דת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת הדף בתוכן "* קטגוריה:מסורות קטגוריה:חברה קטגוריה:רוחניות ואמונה קטגוריה:אנתרופו..." תגיות: החלפה עריכה חזותית |
Politheory1983 (שיחה | תרומות) ביטול גרסה 26272017 של 77.138.107.31 (שיחה) |
||
שורה 1:
[[קובץ:Religious_syms.svg|ממוזער|שמאל|250px|[[סמל]]י דתות שונות. {{ש}}שורה ראשונה, מימין לשמאל: [[אום (הינדו)|אום]] ([[הינדואיזם]]), [[מגן דוד]] ([[יהדות]]) [[צלב]] ([[נצרות]]). {{ש}}שורה שנייה, מימין לשמאל: [[טוריאי]] ([[שינטו]]), [[דהרמהצ'קרה]] ([[בודהיזם]]), [[כוכב וסהר]] ([[אסלאם]]). {{ש}}שורה שלישית, מימין לשמאל: סמל ה[[אהימסה]] ([[ג'ייניזם]]), [[סמלים בהאיים#הכוכב בעל תשעת הקודקודים|כוכב בעל תשעה קודקודים]] ([[הדת הבהאית]]), [[קהנדה]] ([[סיקהיזם]]).]]
'''דת''' היא התארגנות [[חברתי]]ת או [[תרבות]]ית הכוללת מערכת של [[אמונה|אמונות]] או [[אידאולוגיה|השקפות עולם]] המקשרות את ה[[אנושות]] ל[[רוחניות]] או לעקרונות [[מוסר]]יים מחייבים. דתות רבות כוללות [[סמל]]ים, [[פולחן|פולחנים]] ו"היסטוריה קדושה" שמיועדות להסביר את הדרך בה נוצרו ה[[חיים]] ו[[היקום]] ואת [[משמעות]]ם. דתות רבות גורסות עקרונות [[מוסר]]יים הנובעים מציווי עליון, חוקים דתיים או אורח חיים שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ול[[אדם|טבע האדם]].
דת היא אחד האוניברסלים האנושיים: לכל התרבויות שנחקרו, ללא יוצאת מן הכלל, הייתה אמונה דתית (לעיתים יותר מאחת). רוב בני האדם מאמינים בדת זו או אחרת.
בדתות רבות קיימים מושגים של [[תורת הגמול]], הכוללים את מושגי תיקון ה[[נשמה]], [[השארות הנפש]] לאחר המוות, הגעה לאחר המוות הגופני לאותו עולם שבו נמצאים ה[[אל]] או האלים, [[מלאך|מלאכים]] או נשמות אחרות של בני מעלה שזכו לכך, [[גאולה]], [[משיח]] כלשהו ותחיה פיזית של הגוף.
על פי [[פרופסור]] [[בנימין בית-הלחמי]], בעולם קיימות כעשרת אלפים דתות שונות (שרובן התפתחו במאתיים השנים האחרונות), ולהן קרוב לשישה מיליארד מאמינים. כאשר בראש צועדות ה[[נצרות]] עם כ-2.4 מיליארד מאמינים, ה[[אסלאם]] עם כ-1.7 מיליארד מאמינים{{הערה|שם=ftest|[http://www.gordonconwell.edu/resources/documents/1IBMR2015.pdf Christianity 2015]}}, וה[[הינדואיזם]] עם קצת יותר ממיליארד מאמינים{{הערה|1=[http://www.pewforum.org/2012/12/18/global-religious-landscape-exec/ The Global Religious Landscape], באתר Pew Research Center}}. אף שכל דת דוגלת בעקרונות אמונה ודרך חיים שונים, והן צרות ויריבות אחת לשנייה, המשותף לכולן רב על המפריד.
[[פילוסופיה של הדת]] הוא התחום ה[[פילוסופיה|פילוסופי]] העוסק בשיקולים לקיום דתות. ה[[תאולוגיה]] עוסקת בהסבר האמונה ב[[אל]], וה[[פסיכולוגיה]] עוסקת בחקר המניעים ליצירת הדתות, כניסת המאמינים לשורותיהן, והתפקיד שממלאת הדת ב[[בריאות הנפש]] וב[[הפרעה נפשית|הפרעות נפש]].
== אטימולוגיה ==
המילה העברית "דת" אינה [[שפות שמיות|שמית]], ומקורה מ[[פרסית]], שהיא [[שפות הודו-אירופיות|שפה הודו-אירופית]]; מובנה בשפת המקור - הוא 'חוק'{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=מילים שחדרו לעברית: מפרסית|כתובת=https://www.safa-ivrit.org/imported/persian.php|מידע נוסף=אתר השפה העברית}}}} (מובן שהתפתח מהמשמעות הראשונית של המילה הפרסית וההודו-אירופית: "data", כלומר 'נתון' (מהשורש הפרסי העתיק "dadan" - לתת), שכן החוק נתפס בתור נתון שעליו אין לערער; בבחינת [[קידוש החודש#מקור המצווה|כזה ראה וקדש]]. במשמעות זו מופיעה המילה ב[[תנ"ך]] בספרים המאוחרים, כדוגמת הפסוקים ב[[מגילת אסתר]]: "ואת '''דתי''' המלך אינם עושים"{{הערה|{{תנ"ך|אסתר|ג|ח}}.}}, ו"הֱיוֹת לָהּ '''כְּדַת''' הַנָּשִׁים"{{הערה|{{תנ"ך|אסתר|ב|יב}}.}}. מילה "דת" בתנ"ך מופיעה רק ב[[מגילת אסתר]], [[ספר דניאל]] ו[[ספר עזרא]], כאשר רוב המופעים הם במגילת אסתר{{הערה|המילה "אשדת" ב{{תנ"ך|דברים|לג|ב}} נקראת על פי ה[[מסורה]] כשני מילים נפרדות - אש דת}}. ב[[ספרות חז"ל]], וכן ב[[ימי הביניים]], נשתמרה המשמעות של המילה דת, אם כי ניתן דגש לחוק דתי (בספרות חז"ל: [[עוברת על דת משה ויהודית|דת משה ודת יהודית]], דת של תורה; בספרות הרבנית: דת ישראל, דת אלוהינו, דת ישמעאל, עובר על דת, המרת דת וכו') בשפה המודרנית, עם הצורך לתרגם לעברית את המילה הלועזית "Religion", קיבלה המילה "דת" את המשמעות כפי שהיא היום.
==היסטוריה וגאוגרפיה של דתות==
{{ערך מורחב|היסטוריה של הדתות}}
{| class="wikitable sortable" style="width:800px;"
|+
! style="width:250px;"| חמש הדתות הגדולות ביותר
! style="width:170px;"| 2010 (מיליארדים){{הערה|שם=EB2012|{{cite web |url=http://www.pewforum.org/2012/12/18/global-religious-landscape-exec/ |title=The Global Religious Landscape |accessdate=18 December 2012}}}}
! style="width:160px;"| 2010 (%)
! style="width:180px;"| 2000 (מיליארדים){{הערה|שם=EB2000|{{cite web |last=Turner |first=Darrell J. |url=http://www.britannica.com/EBchecked/topic/715463/Religion-Year-In-Review-2000 |title=Religion: Year In Review 2000 |work=Encyclopedia Britannica |accessdate=16 June 2012}}}}{{הערה|but cf: http://www.worldometers.info/world-population/#religions}}
! style="width:160px;"| 2000 (%)
! style="width:200px;"| דמוגרפיה
|- style="text-align:center;"
| [[נצרות]]
| 2.2
| 32%
| 2.0
| 33%
| [[נצרות לפי מדינות]]
|- style="text-align:center;"
| [[אסלאם]]
| 1.6
| 23%
| 1.2
| 19.6%
| [[List of countries by Muslim population|אסלאם לפי מדינות]]
|- style="text-align:center;"
| [[הינדואיזם]]
| 1.0
| 15%
| 0.811
| 13.4%
| [[הינדואיזם לפי מדינות]]
|- style="text-align:center;"
| [[בודהיזם]]
| 0.5
| 7%
| 0.360
| 5.9%
| [[בודהיזם לפי מדינות]]
|- style="text-align:center;"
| [[דתות עממיות]]
| 0.4
| 6%
| 0.385
| 6.4%
|
|- style="text-align:center;"
| סך הכול
| 5.8
| 84%
| 4.8
| 78.3%
|
|}
== עקרונותיהן של הדתות ==
[[קובץ:Prevailing world religions map.png|ממוזער|300px|פיזור הדתות בעולם. בקווים גסים ניתן לראות שה[[נצרות]] שולטת באירופה, אמריקה, צפון אסיה, [[אפריקה הדרומית]] ו[[אוסטרליה]]. ה[[אסלאם]] בין מרכז למערב אסיה וב[[צפון אפריקה]]. ה[[הינדואיזם]] במרכז אסיה ה[[בודהיזם]] בין מרכז ל[[מזרח אסיה]] ובסין ה[[דת סינית עממית|דת הסינית העממית]].]]
בדרך כלל לכל דת יש [[נביא]] ראשון מייסד, שאליו נגלה העולם הרוחני הנסתר, שחיבר או קיבל, ספר מקודש שהולכים לאורו, ו[[כהן|כהנים]] גדולים או חכמים שמעבירים את הדת מדור לדור, והם מקור הסמכות הרוחנית. לכל דת יש את מעשי הפולחן והמצוות שלה, שאמורים לדאוג לתיקון ה[[נשמה]] של המאמין והגעתו לעולם הנסתר.
מעשי הפולחן נפוצים הם לימוד, [[תפילה]], [[הטפה]], סימולציה, טקסים, קשר פיזי עם חפצים הנחשבים קדושים, וריחוק מדברים הנחשבים [[טומאה|טמאים]] או קדושים מאוד. דתות רבות קוראות להתעלות מעל צורכי הקיום והגוף ורואות ב[[נזיר]] או בפרוש את הדגם של אדם האידיאלי, אך יש דתות הרואות בנזירות ופרישות יתרה דבר שלילי.
בחלק מהדתות מדובר בשכר ועונש רוחני, ובחלק אחר מדובר אף בשכר גשמי כמו הצלחה פיזית בעולם הזה. כך, לדעת רוב ההוגים ב[[יהדות]] וכך מפורש בתורה (לדוגמה בפרשת "והיה אם שמוע"). אבל גם ניתן מצב בו צדיק יסבול בעולם הזה (לדוגמה בתהילים צ"ב). אמונה זו (שכר ועונש בעולם הזה) קיימת גם ב[[נצרות פרוטסטנטית|נצרות הפרוטסטנטית]] שמאמינה בעקבות הגותו של קלוין, שניתן לראות באדם מצליח, אדם שאלוהים רוצה בו. וכן ב[[אסלאם]] הסובר שאדם עני אשם במצבו, והגיע לדלות מתוך חטאיו.
לרוב, הגברים תופסים את המעמד המרכזי ברוב הדתות. בחלק מהדתות יש הגבלה על לימוד יסודות הדת לזרים ועל גישה של זרים לאתרים מסוימים. ביהדות הקדומה הייתה הגבלה על כניסת זרים לבית המקדש שבירושלים, ב[[אסלאם]] ישנה הגבלה על כניסת זרים לערים המקודשות [[מכה]] ו[[אל-מדינה]]. בחלק מהדתות סודות הדת נמסרים רק למתי מעט, לחכמים מיוחדים שהקדישו את עצמם לאותה דת. דתות שבולטות בעניין הזה הן הדת הדרוזית, שבה רק לאנשי דת קיימת גישה לאמונות הפנימיות שלה, וה[[יהדות]] אשר בה סודות [[קבלה|הקבלה]] נלמדים רק ליחידי סגולה העומדים בקריטריונים הנדרשים.
== הפסיכולוגיה מאחורי דתות ==
על פי הפסיכולוג פרופ' [[בנימין בית-הלחמי|בנימין בית הלחמי]], הדת היא תופעה אנושית חוצה גבולות, שיש לה שורשים פסיכולוגיים של בני אדם, שחווים את אותם הפחדים והתקוות. כך לדעתו שורשי הדתות נעוצות ב'''למידה חברתית''', שאותה מנחילים ומטביעים ההורים בצאצאיהם מבלי יכולת בחירה משמעותית, דבר דומה נעשה בהנחלת דעות פוליטיות וערכים כלליים.
ב'''פיצוי הנפשי''' שמקבלות קבוצות שנמצאות בשפל, בתופעת ה'''חסך''', התסכול והכאב שנמצאים בשפע בעולם, אף הם מובילים לדת שמפצה אותם, שאפשר להגיע איתה למעמדים אקסטטיים וחגים המשכיחים את העליבות והתסכול, כמו גם הסבר ה'''השלכה''', שאמונות דתיות משקפות למעשה את המבנה החברתי ואת עולמם של בני האדם, ונבנות בצלם החברה המסוימת. כך למשל ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] ניתן לראות איך האלים משקפים את ה[[רגש]]ות האנושיים הבסיסיים ביותר כמו חמדה, קנאה ותחרות.
מניעים נוספים לדת, הם '''ההסתגלות האישית''' ותחושת הסיפוק בחיים שיש בהם ממד רוחני, דבר שמעלה לפי מספר מחקרים את הבריאות הגופנית ואת [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]]. '''ההסתגלות החברתית''', שגורמת ללכידות חברתית ותמיכה של הקבוצה הדתית בחבריה, ביצירת קבוצת התייחסות שמגוננת ועוטפת את היחיד הבודד והנבדל. '''קבלת פשר לחיים''', באשר האדם הוא יצור שמעדיף תשובות לא טובות על פני סימני שאלה וחיים של ספק. '''הצבת חיץ בפני החרדה הקיומית''' וחרדת המוות בפרט, ו'''שרידות [[אבולוציה|אבולוציונית]]''', של הטיפוס ה[[אופטימיות|אופטימי]] המאמין, על פני הטיפוס ה[[פסימיות|פסימי]] הלא מאמין "שנכחד".
סיבות שונות בתכלית להתפתחות הדתות מציעה ה[[אנתרופולוגיה]]. [[מרווין האריס]] טוען שדתות משרתות בראש ובראשונה את צורכי התרבות, ורק לאחר מכן את צורכי הפרט. כראיה לסברה אפשר לראות כיצד דתות שמטיפות ל[[אי-אלימות]] התפתחו בד בבד עם הקמת מסגרות התרבות הגדולות. במזרח הרחוק, היכן ששיתוף פעולה מלא היה חיוני עד כדי מחיקת צורכי הפרט, עלו דתות המטיפות להרמוניה. גישה זו, שמכונה בסין "שלושת הדרכים", אפשרה לפי האריס לקיים חברה בה התלות בעבודה משותפת אינטנסיבית הייתה תנאי ראשון לחקלאות גידול ה[[אורז]]. במזרח הקרוב התפתחו לעומת זאת דתות שגינו אלימות בין מאמיני הדת, אך עודדו אלימות כלפי הכופרים בה. כראיה אחרונה ניתן לראות כיצד ה[[נצרות]] ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטית]] קידמה את ערכי היוזמה האישית והחריצות ב[[רנסאנס]], בעת שהתרבות האירופית הגדירה מחדש את מקומה.
אסכולת [[פסיכולוגיה חיובית|הפסיכולוגיה החיובית]], מבית מדרשו של [[מרטין סליגמן|מארטין סליגמן]], טוענת שאמונה דתית היא אחד מהגורמים העיקריים שתורמים ליציבותו ואושרו של הפרט. על פי גישה זו קל להסביר את האוניברסליות של הדת. עם זאת, ההסבר מדוע לדתות ישנה השפעה כה חיובית שנוי במחלוקת.
== דת מדינה ==
[[קובץ:Map of state religions.svg|שמאל|ממוזער|300px|מדינות עם [[כנסייה ממוסדת]]:
{{מקרא|#EBCF16|[[בודהיזם]]}}
{{מקרא|#158706|[[אסלאם]]}}
{{מקרא|#2FEB16|[[אסלאם שיעי]]}}
{{מקרא|#0F5D05|[[אסלאם סוני]]}}
{{מקרא|#0774F1|[[הכנסייה האורתודוקסית]]}}
{{מקרא|#062A87|[[נצרות פרוטסטנטית]] [[הכנסייה האנגליקנית]]}}
{{מקרא|#04E3F1|[[נצרות קתולית]]}}]]
דת מדינה היא דת שלטת, המקבלת מעמד בכורה מטעם שלטונות ה[[מדינה]]. הפיכת דת אחת לדת מדינה הופכת את שאר הדתות לדתות נסבלות או לדתות אסורות.
הנצרות עברה ב[[הקיסרות הרומית|קיסרות הרומית]] בטווח של כ-100 שנה ממעמד של דת אסורה, דרך מעמד של דת מותרת למעמד של דת המדינה.
במחשבה המודרנית מקובל רעיון [[הפרדת הדת מהמדינה]], כלומר שראוי למוסדות המדינה או ה[[ממשלה]] הלאומית להיות נפרדים מן המוסדות הדתיים. רעיון זה לרוב מורכב משני חלקים עיקריים, חילוניות המשטר ו[[חופש מדת]] ברמת המדינה, ומתן [[חופש דת]] לפרט ולקהילה מצד המשטר.
להבדיל מדת מדינה, כמעט בכל מדינה יש דת אחת שלטת אליה משתייכים רוב אזרחי המדינה. בחלק מהמדינות יש [[כנסייה ממוסדת]], כלומר דת (או זרם דתי) שמאושרת ונתמכת על ידי השלטון של מדינה מסוימת.
== מושגים הקשורים לדתות ==
[[מונותאיזם]] - אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם - אמונה באלים רבים. הרעיון המונותאיסטי מורה גם על כך שהאל מופשט ורוחני.
[[פוליתאיזם]] - אמונה בריבוי אלים שאחראים על קטעים שונים בהוויה. אף שבמערב הפוליתאיזם אינו שכיח, בתרבויות מסוימות, כמו אצל ה[[הינדואיזם|הינדים]], הוא מקובל עד היום.
[[כת]] - מונח המתאר קבוצת אנשים, שאמונתם הדתית או מעשיהם אינם עולים בקנה אחד עם המקובל בזרם המרכזי ({{פירושון|ה[[אורתודוקסיה|אורתודוקסי]]}}) של אחת הדתות המרכזיות. תיוג קבוצה דתית כ"כת" מוביל לעיתים לאיסור על קיומה, לפגיעה בחבריה או להוקעת מנהיגי הכת או מאמיניה.
במשמעותו המודרנית מיוחד השם "כת", בדרך כלל, לקבוצה דתית סגורה, המבססת את אמונותיה ואת אורחות חייה על תורה רעיונית מסוימת, כשההבדל העיקרי בינה לבין קבוצות סגורות בדתות הממוסדות הוא בגודל הקבוצה הסגורה, בכך שאמונותיה מבוססות בדרך כלל על תורה חדשה (אף כי כמעט כל הכתות טוענות לשורשים עתיקים), ובהערצה הגובלת בפולחן המתמקדת לעיתים קרובות באדם מסוים, בכתביו וברעיונותיו, ולעיתים גם בחפצים הקשורים בו.
==ראו גם==
{{פורטל|'''למושגים, תחומים ומאמרים בנושא הדת, ראו [[פורטל:דת|פורטל הדת]].'''}}
* [[אינדוקטרינציה]]
* [[מדע הדתות]]
* [[אמונה]]
* [[אל]]
* [[חוסר דת]]
* [[ביקורת על הדת]]
* [[כת]]
* [[על טבעי]]
==לקריאה נוספת==
* ר' פירס ביֶור, '''[[לקסיקון דביר - עולם הדתות]]''', תל אביב: הוצאת [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], 1990
* [[ויליאם ג'יימס]]''', החוויה הדתית לסוגיה''', (1902), תרגם לעברית: [[יעקב קופליביץ]], [[מוסד ביאליק]], תש"ט.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=דת|ויקיספר=הקדמה לסוציולוגיה/דת|שם ויקיספר=דת|ויקיציטוט=דת|ויקישיתוף=Category:Religion|שם ויקישיתוף=דת}}
* [http://www.religions.gov.il/ אתר הבית של המשרד לענייני דתות]
* ירון כהן צמח, יסודות מדע הדתות, [http://www.e-mago.co.il/Editor/philosophy-1477.htm חלק א'], [http://www.e-mago.co.il/Editor/myth-1508.htm חלק ב'], אתר [[אימגו]]
* {{דשי|655927|האם דת היא חלק מטבע האדם?}}
* {{דשי|657490|תפקידה החברתי של הדת}}
* "שורש הרוע?", [http://www.antonioedward.net/component/option,com_remository/Itemid,28/func,fileinfo/filecatid,50/parent,category חלק ראשון] ו-[http://www.antonioedward.net/component/option,com_remository/Itemid,28/func,fileinfo/filecatid,49/parent,category חלק שני] - [[סרט דוקומנטרי]] של [[ריצ'רד דוקינס]] בנושא הדת
* אלי הכהן, [http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=2054&CategoryID=579&Page=1 דת בעידן המידע]
* [[אבשלום אליצור]], [http://a-c-elitzur.co.il/site/siteArticle.asp?ar=123 מִבְּשָׂרִי אֵחֱזֶה אֱלוֹהַּ: התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית], נוסח ראשון של מאמר זה פורסם לראשונה ב'''שיחות''', כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה, י"ד, 122-134, ט"ו, עמ' 133-143.
* {{כלכליסט|איתי להט|ההפרעה האלוהית - על מחקרים בתחום מדעי המוח לגבי אמונה דתית|3480323|13 בינואר 2011}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:דת|*]]
[[קטגוריה:מסורות]]
שורה 4 ⟵ 147:
[[קטגוריה:רוחניות ואמונה]]
[[קטגוריה:אנתרופולוגיה]]
| |||