ויקיפדיה

בדואים בישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏יחס הבדואים לצה"ל: המרה לתבנית
מ ויקיזציה
שורה 1:
[[קובץ:Badawit naqib.jpg|שמאל|ממוזער|180px250px|נער בדואי בנגב]]
[[קובץ:Bedouin man serving tea.jpg|שמאל|ממוזער|180px250px|בדואי מוזג תה לאורחים במוזיאון לתרבות הבדואים שב[[מרכז ג'ו אלון]]]]
'''הבדואים בישראל''' (בערבית: '''بدو النقب''') הם אחת [[קבוצה אתנית|מהקבוצות האתניות]] ה[[ערבים|ערביות]] בחברה ה[[ישראל]]ית שמאמינות בדת ה[[אסלאם]].
 
ה[[בדואים]] מהווים כ-3.5% מאוכלוסיית ישראל.{{הערה|שם=הכנסת|[http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/bedouim.htm הבדואים במדינת ישראל], באתר [[הכנסת]]}}
[[קובץ:פסטיבל לילות רמדאן בעיר.jpg|ממוזער|שמאל|250px|פסטיבל לילות רמדאן בעיר [[רהט]]]]
==רקע היסטורי==
[[קובץ:Bedouinwomanb.jpg|שמאל|ממוזער|140px250px|אישה בדואית ב[[ירושלים]], ראשית המאה ה-20]]
ה[[בדואים]] הם שבטים [[שמיים (עמים)|שמיים]] אשר מקורם ב[[חצי האי ערב]], ממנה החלו להתפשט צפונה כדי למצוא שטחי [[רעיית צאן|מרעה]] ואזורי מחיה.
 
שורה 18:
 
=== אוכלוסייה ===
[[קובץ:בדואית בבית-שאן-JNF022333.jpeg|180px250px|ממוזער|בדואית בבית שאן]]
בארצות הגובלות במדבר הערבי הגדול ישנה חלוקה אופיינית במבנה החברתי של האוכלוסייה, וכך גם בארץ ישראל. תושבי הארץ הערבים מתחלקים ליישוב קבוע (כפריים ועירוניים, בערבית: "חדארה") ולנודדים (רבים: "בּדוּ", יחיד: "בּדוי"). בארץ ישראל אין נודדים-לחלוטין (בערבית: "רֻחַאל"), אלא נודדים-למחצה ("שִבְּהְ-רֻחַאל") בלבד. הנודדים-למחצה מתאפיינים בכך שאזור נדידתם הולך ונעשה מסוים ומוגדר, שבו הם קובעים לעצמם מקומות חנייה ראשיים שרק ביניהם הם נודדים, ועם הזמן הם עוברים לחיי חקלאות קבועה, אך עוברים ממקום למקום לפחות פעמיים בשנה. עם התגברות קביעותם במקום מושבם והתגברות קשריהם עם היישוב הקבוע שבסביבתם, הם מתחילים לבנות בתים, עד שהמחנה הבדואי הופך לכפר רגיל. באמצע [[שנות ה-40 של המאה ה-20]], היו בארץ ישראל בין 70 ל-90 אלף בדוים (בין 55 ל-65 אלף מתוכם בנגב), שהיוו כ-7-9% מכלל הערבים המוסלמים בארץ. כבר אז, רובם נמצאו בדרגות שונות של עזיבת חיי הנדידה ומעבר לחיי יישוב. מספרם הכולל של הבדואים, כולל הבדואים לשעבר, שכבר לא היו נוודים, הוערך אז בין 110 ל-140 אלף.{{הערה|[[יעקב שמעוני]], '''ערבי ארץ ישראל''',‫ תל אביב: [[עם עובד]], תש"ז, עמ' 133-132.}}
 
===הבדואים בנגב בעבר===
שורה 73:
 
==== בתי דין שבטיים ====
עד לתחילת המאה ה-20 פעלו בנגב בתי דין שבטיים שעסקו הן ב[[משפט פלילי]] והן ב[[משפט אזרחי|יישוב סכסוכים]] ללא הפרדה פורמלית בין התחומים. בבסיס ההשקפה המשפטית של בתי דין אלו עמדה האחריות הקולקטיבית של בית אב למעשי בניו והשופטים נבחרו בהסכמה בכח המוניטין שרכשו בקהילותיהם. השלטון העות'מאני ניסה להחיל את מערכת המשפט שלו גם על הבדואים בנגב עם הקמת בית משפט שרעי בעיר באר שבע בשנת 1906. הבריטים החזירו לבית הדין השבטי את סמכויותיו מתוך תפיסה קולוניאלית שרווחה באימפריה שראתה בילידים בלתי כשירים לקבל עליהם מערכת משפט מערבית ולכן נזקקים לבתי דין על פי מסורתם. לפתרון סכסוכים בין-שבטיים נרחבים כינס המושל הבריטי שופטים שבטיים מהנגב, סיני ועבר הירדן. פעילות בתי דין אלו חודשה לאחר קום המדינה בשנת 1955 והם פעלו עד לסיום הממשל הצבאי לצד בתי הדין הצבאיים עד שנת 1966 אז נפתחה בפני הבדואים בנגב האפשרות להתדיין בבתי משפט אזרחיים וב[[בית דין שרעי (ישראל)|בית הדין השרעי]] בבאר שבע שהוקם בשנת 1971. אף על פי שבתי הדין השבטיים בוטלו רשמית בדצמבר 1966 הם ממשיכים לפעול באופן לא רשמי לצד מערכת המשפט הכללית עד היום.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=קאסם אלצראיעה|שם=משפט שבטי: אינטגרציה או סגרגציה|כתב עת=לקסי-קיי|כרך=גליון 7|עמ=|מו"ל=המכללה האקדמית קיי|שנת הוצאה=2017|קישור=http://www.kaye.ac.il/%D7%9C%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%99לקסיקיי/item/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98משפט-%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99שבטי-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%92%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%94אינטגרציה-%D7%90%D7%95או-%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%92%D7%A6%D7%99%D7%94סגרגציה?category_id=366}}}}
 
בשנת 2018 הודיעה שרת המשפטים [[איילת שקד]] כי תשקול הקמת בית דין שרעי בעיר רהט{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/341540|הכותב=|כותרת=שקד שוקלת הקמת בית משפט ברהט|אתר=|תאריך=}}}}
שורה 126:
 
==== החלטת ממשלה 3708 ====
בשנת 2011, התקבלה החלטת ממשלה מספר 3708 בדבר תוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בנגב ולשילובה בכלכלה ובחברה הישראלית. [[משרד החקלאות ופיתוח הכפר]], באמצעות האגף לפיתוח כלכלי חברתי – החברה הבדואית בנגב, עוסק במעקב ובקרה אחר יישום התוכנית על כל היבטיה.
 
ההחלטה עסקה בחמישה תחומים:
שורה 138:
סך תקציב ההחלטה עמד על 1.3 מיליארד ש״ח, מתוכם עומד התקציב התוספתי, תקציב אשר איננו עומד בבסיס התקציב של המשרדים, על כ-68%.
 
בהמשך לתוכנית החומש לשנים 2012 – 2016, קיבלה הממשלה את החלטה 2397, תוכנית חומש לקידום אוכלוסיית הבדואים בנגב, לשנים 2017 – 2021. תקציב ההחלטה עומד על 3.2 מיליארד ש"ח ועל יישומה מופקד גם כן האגף לפיתוח כלכלי חברתי במשרד החקלאות. ההחלטה מממשיכה את החלטה 3708, תוך מתן דגש לפיתוח הרשויות המקומיות.
 
===הבדואים בצפון הארץ===
שורה 270:
 
===שירותי בריאות===
דר' [[בנימין בן אסא]] היה בין הראשונים שתיארו את השפעת המדרב על בריאות הבדואים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://beduin.snunit.org.il/arti/0113.html|כותרת=שם המאמר: השפעת המדבר על בריאות הבדואים|תאריך_וידוא=2019-09-11|אתר=beduin.snunit.org.il}}}}
ישנם סניפים של [[קופת חולים|קופות חולים]] בכל יישובי קבע בדואים המוכרים על ידי המדינה: [[שירותי בריאות כללית|כללית]], [[מכבי שירותי בריאות|מכבי]], מאוחדת ו[[לאומית שירותי בריאות|לאומית]]. כן נפתחו תחנות [[טיפת חלב]]. לעומתם, בדואים של הפזורה נאלצים להגיע ליישובי קבע או לבאר-שבע על מנת לקבל שירותי בריאות.
60% מבין הגברים הבדואים מעשנים, רובם מגיל צעיר מאוד.
 
בשנת 2009 התפרסם דו"ח של [[משרד הבריאות]] לפיו ילדים בדואים סובלים מבעיות גדילה, חוסרים תזונתיים ועוד. למרות הניסיונות לשיפור מצבם, בריאות הילדים ירודה.{{הערה|שם=בריאותילדים|[http://www.doctors.co.il/ar/7907/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AAבריאות+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%94ירודה+%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99לילדי+%D7%94%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9Dהבדואים בריאות ירודה לילדי הבדואים], פברואר 8, 2009}} שיעור [[תמותת תינוקות]] במגזר הבדואי הוא בין הגבוהים במדינה - תמותת התינוקות עד גיל שנה במגזר הבדואי גבוהה פי ארבעה ויותר בהשוואה ליישובים היהודיים בישראל (הנתונים של 2011).{{הערה|דן אבן, [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1172018 עלייה בשיעור תמותת תינוקות במגזר הבדואי], [[הארץ]], אפריל 24, 2011}} אבל על-פי ממצאי הדו"ח של משרד הבריאות (2009), משנת 2004 נצפית מגמת ירידה בשיעורי תמותת תינוקות בקרב הבדואים בנגב מ-16.9 ל-1,000 לידות בשנת 2004 ל-11.5 ל-1,000 לידות בשנת 2007.{{הערה|שם=בריאותילדים}} משרד הבריאות מקצה תקציב שנתי לפרויקט מיוחד להפחתת תמותת תינוקות באוכלוסייה הבדואית בנגב. הגורם העיקרי לתמותת תינוקות באוכלוסייה הבדואית הוא מומים מולדים ומחלות תורשתיות, שגרמו ל-43% ממקרי התמותה בשנים 2004–2006.
 
90.4% מהילדים הבדואים בנגב מקבלים את כל המנות של ה[[חיסון|חיסונים]] השגרתיים המומלצים על ידי משרד הבריאות בתוכנית חיסוני השגרה בילדות המוקדמת. כתוצאה מקבלת החיסונים, משנת 1999 לא התקבלו דיווחים על מקרי תחלואה ב[[חצבת]], [[חזרת (מחלה)|חזרת]], [[אדמת]], [[קרמת]] (אסכרה), [[טטנוס]] (פלצת), [[פוליו]] (שיתוק ילדים) ו[[דלקת כבד]] B בקרב ילדים בדואים מתחת לגיל 5 שנים. משנת 2001 התקבלו דיווחים על מקרים ספורים בלבד של [[דלקת קרום המוח]] ו[[אלח דם]] שנגרמו על ידי המופילוס אינפלואנזה b (בממוצע 1.2 לשנה). כמו כן, משנת 2001 אובחנו מקרים בודדים של דלקת נגיפית A עקב הכנסת החיסון נגד המחלה לשגרת החיסונים הניתנים בתחנות טיפת חלב ברחבי המדינה ב-1998; ועדיין מאובחנים מדי פעם מקרים מעטים של [[שעלת]] בקרב ילדים בדואים (בממוצע 7.3 לשנה).
שורה 301:
מבין הבדואים שכן בחרו לשרת הם צפויים להתגייס אל [[יחידת הגששים]], או אל ה[[גדוד הסיור המדברי|גדס"ר הבדואי]] (סיירי המדבר),{{הערה|1 = [http://www.aka.idf.il/brothers/skira/default.asp?catId=57474&docId=59873 שירות הבדואים בצה"ל], אגף כוח האדם, באתר [[צה"ל]]}} או ל[[משמר הגבול]]. במחנה [[מחו"ה אלון]] טירונות במסגרתה פועלת גם פלוגת "אייל" המיועדת למתגייסים בדואים הנדרשים לתרגל העברית שלהם ובכך לפתוח בפניהם אפשרויות שיבוץ נרחבות מלבד היחידות המוכרות למגזר.
 
הגיוס בקרב בני העדה שנוי מאוד במחלוקת. בעקבות פריצת [[האינתיפאדה השנייה]], תחושת ה[[אפליה]] של רבים במגזר והתחזקות [[התנועה האיסלאמית בישראל|התנועה האיסלאמית]] בקרב התושבים, נרשמה ירידה באחוז המתגייסים הבדואים.{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|מספר הבדווים המתגייסים לצה"ל ירד ביותר מחצי|1.709309|14 ביוני 2001}}}} עם זאת מאז 2002 הסתמנה מגמת עלייה בשיעור המתגייסים, והתייצבה על כ-300–400 חיילים בדואים בשנה. בשנת [[2004]] שירתו בצה"ל כ-1000 בדואים, רבים מהם בשירות קבע.{{הערה|[[‫שלמהשלמה סבירסקי]] ו‫יעלויעל חסון, [http://www.adva.org/uploaded/bedouimreport.pdf ‫אזרחיםאזרחים שקופים], ספטמבר 2005, באתר [[מרכז אדוה]] (מידע על שוויון גיליון מספר 14 - ספטמבר 2005)}} כמו כן נרשם מקרה ראשון של גיוס אישה בדואית [[אמירה אל הייב]] מהצפון, שהתגייסה ל[[מג"ב]], וכן גיוס של בדואים בודדים ל[[עתודה אקדמית|עתודה האקדמית]].
 
לזכר הבדואים שנפלו בעת שירותם בצה"ל הוקמה [[אנדרטת הלוחם הבדואי]].
שורה 399:
* [[ארנון סופר]], "הבדואים בישראל - היבטים גאוגרפיים ב־2007", '''[[אופקים בגאוגרפיה]]''' 68-69, 2008, עמ' 202–223
* אורן יפתחאל, א. אמארה ו[[אסמאעיל אבו סעד|א. אבו סעד]] (עורכים), '''(אי)צדק ילידי – זכויות, מרחב ופוליטיזציה של הבדווים''', קאמברידג': הוצאת הרווארד (אנגלית) 2013
*'''ד"ר [[זאב זיוון]],''' [https://books.google.co.il/books?id=2azWvgEACAAJ&dq=inauthor:%22%D7%96%D7%90%D7%9122זאב+%D7%96%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9Fזיוון%22&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwia9-b1pNvfAhVGzKQKHY4LBaMQ6AEIMTAB י'''חסי היישוב היהודי והבדווים, חזית המגע והשפעתה,'''] מאגר [[סנונית (עמותה)|סנונית]], 1992
*[[זאב זיוון]], [https://shimur.org/product/%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99יחסי-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9Dיהודים-%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9Dובדווים-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AAבשנות-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9Dהארבעים-%D7%95%D7%94%D7%97והח/ '''יחסי יהודים ובדווים בשנות ה-40 וה-50 בנגב'''], הוצאת מרכז הנגב לפיתוח אזורי, [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], מכון קק"ל לתולדות הציונות וההתיישבות 2017
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 420:
* {{אוניברסיטת חיפה|סעיד כוזלי|מדיניות הממסד הישראלי כלפי הבדווים: 1948-1966|220896|אפריל 2007}}
* [http://www.moch.gov.il/Gov_Decisions/Pages/GovDecision.aspx?ListID=f33e0a4b-aa35-4b12-912e-d271a6476a11&WebId=fe384cf7-21cd-49eb-8bbb-71ed64f47de0&ItemID=302 תוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית]
* [[מיכאל יעקובסון]], [http://urbanologia.tau.ac.il/%D7%90א-%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9Cאוהל-%D7%91ב-%D7%96%D7%94זה-%D7%91%D7%99%D7%AAבית/ א' אוהל, ב' זה בית] בבלוג אורבנולוגיה, 2 במאי 2013
* {{הארץ|תרזה ברויאר|ללא כאב, אך עם סבל רב: הפגם הגנטי שמסכן עשרות ילדים בדואים בנגב|1.3168962|22 בדצמבר 2016}}
* {{כלכליסט|דיאנה בחור ניר|המיליונרים הבדואים יוצאים לקרב|3711609|20 באפריל 2017}}
שורה 429:
*חבצלת יהל, [http://www.kkl.org.il/files/forests/forest_magazine/17/Yaar_17_Havatzelet_Yahel.pdf "הוויכוח הקרקעי בין בדואי הנגב ומדינת ישראל"] יער 17, 2017, עמ' 54 - 66.
*חבצלת יהל, [http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/28/hy.pdf 'לפנים משורת הדין': המהלכים לגיבוש פשרה בתביעות הבעלות של הבדווים בנגב בשנות השבעים], [http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/Pages/28.aspx '''עיונים''' 28], 2017, [http://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?index הוצאת מכון בן-גוריון],אונ. בן-גוריון, עמ' 84 - 127
* יונתן אייל, אורן תירוש, יהודית קינג, מוריה פרנקל, "[https://brookdale.jdc.org.il/publication/the-program-to-promote-economic-growth-and-development-for-the-bedou-in-population-in-the-negev-government-resolution-3708/ התוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בנגב (החלטת הממשלה 3708 ) : דוח מסכם]", [[מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל]], 2018.
* [[סראב אבו רביעה קווידר]], [http://web.macam.ac.il/~offprint/74807.pdf מתמודדות מתוך שוליות: שלושה דורות של נשים בדואיות בנגב]
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בדואים_בישראל"