אירוניה – הבדלי גרסאות

יש קשר דיאלקטי בין אירוניה ו[[ציניות]] ולעיתים קרובות מבלבלים ביניהם. בשניהם מובעת הטלת ספק המעידה שהסובייקט מוטרד מהפער בין המציאות לבין האופן שבו מדברים עליה. האירוניה נחשבת להתייחסות ראויה יותר מהציניות כיוון שהציני הוא אדם המאבד את האמון בטוב הלב ובהגיון השכל של אנשים אחרים. האירוני לעומת זאת, אינו מאבד את האמונה התמימה בבני אדם ולעיתים קרובות יטיל ספק גם בעצמו. גישתו של האירוני מרוממת את המציאות ומובילה להחלטות ראויות לגביה. בניגוד לאירוני, גישתו של הציני מתחמקת מהצורך להתמודד ולנסות לשנות את המציאות. נראה שהדיאלקטיקה הזאת הייתה ידועה לחז"ל כאשר דיברו על ארבעת הבנים מן ההגדה. על פי פירוש זה: התם - הוא האירוני, זה שראה נכון את המציאות, התרחק, למד וחזר כ'חכם' להושיע את ישראל. "רשע" הוא הציני, זה שהוציא עצמו מן הכלל באומרו: "מה העבודה הזאת לכם? ולפי שהוציא עצמו מן הכלל, כפר בעיקר." ולבסוף, "זה שלא יודע לשאול" - הוא הפתי, שכלל אינו מבחין בשקר וברשע שבעבדות.

 

 

==ראו גם==