שדרות בן-צבי – הבדלי גרסאות

בשנות ה-50 חיבר הרחוב, שנקרא אז רחוב בר כוכבא, את [[רחוב אגריפס]] לדרך רופין, לאורך [[עמק המצלבה]]{{הערה|{{שערים||תרגיל הג"א ייערך מחר בירושלים|1957/03/25|00306}}}}{{הערה|{{מעריב|גבריאל שטרסמן|הדרך שבה תיסע מחר בירושלים|1960/09/05|00500}}}}. במאי 1963, לקראת ה-30 לפטירתו של [[יצחק בן-צבי]] החליטה עיריתעיריית ירושלים לשנות את שם הרחוב ל"שדרות בן צבי"{{הערה|{{למרחב||הגמנסיה העברית ע"ש י. בן צבי|1963/05/20|00418}}}}. בינואר 1964 החליטה עיריית ירושלים על יישור והרחבה של שדרות בן צבי על חשבון [[גן סאקר]]{{הערה|{{הבוקר||מועצת ירושלים אישרה תכנית הגשר בעמק המצלבה|1964/01/29|00213}}}}. התוכנית גם כללה את המשך הכביש דרומה עד החיבור של רחוב עזה ורחוב הרצוג{{הערה|{{הבוקר|בן עמי שילוני|גשר פרסומת ומנהרת ראווה|1964/01/31|00401}}}}. התוכנית לא התקדמה ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] הוצע שוב להוציאה אל הפועל{{הערה|{{הצופה||הוגשו המלצות לתכנית פיתוח של עורקי תחבורה בירושלים השלימה|1967/08/07|00302}}}}. בפברואר 1968 הוחל בהרחבת שדרות בן צבי ויצא מכרז לסלילת החלק הדרומי (שדרות חיים הזז){{הערה|{{דבר||מיכרזים לסלילת כבישים בעמק המצלבה ובדרך חברון|1968/02/11|00540}}}}. במרץ 1971 הושלמה סלילת הקטע הדרומי והותקנו רמזורים בצומת עם דרך רופין ועם רחוב הרצוג{{הערה|{{למרחב||נחוץ רמזור|1970/10/29|00201}}{{ש}}{{מעריב|יחיאל לימור|בירושלים: "גל ירוק‬" לרמזורים ברחוב יפו|1971/03/07|02003}}}}. אולם הרמזורים לא הופעלו עד מרץ 1972{{הערה|{{מעריב|טוביה פרידמן|צומת - יש; רמזורים - יש; הם אינם פועלים וכבר היתה תאונה קטלנית|1972/03/16|01003}}}}.