|
|
|
==התגובות לספר==
לפני אישור המסמך בפרלמנט, העבירו אותו הבריטים לאישור ראשי [[ההסתדרות הציונית]] וכן לידיה של משלחת מנהיגים ערבים אשר שהו באותה העת ב[[לונדון]]. מנהיגי ההסתדרות, ובראשם הדוקטור [[חיים ויצמן]], התחבטו בינם לבין עצמם על אישור המסמך אשר "גוזל" חלק מהאדמה אשר הובטחה ליהודים,. אךמטעמים לבסוףאלה אישרוהתנגד אותו[[זאב ז'בוטינסקי]] לספר הלבן ואף ביקר בחומרה את הנטייה של ההסתדרות הציונית לאשרו. הערבים,אישור מאידך,הספר לאהלבן הסכימואף להתפשרהיה עלאחד רעיוןהגורמים מתןהמרכזיים חלקתלפרישתו ארץולהקמת ליהודים[[ברית והחזירוהציונים אותוהרוויזיוניסטים]]{{הערה|Peleg, לבריטיםIlan. תוך"The שהםZionist משיביםright אתand המשלחתconstructivist חזרהrealism: אלIdeological persistence and tactical readjustment", ''[[המזרחIsrael התיכוןStudies]]'', 10.3 (2005), 127}}.
היישוב היהודי מצדו הגיב לספר הלבן בהרחיבו את ארגון "[[ההגנה]]" מארגון מקומי של יודעי סוד לארגון כלל-ארצי אשר משתף נציגים מכל רחבי הקשת הפוליטית ואשר ישמש כמעין נציגות רשמית ליישוב היהודי בארץ ישראל. מתוקף כך הקימו אנשי היישוב את [[ועד ההגנה הארצי]] - "מרכז ההגנה" אשר שימש כמכלול הנציגים של הארגון המורחב. פעולה נוספת שננקטה בקרב היהודים בארץ היא תחילתן של הכנות צבאיות מקיפות אשר כללו אגירת נשק והסלקתו וקיום אימונים צבאיים, וזאת לאחר שהבינו כי בדעת הערבים להשיג את מבוקשם באמצעות פרעות קשות ביהודים.
הערבים, מצידם, לא הסכימו להתפשר על רעיון מתן חלקת ארץ ליהודים והחזירו אותו לבריטים תוך שהם משיבים את המשלחת חזרה אל [[המזרח התיכון]].
נוסח המנדט, מיולי 1922 כלל התייחסות לכך כי עבר הירדן המזרחי ינוהל בנפרד שלא במסגרת המנדט (סעיף 25 בכתב המנדט [http://avalon.law.yale.edu/20th_century/palmanda.asp#art25]).
|
