ישו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כנ"ל לתקציר הקודם
דיוק מסוים, בלי לגלוש בדיונים בכל ההוראס בושנלים ו-וושינגטון גלאדנים
שורה 10:
לפי האמונה הנוצרית והמסופר ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]], ישו היה יהודי ונצר ל[[בית דוד]] שנולד ב[[בית לחם]] לאמו [[מרים אם ישו|מרים]] כשהיא [[בתולה]], לאחר [[הבתולים הנצחיים של מרים|שהתעברה]] באורח [[נס]]י מ[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]]. בימי חייו סבב בין תושבי [[פרובינקיה יודיאה|הגליל ויהודה]], [[טבילת ישו|נטבל]] על ידי [[יוחנן המטביל]], [[פיתויו של ישו|עמד בפיתויי השטן]], גייס את [[שנים-עשר השליחים]] כתלמידיו ו[[החתונה בקנה|חולל נסים]]. ישו [[הדרשה על ההר|הפיץ את בשורתו]], [[ההשתנות|הכריז על מעמדו כבן האלוהים]] והודיע שבא להביא את ה[[גאולה]] הסופית ומלכות השמים. לאחר [[יום ראשון של הדקלים|בואו לירושלים]] סעד עם [[הסעודה האחרונה|השליחים בפעם האחרונה]], ואז נבגד על ידי [[יהודה איש קריות]] ו[[מאסרו של ישו|נמסר לרשויות]]. [[חקירת ישו בידי הסנהדרין|ישו נשפט]] על ידי ה[[סנהדרין]] והוסגר לידי ה[[פרפקט|מושל הרומאי]] [[פונטיוס פילאטוס]], שבלחץ ההמון הורה [[צליבת ישו|להוציאו להורג בצליבה]]. ב[[הפסיון של ישו|עינויים שסבל]] רואה הנצרות [[קורבן]] שבא לכפר על המין האנושי כולו ולהושיעו מ[[חטא]]יו, בתנאי שיקבל את היות ישו אלוהי וגואל. על פי הברית החדשה, ביום השלישי לאחר מותו [[תחיית ישו|קם ישו לתחייה]], [[אמאוס|התגלה לתלמידיו]], ולאחר שסבב על הארץ זמן מה [[חג העלייה|עלה השמימה]] בגופו כדי לשבת לימין האל. הוא אמור [[הביאה השנייה|לשוב באחרית הימים]] ולשפוט את החיים והמתים.
 
[[כריסטולוגיה|טבעו, מהותו]] ומסריו של ישו הם נושא יסוד ב[[תאולוגיה נוצרית|תאולוגיה הנוצרית]] וליבתה של הדת: הרובהתפישה המסורתית ברוב המוחלט של הכנסיות השונות, מצהירותהיא כישישו הוא ה[[אינקרנציה|התגלמות הגשמית]] של [[האל הבן]], אחד ממרכיבי [[השילוש הקדוש]], שהתקיים עם אלוהים האב ורוח הקודש מטרם הבריאה והתגלגל בבשר כדי למלא את שליחותו; לצד טבעו האלוהי לגמרי היה ישו גם אנושי לגמרי, והדבר אפשר לו לגשר על הפער בין בני-האדם לאלוהים ולקרב אותם לבורא. [[דיופיזיטיות|הקביעה ששני טבעים אלה התקיימו כאחד]] היא [[דוגמה|עיקר אמונה]] עליון עבור רוב הכנסיות מאז [[ועידת כלקדון]] (ב-451), אם כי יש כנסיות הטוענות שהיה לישו רק [[מונופיזיטיזם|טבע אחד מושלם]]. ישנו גם מיעוט קטן ה[[אנטי-טריניטריזם|דוחה את רעיון השילוש]], ואפילו קבוצות שוליים הרואות בו בן-תמותה בלבד, שליח האל, אם כי היתר לא מקבלות את אלו כלגיטימיות. מלבד יסודות אלו, פרשנות מסריו, היחס בין האלוהי לאנושי באישיותו ושאלות אחרות היוו תמיד מוקד למחלוקות עזות ולפילוגים הרבים בתוך הנצרות. למרות זאת, זרמיה כולם רואים בו את מושיע האנושות, וחייו ותורתו מצוינים בחגיהם ובמסורתם ונלמדים על ידם. הטקס המרכזי "[[סעודת האדון]]" מוקדש לאכילת יין ולחם [[טרנסובסטנציאציה|ההופכים באופן נסי לדמו ובשרו]] או לפחות מסמלים אותם. גם לאחר תהליך ה[[חילון]] במאות האחרונות, בעולם הנוצרי עדיין נתפש ישו כמורה מוסרי וכדמות מופת, למרות היחלשות או דחיית האמונה ביסודות העל-טבעיים שבדת. הוא דמות חשובה ביותר ב[[התרבות המערבית|תרבות המערבית]] ובתרבות העולם בכלל.
 
[[חז"ל]] תפסו את ישו כ[[ישו (יהדות)|אדם שלילי ושנוא]], ולעומת זאת בקרב ה[[אסלאם|מוסלמים]] הוא נערץ ומקובל בתור [[עיסא]], אחד מ[[נביאי האסלאם]]. מציאותו ומעשיו של ישו ההיסטורי, מחוץ למסגרת האמונה הדתית, שנויים במחלוקת קשה בעולם האקדמי. רוב החוקרים מניחים כי יהודי בשם ישו אכן התקיים בפועל והפיץ בשורה רוחנית, אך דוחים כליל את רוב המדווח על אודותיו בכתבי הקודש הנוצריים ובמסורת הכנסייה, שמקובל כיום שנתחברו זמן רב לאחר צליבתו, אם בכלל היה. כך, לדוגמה, מוערך כי בדורות הראשונים לא נתפש ישו על ידי מאמיניו כגילום האל אלא כמשיח ונביא בלבד.