ישיבה – הבדלי גרסאות

אצל [[אמוראים|אמוראי]] בבל, הורחב השימוש במונח ישיבה, ומקבילתו ה[[ארמית]] "מתיבתא", לציון מסגרת של לימוד תורה. כך למשל, מסופר ב[[תלמוד בבלי]] ש[[רבי יהודה הנשיא]] ציווה "הושיבו ישיבה לאחר שלושים יום"{{הערה|{{בבלי|כתובות|קג}}}} ועל [[חזקיה]] כתוב "שהושיבו ישיבה על קברו"{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|טז|ב}}}}. בספרות ה[[גאונים]] ניתנו תאריכים שונים לייסוד הישיבות בבל. [[פירקוי בן באבוי]] ייחס את ייסוד [[ישיבת סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא]] לגולי [[יהויכין]], אולם בקרב החוקרים מוסכם שמדובר ב[[אנכרוניזם]]. [[אגרת רב [[שרירא גאון]] מייחסת את ייסוד הישיבות הראשונות ל[[רב]] ו[[שמואל]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26833&pgnum=33 אגרת רב שרירא גאון], מאינץ תרל"ג, עמוד 32; הוצאת הרב רבינוץ, עמוד 110}}. ב[[יחוסי תנאים ואמוראים]] מיוחס ייסוד הישיבות לתקופה קצת יותר מאוחרת, בסוף המאה השלישית. הדעות חלוקות לגבי מהות הישיבות של תקופת האמוראים בבבל. [[דוד גודבלט]] טוען שבתקופת האמוראים לא התקיימו ישיבות במובן המקובל של מוסד לימודי עם רצף ניהולי, מספר מורים והעברת השרביט מראש ישיבה לבא אחריו, אלא כל רב לימד את תלמידיו ובפטירתו חפשו התלמידים רב אחר ללמוד אצלו. במושג הישיבה האמוראית הוא רואה לא יותר מכינוס לימודי קצר טווח. בהתאם לכך, מאחר גודבלט את ייסוד הישיבה לתקופה שלאחר התקופה האמוראית{{הערה|דוד גודבלט, התפתחויות חדשות בחקר ישיבות בבל, '''ציון''', מ"ו, א', תשמ"א, עמ' 14-38}}. לעומת זאת, מייחס [[ישעיהו גפני]] משקל יותר גדול לעדויות מתקופת הגאונים מאשר לחקירה פילולגית של התלמוד ובהתאם לכך רואה אפשרות ממשית לקיום ישיבות כבר בתקופת האמוראים{{הערה|ישעיהו גפני, הערות למאמרו של ד' גודבלט, '''ציון''', מ"ו, א', תשמ"א, עמ' 52-56}}.