה הדתית ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית, לבין תפיסתה את המחויבות לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית. תלמידי ישיבות ההסדר (המכונים בני"שים - בני ישיבות) מגיעים ברובם מהזרם הציוני דתי, לאחר סיום הלימודים בתיכון דתי או ישיבה תיכונית. נכון ל-2011, קיימות 68 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ובהן כ-8,500 תלמידים, מהם כ-5,400 נמצאים במסלול ההסדר[40].

מעמדן החוקי של ישיבות ההסדר התקבע בתקנות שהוציא שר הביטחון. בסיסו של ההסדר ברעיון הקמת נח"ל תורני, אולם בעקבות החלטת בג"ץ ב-1999 כי יש לקבוע את הסדר דחיית השירות לחרדים בחוק, עוגן בחוק גם הסדר השירות הצבאי המקוצר[41].

הגדרתה של ישיבה כישיבת הסדר נעשה בהמלצת איגוד ישיבות ההסדר. ארגון זה גם מייצג את ראשי ישיבות ההסדר במגעים, דיונים, ובקשות מול צה"ל ומשרד הביטחון בנושא שירות וזכויות חיילי הסדר. מספר ישיבות אינן חברות באיגוד והן מתנהלות מול צה"ל בצורה עצמאית.

הסדר מרכזעריכה

  ערך מורחב – הסדר מרכז

מסלול הישיבות הגבוהות הציוניות (הסדר מרכז) הוא מסגרת השירות הצבאי המקוצר של תלמידי ישיבות גבוהות ציוניות שאינן ישיבות הסדר. מקור השם בישיבת מרכז הרב, שם הופעל לראשונה ההסדר וגם כיום הוא מאושר דרכה. השירות יכול להיות מיושם בכל ישיבה שהוגדרה כישיבה גבוהה וחפצה להצטרף להסדר בתיאום עם ישיבת מרכז הרב.

מסגרת "הסדר מרכז" מיועדת לבחורי ישיבות בשיעור ד' או מגיל 22 ואילך שדחו עד עתה את שירותם הצבאי בתור תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. ההסדר הוא כזה שבחור הישיבה מתגייס לצה"ל, ולאחר שירות מקוצר בצבא נדחה המשך השירות על מנת שיוכל לחזור ללמוד בישיבה. בעבר הונהגו הסדרים שונים לגבי השחרור הסופי של החיילים מן התוכנית, שהיו תלויים במצבם המשפחתי, אך בשנת 2010 הוחלט שחייל ששירת במסגרת "הסדר מרכז" ישוחרר מחובותיו כלפי הצבא כאשר יגיע לגיל 26. משך השירות הוא בין 6–15 חודשים, תלוי ביחידה שאליה בוחר החייל להתגייס.

שילובעריכה

שילוב הוא מסלול גיוס מיוחד הכולל שירות צבאי מלא של שלוש שנים בצה"ל, ושנתיים לימוד בישיבה, עם אפשרות ללימודי המשך. התלמידים מתחילים בשנת הלימודים הראשונה מיד לאחר סיום בית הספר התיכון ובסופה מתגייסים לשנה וחצי. לאחר השנה וחצי חוזרים התלמידים לעוד שנה בישיבה, ולאחריה משלימים עוד שנה וחצי בצבא. בניגוד לשירות במסגרת של ישיבות ההסדר התלמידים אינם משרתים במחלקות נפרדות, ויכולים להתגייס לכל יחידה בצה"ל.

ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים, שנסגרה בתחילת ה'תשס"ט, הייתה הישיבה הראשונה שפעלה במסלול זה. שתי ישיבות פועלות במסלול זה: ישיבת מעלה גלבוע, השייכת אף היא לתנועת הקיבוץ הדתי, והישיבה החילונית שמופעלת על ידי ארגון בינה.

קורס רבנים צבאייםעריכה

קורס רבנים צבאיים מכשיר רבנים ליחידות צה"ל. הקורס מיועד לחיילי מילואים המעוניינים לכהן כרבנים צבאיים. מטרתו העיקרית של הקורס היא להכשיר רבנים צבאיים במילואים עבור יחידות המילואים של צה"ל, אך מעטים מבוגרי הקורס עוברים לתפקידי קבע. על המועמדים להיות לאחר שירות חובה מלא (כלומר, סיום המסלול - הסדר, שלוש שנים, וכדומה), מעל גיל 25, ובעלי השכלה תורנית של חמש שנות לימודים ישיבתיים גבוהים לאחר גיל 18, וכן להביא מכתב המלצה מראש הישיבה שבה למד המועמד.

מסגרות שירות מיוחדות לחרדים ולדתייםעריכה

  • גדוד טוביה, שנודע גם בשם גדוד בני הישיבות, היה גדוד שפעל בירושלים במלחמת העצמאות, בחודשים מאי-נובמבר 1948. הגדוד היה פרי הסכמה של המרכז למפקד העם מצד אחד ואיגוד הישיבות בארץ ישראל מצד שני. מטרת הגדוד הייתה שילובם של בני הישיבות שהתגוררו בירושלים במערך ההגנה על העיר. חיילי הגדוד עסקו בביצורים בקו החזית, אך לא נלחמו. בגדוד שירתו בני כל הישיבות בירושלים, ומכל קצות הקשת ישיבתית - ליטאים לצד חסידים ובני ישיבה מישיבת מרכז הרב.
  • הנח"ל החרדי, בשנות השישים פעל גדוד של הנח"ל החרדי, שהיה תחת חסותה של תנועת צעירי אגודת ישראל[42].
  • גדוד נצח יהודה (גדוד 97, נקרא בעבר הנח"ל החרדי, משום שהיה שייך לפיקוד הנח"ל) הוקם ב-1999 על ידי צה"ל בשיתוף עם רבנים ומשרד הביטחון, על מנת לאפשר לחרדים לשלב שירות צבאי קרבי עם המשך השמירה על אורח חייהם. חיילי הגדוד משרתים שירות קרבי רגיל במשך שנתיים ובשנה השלישית הם עוברים הכשרה מקצועית ולימודים להשלמת בגרויות כהכנה לחיים האזרחיים.
  • שח"ר (ראשי תיבות של "שילוב חרדים") הוא מיזם לשילוב חיילים חרדים בתפקידים עורפיים בצבא. מיועד לדחויי שירות מבוגרים ובעלי משפחות. במסגרת מסלול זה החיילים החרדים מקבלים הכשרה לתפקידים במערך הטכנולוגי של צה"ל. הקבוצה הראשונה התגייסה בנובמבר 2007 למערך הטכני של חיל האוויר, ובעקבות הצלחת הפרויקט פתחו עוד חילות (חיל המודיעין, חיל הים, אכ"א, אט"ל) מחזורי גיוס במודל שח"ר, כשהם נעזרים בניסיון של חיל האוויר. הצבא מציין בפני המועמדים כי בכל הבסיסים פועלים רב צבאי, בית כנסת ושיעור תורה יומי, אוכל כשר למהדרין, ושירות לצד גברים בלבד במעגל הראשון של העבודה. כמו כן הוא מדגיש את ההכשרה המקיפה הניתנת למתגייסים, המאפשרת פרנסה בתחום לאחר תום השירות.
  • מחלקות הומוגניות לבני ישיבות: באחדות מחטיבות צה"ל התקיימו מחלקות שכל חייליהן הן בני ישיבות הסדר, כך שנשמר בהן צביון דתי. ראש אכ"א, האלוף אלעזר שטרן, ביטל את רוב המחלקות ההומוגניות של בני הישיבות שהיו נהוגות עד כניסתו לתפקיד, והפך אותן למחלקות משולבות של בני ישיבות וחילונים. כך ביטל את מחלקות בני הישיבות בחטיבות הצנחנים וגולני[43], אך ביטל את ההחלטה בתחילת 2008.

שירותם של בני ישיבות נשואים ובעלי משפחות כרוך בעלות גבוהה עבור צה"ל, משום שהם זכאים לתשלומי משפחה של אלפי שקלים בחודש. ב-2011 נקבע מנגנון בהסכם בין משרד האוצר לצה"ל, לפיו יועברו לצה"ל תקציבים מיוחדים עבור כל חייל המשרת במסלולי שח"ר או שלב ב'. בנוסף, נקבע תמריץ תקציבי לצה"ל, שאם יצליח לגייס חיילים למסלולים המיועדים לחרדים מעבר למכסות מסוימות, יקבל תוספת תקציבית נוספת[44].

יחס הציבור החרדי לגיוס חרדיםעריכה

 
ההפגנה בפברואר 2014

כינוס מועצות גדולי וחכמי התורהעריכה

  ערך מורחב – הפגנת היהדות החרדית נגד גיוס בני ישיבות (2014)

בחודש פברואר 2014 לאור התקדמות חקיקת חוק גיוס חדש הכולל אפשרות של סנקציות פליליות כנגד חלק מבני ישיבות שלא יתגייסו, התכנסו בבני ברק חברי מועצות גדולי וחכמי התורה של אגודת ישראל, דגל התורה וש"ס לכינוס משותף נדיר. חברי המועצות דרשו לעצור את החוק המתגבש וקראו לבני הישיבות לא להיכנע ״לפיתויים ולאיומים״ ולא להתגייס לצה"ל. כמו כן קראו להשתתף בעצרת תפילה המונית. עצרת זו התקיימה בכניסה לירושלים בראש חודש אדר ב', והשתתפו בה מאות אלפי חרדים שמחו על החוק החדש.

פעילות נגד גיוס חרדיםעריכה

קנאים מאנשי העדה החרדית וכן אנשי הפלג הירושלמי הקימו ארגונים למניעת גיוס חרדים. בין הבולטים שבהם מרכז ההצלה. הארגונים מספקים סיוע משפטי למי שאיבדו מעמד בן ישיבה בגין אי התייצבות וכדומה. קבוצות אלו יוזמות עצרות מחאה והפגנות נגד מה שהם מכנים "גזירת הגיוס".

בשנת 2013, בעקבות היוזמה לחקיקת חוק לגיוס בני הישיבות, הועלה קמפיין שנועד לבזות חרדים שהתגייסו לצה"ל ולערער את הלגיטימציה שלהם בציבור, כדי ליצור לחץ חברתי שימנע מחרדים מתלבטים להתגייס לצה"ל. במסגרת זו הוצמד לחיילים אלה כינוי הגנאי "חרדקים", המתפרש הן כראשי תיבות של חרדים קלי דעת והן כהלחם של "חרקים" ו"חיידקים", מילים הנושאות קונוטציות שליליות. הקמפיין מפורסם באמצעות פשקווילים (מודעות רחוב) ועלונים. לדברי יוזמי הקמפיין, "אנחנו לא מפזרים פשקווילים אלא מחלקים לציבור ניירות בעלי ערך המסייעים לשמור על היהדות בטהרתה. החרדקים מסכנים את עתידם של אלפי ילדי ישראל הטהורים. אם לא נעצור את התופעה בזמן מי יודע להיכן נגיע"[45].

בעקבות הקמפיין פנה צה"ל למשטרה לפעול כנגדו, בטענה להסתה[46]. הקמפיין גרר גל של גינויים.[דרושה הבהרה] בתגובה לקמפיין יזמו צעירים חרדים עמוד תמיכה ברשת החברתית המקוונת פייסבוק תחת הכותרת "חרדקים מצייצים"[47].

אלימות נגד לובשי מדיםעריכה

ב-9 ביולי 2013 הותקף חייל בשכונת מאה שערים הירושלמית.[48] בימים שלאחר מכן, הותקף חייל נוסף פיזית ומילולית[49]. האירועים גררו גינויים מרוב הסיעות בממשלה[50].

ראש חטיבת תכנון ומיצוי כוח אדם בצה"ל, תת-אלוף גדי אגמון, טען כי "מדובר בהוקעה של ממש שכוללת גם תקיפות פיזיות, חיתוך צמיגים, ריסוס של כתובות גרפיטי על קירות, יריקות ועוד"[51].

יו"ר מפלגת ש"ס, אריה דרעי, גינה את הפגיעה בחיילים חרדים ואמר: "דרכם לא דרכנו"[52]. חבר הכנסת ישראל אייכלר מיהדות התורה אמר כי "פעולות אלו משחקות לידי אויבינו", גם בכירים בהעדה החרדית גינו את התקיפות. הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז', אמר "מי שעשה את המעשה הזה גרם נזק גדול לעולם התורה. הם לא רק פרחחים כי אם גם שוטים"[53]. גם ראשי ישיבות 'מטה אהרון' ו'דושינסקי' גינו את המעשים[54].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חרדים בצה"ל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 הוועדה לגבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות - דו"ח
  2. ^ חיים לוינסון ויאיר אטינגר, 22% מהחרדים שקיבלו פטור מגיוס עובדים בניגוד לחוק, באתר הארץ
  3. ^ באפריל 2007 אימצה מדינת ישראל את האג'נדה החברתית כלכלית לשנים 2008–2010, שאחד מהנושאים בה עסק בפעילות בקרב המגזר החרדי. צוות משנה של הפורום ליישום האג'נדה עסק גם במגזר החרדי
  4. ^ מלחמת העצמאות בעיניים חרדיות חקר החברה החרדית, 5 (אפריל 2018), מכון ירושלים למחקרי מדיניות, עמ' 101
  5. ^ ישראל כהן, ‏נחשף: ההסכם של ועד הישיבות והעדה החרדית עם הצבא, באתר כיכר השבת, 26 ביולי 2017
  6. ^ אבישי בן חיים, זה התחיל אצל בן-גוריון - אירועים מרכזיים בתולדות ההסדר, באתר ynet, 23 ביולי 2002
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, הכנסת מרכז המחקר והמידע, 25 יוני 2012
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 8.6 אתגרי "צבא העם": גיוס החרדים לצה"ל בראי הזמן, 16 באפריל 2018, מאת: ד"ר אסף מלחי
  9. ^ יוסף גליק, 48 שנים לפטירת הרב מפוניבז': נחשף מכתבו הנרגש לשמירת מעמד בני הישיבות, באתר בחדרי חרדים, 11 בספטמבר 2017(הקישור אינו פעיל)
  10. ^ יוסף צוריאל, ביהמ"ש העליון דחה עתירה על אי־גיוס תלמידי ישיבות, מעריב, 27 בפברואר 1970.
  11. ^ בג"ץ 910/86 רסלר נ' שר הביטחון, פ"ד מב(2) 441
  12. ^ 1986– בג"ץ רסלר, סגן עינב יחיא, מחלקת הייעוץ והחקיקה צה"ל
  13. ^ המסקנות המלאות של ועדת הכהן בכבר היה לעולמים
  14. ^ בג"ץ 3267/97 אמנון רובינשטיין נ' שר הביטחון, ניתן ב-9 בדצמבר 1998
  15. ^ חשיפת מסמכי ועדת טל באתר בחדרי חרדים
  16. ^ המכתב המלא בכבר היה לעולמים
  17. ^ אפרת פורשר, "מנגנוני חוק טל לא מתפקדים", nrg מעריב, 10.7.2005
  18. ^ מזל מועלםתוך עשור, רבע מהמועמדים לגיוס ילמדו בישיבה, באתר הארץ, 30.7.2009
  19. ^ יתד נאמן 23 בפברואר 2012
  20. ^ חזקי שטרן, ‏הוראה לבני הישיבות: זומנתם ללשכת הגיוס? אל תחתמו על שום מסמך, באתר כיכר השבת, 5 באוגוסט 2012
  21. ^ ועדת פרי אישרה: סנקציות פליליות על חרדים משתמטים
  22. ^ הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 והוראת שעה) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ג-2013, ה"ח הממשלה 787 מיום 10 ביולי 2013(הקישור אינו פעיל, 19.3.2019)
  23. ^ הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013, ה"ח הממשלה 787 מיום 10 ביולי 2013(הקישור אינו פעיל, 19.3.2019)
  24. ^ עמית סגל, ‏ועדת שקד אישרה סנקציות פליליות לחרדים שלא יתגייסו, באתר ‏mako‏‏, ‏19 בפברואר 2014‏
  25. ^ ראו ערך מורחב הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות (2014)
  26. ^ חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע”ד-2014, באתר הכנסת
  27. ^ הכנסת אישרה את חוק הגיוס ברוב של 67 בעד, מול מתנגד אחד, נענע10, 12 במרץ 2014.
  28. ^ מליאת הכנסת אישרה סופית חוק הגיוס, אתר הכנסת, 12 במרץ 2014.
  29. ^ ישראל כהן, ‏הגר"ש אוירבך תוקף: ועד הישיבות כבר שייכים לצבא, באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2014
  30. ^ התכנסו בתמיר נגד גזרת הגיוסבאתר בחדרי חרדים
  31. ^ זאב קם, הישג לחרדים: הכנסת אישרה את תיקון לחוק הגיוס, באתר nrg
  32. ^ הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו–2015, ה"ח הממשלה 973 מ-16 בנובמבר 2015
    חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו–2015, ס"ח 2512 מ-30 בנובמבר 2015
  33. ^ יעל פרידסון, תלם יהב וקובי נחשוני, דרמה בבג"ץ: בוטל החוק שהעבירו החרדים לפטור מגיוס, באתר ynet, 12 בספטמבר 2017
    בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב-12 בספטמבר 2017
  34. ^ הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
  35. ^ בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב-2 בדצמבר 2018
  36. ^ יקי אדמקר וטל שלו‏, הולכים לבחירות באפריל: ראשי הקואליציה החליטו לפזר את הכנסת, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בדצמבר 2018
  37. ^ בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב-20 בינואר 2019
  38. ^ שחר חי, יובל קרני וקובי נחשוני, הכנסת פוזרה סופית: בחירות ב-17 בספטמבר, באתר ynet, 30 במאי 2019
  39. ^ דחיית גיוס(הקישור אינו פעיל), אתר "הסדר"(הקישור אינו פעיל, 19.3.2019)
  40. ^ הנתונים נמסרו בהתכתבות עם מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר איתן עוזרי, הנתון לגבי מספר התלמידים הכולל (8,500) הוא הערכה בלבד.
  41. ^ חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002(הקישור אינו פעיל), עמוד 3, אתר הכנסת
  42. ^ כבר היה לעולמים, כולל רשימת חיילי גדוד הנחל החרדי שנהרגו במערכות ישראל.
  43. ^ אמיר בוחבוט, גולני וצנחנים? לא לבני הישיבות, באתר nrg‏, 3 בינואר 2008
  44. ^ מוטי בסוק‏, כמה מקבל צה"ל על כל חרדי שמתגייס?, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בפברואר 2011
  45. ^ ישראל כהן, ‏יוזמי קמפיין ה'חרדקים' משיבים לטענות: החרדקים מסכנים את עתיד ילדי ישראל, באתר כיכר השבת, 4 ביוני 2013
  46. ^ צה"ל למשטרה: "פעלו נגד קמפיין החרד"קים", בחדרי חרדים; צה"ל בהיסטריה: "לאתר את יוצרי קמפיין החרד"קים!", בחדרי חרדים.
  47. ^ יוסף פאר, ‏התגובה להסתה נגד החרדים העובדים? 'חרדקים מצייצים', באתר כיכר השבת, 19 במאי 2013
  48. ^ יאיר אטינגרחרדים תקפו חייל במאה שערים; כוח משטרה שנכנס לחלצו נרגם באבנים, באתר הארץ, 10 ביולי 2013
    מתן חצרוני, ‏החייל שהותקף על ידי חרדים: "קיללו וזרקו עליי שקיות זבל", באתר ‏mako‏‏, ‏10 ביולי 2013‏
  49. ^ עמרי מניב, בפעם השנייה בתוך יומיים: חייל חרדי הותקף בי-ם, אתר נענע, 11 ביולי 2013
    (הקישור אינו פעיל, 11.9.2019)
  50. ^ שי דורון ועומרי מניב, חייל חרדי נרגם באבנים במאה שערים; המתפרעים: "נתקוף כל חייל שיגיע לשכונה", אתר נענע, 9 ביולי 2013(הקישור אינו פעיל, 11.9.2019)
  51. ^ שי דורון, קצין בצה"ל: "הכרזות נגד חרדים משרתים - כמו הדר שטירמר", אתר נענע, 1 ביולי 2013(הקישור אינו פעיל, 11.9.2019)
  52. ^ שרי רוט, שמנהיגי החרדים יקחו המושכות לפני שיקרה אסון", בחדרי חדרים, 9 ביולי 2013
  53. ^ אלי כהן, הגרי"ג אדלשטיין: על 'העדה' לגנות את תקיפת החייל החרדי, בחדרי חרדים, 11 ביולי 2013
  54. ^ יואל קוריץ, לראשונה • בכירים ב'עדה': "מגנים תקיפת החייל החרדי", חדרי חרדים, 14 ביולי 2013