ירושלים בתקופת בית ראשון – הבדלי גרסאות

האם שכנה ירושלים של בית ראשון על גבעה אחת או שתיים? [[יוספוס פלביוס]] הוא ההיסטוריון היחיד המתאר את הטופוגרפיה של ירושלים ([[מלחמת היהודים]] ה' ד' א') ועדותו תקפה לגבי תקופתו: [[תקופת הבית השני|ימי בית שני]]. הוא מבחין בין העיר העליונה לתחתונה, אך לא ברור מדבריו מתי התחילה העיר להתפשט לכיוון הגבעה הדרום-מערבית והחוקרים היו חלוקים בנושא זה כמאה שנה. כדי להכריע בסוגיה זו צריך להישען על מידע מהימן ממקורות היסטוריים או על חפירות ארכאולוגיות. שני המקורות הללו לא היו ברורים וחד משמעותיים די צרכם. נתהוו שתי אסכולות עיקריות "המרחיבים" ו"המצמצמים" וכל אחת מהן הסתמכה בעיקר על אחד משני קריטריונים: ההיסטורי או הארכאולוגי.{{הערה|נחמן אביגד, '''העיר העליונה של ירושלים''', עמ' 27–28.}}.

לדעת המרחיבים השתרעה ירושלים בכל [[תקופת בית ראשון]] על שתי הגבעות גם יחד. הם הסתמכו בראש ובראשונה על יוספוס פלביוס, המתאר את מהלך החומה הראשונה המקיפה את הגבעה המערבית, אותה ייחס יוספוס ל[[דוד המלך|דוד]] ושלמה. המרחיבים קיבלו דברים אלו כפשוטם. כמו כן ראו המרחיבים גם ב[[מקרא]] רמזים לכך שהיו פרברים מחוץ לתחומי [[עיר דוד]]. הכוונה ל"משנֶה" ול"מכתש" הנזכרים במקרא{{הערה|למשל: {{תנך|מלכים ב|כב|יד}}; {{תנך|נחמיה|יא|ט}}; {{תנך|צפניה|א|י|יא}}.}} ומתפרשים בדרך כלל כפרברי מגורים חדשים הנמצאים אי שם מחוץ לתחומי העיר הישנים. לעומת המרחיבים, טענו המצמצמים וטענו כי שטח גדול כזה איננו מציאותי לגבי עיר ב[[ארץ ישראל]] בתקופה הישראלית. את החומה הראשונה שיוספוס מזכיר יש לדעתם ליחס ל[[חשמונאים]]. ייחוס זה מבוסס על קטעי חומות מהתקופה החשמונאית, שנחשפו בחומות המקיפות את הגבעה המערבית ממערב ומדרום. בעיקר הם הסתמכו על נתונים ארכאולוגיים שליליים, כלומר על העובדה כי בגבעה המערבית, בה נערכו חפירות מצומצמות מאד, לא נמצאו שרידים מתקופת בית ראשון.{{הערה|נחמן אביגד, '''העיר העליונה של ירושלים''', עמ' 28–29.}}.

בשנות השישים של המאה ה-20 חפרה במקום [[קתלין קניון]]. היא ערכה חפירות בדיקה במקומות פנויים בגבעה המערבית והסיקה כי לא היה יישוב על הגבעה המערבית ב[[התקופה הישראלית|תקופה הישראלית]]. בגלל המוניטין הרב של קניון דומה היה כי העניין סגור, אך אחרי [[1967]] התאפשרו חפירות בקנה מידה רחב בעיר בעתיקה והתברר שקניון טעתה.{{הערה|נחמן אביגד, '''העיר העליונה של ירושלים''', עמ' 29–30.}}. עד המאה השמינית לפנה"ס ירושלים הייתה מוגבלת לגבעה המזרחית. במאה השמינית היא גדלה פי שלושה או ארבעה ממצבה הקודם. לא ניתן להסביר את הגידול באמצעות גידול טבעי ויש להניח שהתרחבות מואצת ומוגברת של ירושלים המקראית על שטח כה גדול נגרמה במידה רבה בשל זרם הפליטים שבאו מ[[ממלכת ישראל]] אחרי כיבושה של [[שומרון]] ב-722 לפנה"ס ואחרי [[מסע סנחריב]] ב[[ממלכת יהודה|יהודה]] ב-701. היישוב החדש התפשט על כל הגבעה המערבית והיה תחילה יישוב פרזות ומנותק מעיר האם, אך לימים הוקפה כל העיר חומה.{{הערה|נחמן אביגד, '''העיר העליונה של ירושלים''', עמ' 55.}}. הממצא שהיווה עדות חותכת והטה את הכף לטובת ה"מרחיבים" היה ממצא החומה הרחבה ברובע היהודי של היום, בעיר העליונה של יוספוס, בגבעה הדרום-מערבית של אגן העיר העתיקה{{הערה|1=ה' גבע, "מערבה של ירושלים בין המאות השמינית והשביעית לפנה"ס", א' ברוך וא' פאוסט (עורכים), [[חידושים בחקר ירושלים]], הקובץ השמיני, רמת גן, תשס"ג, עמ' 21–24.}}. בחפירה מאוחרת יותר, באזור מגדל דוד, התגלתה חלק מהחומה המתוארכת לתקופת המלך חזקיהו.{{הערה|{{ישראל היום|שלמה צזנה|להשתכשך בהיסטוריה: הצצה לבריכת התענוגות של הורדוס|231415|6 בנובמבר 2014}}}}.

העיר הקדומה שכנה על שתי גבעות (יש המבחינים בין שלוש גבעות). "[[הר המוריה]]" (גובה 743 מ'), שממנו יוצאת שלוחה צרה ומשופעת לכיוון דרום (גובה ממוצע 713 מ'). לאחר שנתמלא ה[[אוכף (טופוגרפיה)|אוכף]] שבין שתי הגבעות, הן היו לגבעה אחת, שהחוקרים מכנים אותה "הגבעה הדרומית מזרחית" (או בקיצור "[[הגבעה המזרחית]]"), הידועה גם כ"גבעת העופל". גבעה זו מוקפת על ידי [[נחל קדרון]] (במזרח) ו[[הגיא המרכזי]] (במערב), המתחברים בקצה הדרומי של הגבעה ב[[גיא בן הינום]]. מעבר לגיא המרכזי, מתנשאת "[[הגבעה המערבית]]" (גובה 763 מ'), הרחבה הרבה יותר מזו המזרחית. היא מוקפת על ידי הגיא המרכזי (במזרח) וגיא בן הינום (בדרום ובמערב), ונתחמת בצפון על ידי נחל רדוד, המכונה גם "[[נחל צולב|הנחל הצולב]]".{{הערה|נחמן אביגד, '''העיר העליונה של ירושלים''', עמ' 26.}}.

לדברי [[נחמן אביגד]], עובדת ישיבתם של [[חולדה הנביאה]] ובעלה, שהיה פקיד גבוה בחצר המלך, מעידה על כך שמדובר ברובע מגורים של המעמד המכובד, ואילו המכתש היה כנראה רובע של מסחר ומלאכה וככל הנראה היה ממוקם בגיא המרכזי שבין הגבעות.{{הערה|נחמן אביגד, '''העיר העליונה של ירושלים''', עמ' 54.}}.