סוללת ניקל-ברזל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:ניקל באמצעות HotCat |
יונה בנדלאק (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 11:
טכנולוגיה סוללות ניקל-ברזל זכתה לפופולריות בקרב התיישבויות אדם המנותקות מתשתיות מרכזיות, שאז טעינה מחדש של סוללות אלה היא בגדר [[טכנולוגיה ראויה]] (Appropriate technology).{{הערה|Mother Earth News Issue #62 – March/April 1980}}{{הערה|http://www.nickel-iron-battery.com/}}{{הערה|Home Power Magazine Issue #80 December 2000/Jan 2001}}
קיים מחקר הבוחן שימוש בסוללות ניקל–ברזל לשימוש בשילוב עם [[אלקטרוליזה]] להפקת [[מימן]] לצורך [[תא דלק|תאי דלק]] במכוניות ולאחסון.{{הערה|F. M. Mulder et al: ''Efficient electricity storage with the battolyser, an integrated Ni-Fe-battery and electrolyser''. [//en.wikipedia.org/wiki/Energy_and_Environmental_Science Energy and Environmental Science]. 2017, {{
Véronique Amstutz et al: ''Renewable hydrogen generation from a dual-circuit redox flow battery ''. [//en.wikipedia.org/wiki/Energy_and_Environmental_Science Energy and Environmental Science]. 2014, 2350-2358, {{
== עמידות ==
שורה 34:
הממציא השוודי ולדמר יונגנר המציא את סוללת ניקל-קדמיום בשנת 1899. יונגנר ביצע ניסויים בהחלפת ברזל במקום קדמיום בכמויות משתנות, כולל החלפה מלאה של ברזל בקדמיום. יונגנר גילה כי היתרון העיקרי סוללת ברזל היא בעלותה, אולם כיוון שיעילות טעינתה נמוכה יותר ומימן רב יותר נוצר בעת התגובה הכימית, הטכנולוגיה של סוללת ניקל-ברזל זוהתה ונינטשה. יונגנר רשם מספר פטנטים על גרסתו לסוללת ברזל (Swedish pat. Nos 8.558/1897, 10.177/1899, 11.132/1899, 11.487/1899 and German Patent No.110.210 /1899). הוא אף רשם פטנט על סוללת ניקל-קדמיום: Swed.pat No. 15.567/1899.{{הערה|שם=Power Sources 1984 pp 177|Journal of Power Sources, 12 (1984). pp 177–192.}}
בשנת 1901 [[תומאס אלווה אדיסון]] רשם פטנט ומיסחר סוללות ניקל-ברזל בארצות הברית, והציעה סוללות אלה כמקור אנרגיה לכלי רכב חשמליים אשר יוצרו בתקופתו. אדיסון טען כי עיצוב סוללות ניקל–ברזל הוא טוב בהרבה מסוללות
אדיסון היה מאוכזב כי הסוללה שפיתח לא נבחרה על ידי יצרי הרכב להנעת מנועי בעירה פנימית, וייצור כלי רכב חשמליים הופסק שנים ספורות לאחר שהחל לייצר את הסוללה שלו. הוא פיתח את הסוללה במטרה שתהווה סוללה מועדפת בכלי רכב חשמליים אשר היו כלי הרכב המועדף בשנים הראשונות של המאה ה-20 (יותר מאשר כלי רכב מונעים בדלק או בקיטור). בסוללות של אדיסון הייתה אגירת אנרגיה רבה יותר מאשר בסוללות עופרת-חומצה באותה עת, וניתן היה לטעון אותן בחצי הזמן, אולם ביצועיהן היו גרועים בטמפרטורות נמוכות, והן היו יקרות יותר.
| |||