מיסיון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מפתח-רשימה (שיחה | תרומות) |
←היסטוריה של המיסיון הנוצרי: רווח אחרי פסיק, replaced: ],כ ← ], כ |
||
שורה 15:
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של המיסיון הנוצרי}}
[[קובץ:Paul of Tarsus.jpg|שמאל|ממוזער|150px|פאולוס]]
המפיצים הראשונים של הנצרות היו [[שנים-עשר השליחים]] ובראשם [[פטרוס]] שהטיפו לדת החדשה בכל רחבי [[האימפריה הרומית]], אבל מי שמקובל כי היה אחראי עיקרי לתפוצת הדת הנוצרית היה [[פאולוס]] (שאול התרסי) הנחשב למיסיונר הראשון. בעזרת רשת של מסייעים, רבות מהם נשים, הצליח פאולוס לנצר קהילות ב[[אסיה הקטנה]] ודרום [[יוון]] ובסופו של דבר הגיע ל[[רומא]]. הנצרות שהחלה ככת בין היהודים רכשה מאמינים בין תושבי [[האימפריה הרומית]] במהירות, וב[[המאה ה-4|מאה הרביעית]], כשהקיסר ה[[האימפריה הרומית|רומי]] [[קונסטנטינוס]] הכריז על הנצרות כדת הקיסרות, כבר היוו הנוצרים כ-10 אחוז מאוכלוסיית האימפריה, ולדת החדשה כבר היה ממסד היררכי מסודר.
בסוף תקופת האימפריה הרומית החל המיסיון הנוצרי לפעול גם מחוץ לגבולותיה. [[אולפילס]] ה[[המינות האריאנית|אריאני]] (311 – 382), פעל בקרב ה[[גותים]] ה[[לומברדים]] וה[[בורגונדים]]. [[מרטין מטור]] (316 – 397) שרת ב[[גאליה]] ו[[פטריק הקדוש]] (389 – 461) עמל ב[[אירלנד]]. הכנסייה בעלת המסורת הקדומה ביותר, מ[[המאה ה-3]] לספירה במאלאבר שבדרום [[הודו]] טוענת כי [[תומאס הקדוש]] היה מייסדה. [[פרומנטיוס]] מ[[צור (לבנון)|צור]] פעל לנצר את האוכלוסייה ב[[אתיופיה]] והפך ל[[פטריארך]] הראשון של [[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית|כנסייה זו]]. [[גרגוריוס המאיר|גרגוריוס]] המכונה "המאיר" פעל ב[[ארמניה]]. מארמניה הופצה הנצרות ל[[גאורגיה]]. במאה ה-5 הגיעו ה[[המינות הנסטוריאנית|נסטוריאנים]] ל[[סין (אזור)|סין]].
| |||