פורט סאמטר – הבדלי גרסאות

על רקע עלייתו של [[אברהם לינקולן]] לשלטון בשנת [[1860]], סוגיית [[העבדות בארצות הברית|העבדות]] ו[[זכויות המדינות בארצות הברית|זכויות המדינות]], הכריזה ב-[[20 בדצמבר]] [[1860]] [[קרוליינה הדרומית]] על פרישתה מ[[ארצות הברית]] והקימה מדינה עצמאית. בזמן זה שהו ב[[פורט מולטרי]] הסמוך 127 חיילים מ[[חיל התותחנים האמריקני|חיל התותחנים הפדרלי]] בפיקודו של מייג'ור [[רוברט אנדרסון]]. שישה ימים לאחר פרישתה של קרוליינה הדרומית הסיג מייג'ור אנדרסון את כוחותיו מפורט מולטרי אל פורט סאמטר, שכן לתפיסתו קל היה להגן על פורט סאמטר מפני מתקפה אפשרית של ה[[מיליציה]] של קרוליינה הדרומית. מצבה של המצודה לא היה מושלם, מאחר שעבודות הביצור והבנייה מעולם לא הושלמו, והתותחים אשר אמורים היו להיות מותקנים במצודה לא הוצבו במקומותיהם, בשל הקיצוץ בתקציבו של הצבא שהונהג במהלך כהונתו של הנשיא [[ג'יימס ביוקנן]]. במהלך החודשים שלאחר מכן קריאות חוזרות ונשנות מצד ממשלת קרוליינה הדרומית, ולאחר מכן מצידו של בריגדילבריגדיר גנרל [[פ. ג. ט. בורגארד]] אשר קיבל לידיו את הפיקוד על כוחות הקונפדרציה באזור, לפינוייה של המצודה נדחו. מן הצד השני, כל מאמצי התגבור והעברת אספקה של [[צבא האיחוד]] אל חיל המצב סוכלו בידי הכוחות הקונפדרטיביים. ב-[[9 בינואר]] [[1861]] נורו היריות הראשונות של המלחמה על ספינת הסוחר [[כוכב המערב]] אשר נחכרה על ידי ממשלת הצפון להעברת אספקה ותגבורת לחיל המצב. בהבינו כי לכוח הנצור תאזל האספקה ב-[[15 באפריל]], הורה לינקולן לשגר שייטת של ספינות למפרץ צ'ראלסטון בפיקודו של האדמירל [[גוסטב פוקס]], על מנת לחדור למימי המפרץ ולהעביר אספקה לחיל המצב הנצור.