חוה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
רווח אחרי פסיק, replaced: א,כ ← א, כ (4) |
|||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=דמות מקראית|אחר=|ראו=חווה (פירושונים)}}
[[קובץ:But435.1.1r.wc.300.jpg|250px|ממוזער|שמאל|{{ציטוט|תוכן=לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת.|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|בראשית|ב|כג}}}}ציור מעשה ידי [[ויליאם בלייק]] מוצג ב[[מוזיאון המטרופוליטן]] ב[[ניו יורק]]]]
'''חַוָּה''', היא האישה וה[[אמא|אם]] הראשונה לפי ספר [[בראשית]]. מסופר עליה כי נבראה ב[[צלם אלוהים]].{{הערה|שם=א, כז|1={{תנ"ך|בראשית|א|כז}}}} חוה היא אשת [[אדם (דמות מקראית)|אדם הראשון]] ואמם של [[קין]], [[הבל]] ו[[שת]], ובנים ובנות אשר שמם לא ידוע.{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ה|ד}}}} שמה מופיע לראשונה ב{{תנ"ך|בראשית|ג|כ}}. השם חַוָּה מופיע פעמיים במקרא. חוה היא האם היחידה בתנ"ך שניתן לה [[מדרש שם|הסבר לשם]].
==חוה בסיפורי הבריאה==
שורה 7:
לסיפור בריאת אדם וחוה שתי גרסאות. לפי המסופר בבראשית א', אדם וחוה נבראו ביום השישי בצלם אלוהים. על-פי סיפור הבריאה השני, אלוהים ברא את האדם, הניחו ב[[גן עדן]]. תחילה אלוהים ברא את בעלי החיים והביאם אל האדם, אך הוא לא מצא בהן "עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ". לכן יצר אלוהים את האישה מצלעו כדי להפיג את בדידותו: "לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ב|יח}}}} הכתוב במקרא אינו מציין מי מהברואים נברא ראשון, אדם או חוה. בניגוד לסיפור בריאת האדם בבראשית א', בריאת האדם בבראשית ב' נמסרת באריכות, האדם נוצר מן העפר ואילו האישה נוצרת מצלעו.
כמה ממדרשי האגדה מפרשים את הכתוב "זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם"{{הערה|שם=א, כז}} כי האדם נברא דו-פרצופין.{{הערה|בראשית רבה ח', א'; [[עירובין]] י"ח, ע"א; [[ברכות]] ס"א, ע"א}} במקור אחר נכתב:"אמר רבי ירמיה בן אלעזר, בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון אנדרוגינוס בראו, הדא הוא דכתיב 'זכר ונקבה בראם' ".{{הערה|בראשית רבה, ה, ב'}}
[[הגאון מווילנה]] רואה במצב הפיזי בסיפור הבריאה הראשון, של אדם וחוה בבראשית א', יחסים של [[ניכור]]. ה[[חסידות]] קוראת למצב הבריאה השני בו נוצרה חוה מצלעו של אדם: 'פנים אל פנים'. רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], כתב כי: "בחינת זיווג פנים בפנים נקרא: התכללות" ובכך רומז לאירוע הכלולות.{{הערה|[[איתמר ברנר]], [[אהרון אריאל לביא]], '''על הכלכלה ועל המחיה: יהדות, חברה וכלכלה''', ירושלים, ראובן מס, 2008, עמ' 120.}}
שורה 15:
בסיפור בריאתה הראשון של האישה, אדם וחוה הם שווים, שניהם נבראים בצלם האלוהים וגם לחוה בסיפור זה ניתנה הזכות לשלוט.{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|א|כו|כח}}}}
המחבר המקראי מציג את הופעתה הראשונה של האישה בסיפור [[בריאת אדם וחוה|בריאת האדם]]. היא אינה מכונה בשמה ואדם הוא השם, שניתן על ידי האל גם לזכר וגם לנקבה.{{הערה|שם=א, כז}} לפי [[משה דוד קאסוטו]] ואחרים זהו שמם הקיבוצי של אדם וחוה.{{הערה|משה דוד קאסוטו, '''פירוש על ספר בראשית''', ירושלים, מאגנס, 1965, עמ' 35.}} הזכר והנקבה, נבראו יחד בצלמו של האל ועל שניהם הוטלה השליטה בטבע ומצוות פרו ורבו.
===סיפור הבריאה השני===
שורה 44:
יש הסוברים כי [[גזרון]] המילה חוה אינו ארמי במקורו אלא [[כנען|כנעני]] ופירושה במקור חיי.{{הערה|[[רן צדוק]], '''עולם התנ"ך: בראשית''', תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 36.}}
בתנך חווה נאמר על חווה שהיא "אם כל חי"ובאופן מסורתי נהוג היה לפרש את שמה כגזרון המילה הערבית חַ'-יָּה - [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AD%D9%8A%D8%A7 حيا] פירוש: 1)לברך (לשלום),להגיע; 2ׂׂ)להשאר בחיים, לשרוד.
המילה חַ'-יָּה -חי ניתנת להשוואה עם המילה ה[[אוגריתית]] (hyy/hwy : חָי-וִו ; חַ'-וִו) ופרושה- לחיות [https://books.google.co.il/books?id=D4tDMNaqKfIC&pg=PA72&lpg=PA72&dq=ugarit+text+hyy/hwy&source=bl&ots=ZOp_2zvz4J&sig=ACfU3U2LwP3a09KRdcBV5NkXCDRJmBXZsw&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwin_LjQypbkAhULSRUIHX5uBuUQ6AEwCnoECAkQAQ#v=onepage&q=ugarit%20text%20hyy%2Fhwy&f=false]
| |||