אורית פרקש-הכהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנבה (שיחה | תרומות)
לפי דה מרקר החקירה נפתחה ב-2008, לפני כהונתה של פרקש-הכהן
שורה 33:
בספטמבר [[2011]] מונתה ליו"ר זמנית של רשות החשמל{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|אורית פרקש-הכהן מונתה ליו"רית הזמנית של רשות החשמל|career/1.1483477|26 בספטמבר 2011}}}} ובמרץ [[2012]] מונתה ליו"ר קבוע.
 
בתקופת כהונתה של פרקש-הכהן כיו"ר רשות החשמל, החלה תחרות בייצור חשמל בישראל והחלו לפעול יצרניות כוח פרטיות בשיעורים משמעותיים. נכון לשנת [[2015]], פועלות בישראל 6 תחנות כוח פרטיות המייצרות חשמל מ[[גז טבעי]]. במהלך שנות כהונתה, הרשות קידמה מתווה לקידום מחלקי חשמל פרטיים היסטוריים, במסגרתם הצטרפו להסדרת פעילותם מעל ל-140 קיבוצים וארבעה כפרים דרוזיים.{{הערה|רשות החשמל, [http://pua.gov.il/Licenses/Documents/kibutzim_10_08_15.pdf רשימת המחלקים שהצטרפו למתווה להסדרת פעילותם של מחלקי חשמל היסטוריים], באתר רשות החשמל, 10 באוגוסט 2015}} נוסף לכך, בתקופה זאת, התמקדה רשות החשמל בהעמקת הפיקוח הממשלתי על התנהלותה הפיננסית של [[חברת החשמל]].{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|חברת החשמל תחויב לשקיפות מלאה בהוצאות הייצור והתפעול|3672520|3 בנובמבר 2015}}}} בין היתר, התריעה הרשות על קיומו של חשבון נאמנות לעובדי החברה, שכלל מעל למיליארד ש"ח מכספי צרכני החשמל ותבעה מהנהלת החברה לפעול לאלתר לשחרור כספים אלה.{{דרוש מקור}} מהלך נוסף שהובילה הרשות בתקופה זה היה תיקון מודל הדיווח החשבונאי של חברת החשמל, על רקע שינוי היוון התחייבויות ההון של החברה בהתאם להגדרת שוק עמוק בישראל.
 
בשנת 2015, לאחר שנכזבה הציפייה לתחרות במשק הגז הטבעי, התריעה רשות החשמל בראשות פרקש-הכהן בפני ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ושר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים [[יובל שטייניץ]] ביחס לצורך בטיפול דחוף בכשל היסודי במבנה משק הגז בישראל, אשר הוביל להסכמי גז מופרזים, ומחירי גז ומנגנוני הצמדה חריגים.{{הערה|{{כלכליסט|אורי טל טנא|מחיר הגז הטוב ביותר היה דווקא במתווה המקורי|3667308|19 באוגוסט 2015}}}}