תלמוד בבלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 91:
סביר להניח שחלקים מהתלמוד הבבלי הועלו על הכתב בתקופת האמוראים עצמם, וייתכן שחלקים ממנו נכתבו במועד קדום יותר. אולם, יש להבחין בין המתואר לעיל לבין העלאת חיבור התלמוד על הכתב כחיבור שלם וגמור ובנוסח קבוע. מועד העלאתו על הכתב כחיבור שלם אינו ידוע, והחוקרים חלוקים על כך בהשערותיהם, אולם ניתן להתחקות אחר העדויות הראשונות המתייחסות לקיומם של נוסחים כתובים של התלמוד כחיבור גמור.
 
עדויות לקיומם של כתבי יד של חיבור התלמוד הבבלי (בצורתו הסופית) ישנן בידינו החל מאמצע [[המאה ה-8 לספירה]]; כבר [[רב שרירא גאון]], בן [[המאה ה-10]] לספירה, נשאל באגרתו המפורסמת, [[איגרתאגרת רב שרירא גאון]] - "כיצד נכתב התלמוד". בדברי הגאונים מוזכר על קיומם של כתבי יד תלמודיים מ[[המאה ה-8]] לספירה{{הערה|"גמרא דבי רב ישי", "גמרא דכתיבין מן טפי מאתן שנין".}}. סמוך ל[[המאה ה-9|מאה ה-9]] נמסר שרב [[פלטוי גאון]] {{ציטוטון|צוה ושלחו לבני ספרד תלמוד ופתרונו}}. רבי [[שמואל הנגיד]], בן [[המאה ה-11]] לספירה, מוסר על אדם בשם נטרונאי בר חכינאי {{ציטוטון|שכתב לבני ספרד את התלמוד מפיו שלא מן הכתב}}. [[הרמב"ם]], בן [[המאה ה-12]], מספר שהגיע לידו ממצרים גוויל כתב יד של התלמוד הדומה לכתבי יד שנכתבו 500 שנה קודם לזמנו ([[המאה ה-7]] לספירה) {{ציטוטון|שהיו כותבין קודם לזמן זה בקרוב מחמש מאות שנה}}{{הערה|1={{ציטוטון|1=יש נוסחאות מן התלמוד שכתוב בהן [...] וטעות סופרים היא; [...] וכבר חקרתי על הנוסחאות הישנות [...] והגיע לידי במצריים מקצת תלמוד ישן כתוב על הגווילים, כמו שהיו כותבין קודם לזמן זה בקרוב מחמש מאות שנה [...]|2=[[רמב"ם]], '''[[משנה תורה]]''', ספר משפטים, הלכות מלוה ולוה, [[S:רמב"ם הלכות מלווה ולווה טו ב|פרק ט"ו, הלכה ב]] (בנוסח תימני: [http://mechon-mamre.org/i/d315n.htm הלכה ד]}}.}}.
 
עדות עקיפה נוספת עולה משני מקומות בתלמוד, ב{{בבלי|סנהדרין|צז|א|ללא=שם}} וב{{בבלי|עבודה זרה|ט|א}}, בהם מובאת מעין [[ברייתא]] 'תנא דבי אליהו', העוסקת בתאריכים, וכך כתוב בה:"ששת אלפים שנה הוי העולם: שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, ושני אלפים ימות המשיח. ובעוונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו ועדיין משיח בן דוד לא בא."