תומאס הובס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג) |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 289:
בשיח על המדעים והאומנויות רוסו מזכיר את הובס יחד עם [[ברוך שפינוזה|שפינוזה]] כמי שפיתח הגות מסוכנת ובלתי מוסרית.{{הערה|Jean Jacques Rousseau, "Discourse on the Sciences and Arts, or the First Discourse", in '''The Discourses and other Political Writings''', V. Gourevitch (ed.), Cambridge: Cambridge University Press (1997), pp. 26}} רוסו מפרט עוד בהקדמה למחזה "נרקיס" שהובס, כמו אחרים, פיתח תורה הסולדת מהמחויבויות של האדם וה[[אזרח]] ובכך מסכנת את הדורות הבאים.{{הערה|Jean Jacques Rousseau, "Preface to Narcissus", in '''The Discourses and other Political Writings''', V. Gourevitch (ed.), Cambridge: Cambridge University Press (1997), pp. 98}} במכתב ל[[וולטר]] רוסו כותב כי בניגוד לעמדתו של "ה[[סופיזם|סופיסט]] הובס" כל ממשל אנושי מוגבל מטבעו לחובות אזרחיות, וכאשר האדם משרת את המדינה היטב אין הוא חייב בדין וחשבון לגבי השירות שהוא נותן לאלוהים.{{הערה|Jean Jacques Rousseau, "Letter to Voltaire", in '''The Discourses and other Political Writings''', V. Gourevitch (ed.), Cambridge: Cambridge University Press (1997), pp. 244}}
בשיח אודות מקורות אי-השוויון רוסו טוען שכל הוגי מצב הטבע
על אף ביקורתו, רוסו גם ציין לזכות חלק מהרעיונות של הובס. ב"[[האמנה החברתית (ספר)|האמנה החברתית]]" רוסו קובע שמכל הכותבים הנוצרים הובס היה היחידי שהעז להציע איחוד של המדינה והכנסייה וראה נכוחה שללא איחוד כזה אף ממשלה או מדינה אינה יכולה להתקיים.{{הערה|ז'אן ז'אק רוסו, האמנה החברתית, ספר 4, פרק 8.|ימין=כן}}
שורה 310:
==לקריאה נוספת==
* [[גוטפריד וילהלם לייבניץ]], "פרק מתוך ה'תיאודיציה': 'מחשבות על הספר שפרסם מר הובס באנגלית על החופש, על ההכרח ועל המקריות'" (מצרפתית: [[אביבה ברק]]), '''[[דחק - כתב עת לספרות טובה]]''', כרך ה', 2015.
* [[שמואל הוגו ברגמן]], '''תולדות הפילוסופיה החדשה: מניקולאוס קוזאנוס עד תקופת ההשכלה''', [[מוסד ביאליק]], תש"ל, עמ' 134–146.
* [[שלמה אבינרי]], '''רשות הרבים: שיחות על מחשבה מדינית''', [[ספרית פועלים]], 1966.
| |||