הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה בר-שביט"

נוספו 169 בתים ,  לפני 5 חודשים
בגיל תשע הזדמן במקרה להשתתפות בהצגה במוסד הנוער בו למד, ובפעם הראשונה חווה את החוויה והחליט כי הוא רוצה להיות שחקן.
 
בקיץ [[1946]] נסע ל[[תל אביב]] על מנת להשתתף ב[[מבחן בד|אודישנים]] לסטודיולמחזור האמנותיהשני בבית הספר הדרמטי של "[[הבימה]]". לאודישנים היה עליו להכין קטע קומי וקטע דרמטי. בין השופטים באודישן ישבו בכירי תיאטרון הבימה, שהחליטו פה אחד לקבל אותו לסטודיולקבלו. בר-שביט הצטרף לסטודיו הדרמטי של הבימה בהדרכת [[צבי פרידלנד]] ושיחק לצד צעירי התיאטרון.
 
בתחילת [[1948]] שיחק את "הגידם" בהצגה "יום ולילה" וזכה לתשבחות{{הערה|{{הארץ1|חיים גמזו|"יום ולילה"—ב"הבימה"|1948/01/30|00505}}; {{הארץ1||המשך|1948/01/30|00617}}}}.
באותה שנה [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]], ושירתיחד תחילהעם חבריו לספסל הלימודים כלהקה צבאית בשם ב"צעירי הבימה". עם החלטת מחלקת התרבות לאחד את כל הלהקות הצבאיות ללהקה אחת, הצטרף ההרכב ל[[הלהקה הצבאית הארצית|להקה הארצית]]", שהורכבה ברובה משחקני תיאטרון. לאחר מכן עבר בר שביט ללהקת הזמר של [[הפלמ"ח]] - [[הצ'יזבטרון]].
בר-שביט שכר במשותף חדר עם [[שמואל סגל (שחקן)|שמוליק סגל]] ברחוב גורדון 36 בדירת צ'מרינסקי. השניים היו אורחים קבועים בקפה "[[כסית]]" באותה עת. בר-שביט טוען ש"כסית" הייתה לו לבית שני."{{הערה|https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/54/ART1/951/542.html}}
בפברואר 1949 גילם את בן הקיבוץ, דני, בהצגה "[[בערבות הנגב]]", [[מחזה]] על [[מלחמת השחרור]] מאת [[יגאל מוסינזון]], שבו ניתנו בפעם הראשונה לצעירי התיאטרון תפקידים מרכזיים.
1,920

עריכות